 |
 |
|
|
| שכר מינימום: הזירה החדשה של נתניהו ופרץ |
|
| בשבועות האחרונים פתחה ההסתדרות בקמפיין להעלאת שכר המינימום בכדי לשפר את הצריכה. באוצר לא מתלהבים. שני הצדדים מחזקים את הטענות בתיאוריות ומחקרים. מי צודק? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
3/12/2004 9:43 |
|
|
|
|
|
|
|
לא קלים הם חייהם של הקמים לעמל יומם. במקרה הטוב, הם יכולים להשקיף ביום בהיר על מאבק המעמדות מהקומה ה-100 של עזריאלי וזה עדיין מפרך. במקרה הרע, העבודה במשמרת שנייה ושלישית במפעל תעשייתי מספיקה בקושי לכרטיס אוטובוס כדי לחזור לעבודה ביום שלמחרת ולא מדובר במדע בדיוני: 700 אלף עניים חיים בבית שיש בו לפחות מפרנס אחד.
פגעי הגלובליזציה, העובדים הזרים, התחרות עם הפועל בסין, רמת ההשכלה הירודה, פערים תרבותיים או הקיצוץ בקצבאות – מחקו את המיותר – גורמים לכך, שב-180 אלף משפחות עניות יש לפחות אדם אחד שקם לעבודה בבוקר ולא משתכר כדי מחייתו, כלומר מרוויח פחות או שווה ערך לשכר המינימום.
ליתר דיוק, כ-650 אלף שכירים בישראל, המהווים 27% מהשכירים, מרוויחים לכל היותר 3335.18 שקלים לחודש או 17.93 שקלים לשעה. בתום סיעור מוחות מייגע, מצאו בהסתדרות פתרון מקורי לבעיה: להעלות את שכר המינימום.
ארגון העובדים מנהל בשבועות האחרונים קמפיין אגרסיבי שכותרתו "העלאת שכר המינימום תניע את הכלכלה". על שלטי החוצות והבאנרים באינטרנט מרוח מבט של ילד עם עיניים גדולות שזועקות מחוסר ישע.
במשרד האוצר לא מתבלבלים מקמפיינים: מבחינתם, שאלת ה-274 אלף מובטלים היא – כמה אנשים יפוטרו בעקבות העלאת שכר כוללת? האוצר חושב שאסור להעלות את שכר המינימום ולפקידי המשרד והרפרנטים שלו יש דווקא רעיון מעניין יותר: "להגמיש את עלויות העבודה" כלשונם, כלומר להיפטר מחוק שכר המינימום.
החוק שמפריע לאוצר, אומר שמדי שנה ב-1 לאפריל המדינה מצמידה את שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק, שעומד על כ-7000 שקלים לחודש. ב-1997 לדוגמא, שכר המינימום הסתכם ב-52.8% מהשכר החציוני למשרה מלאה (השכר שחצי מהעובדים משתכרים פחות ממנו והחצי השני יותר). לשם השוואה, בצרפת מדובר ב-57% וביפן ב-31% בהתאמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
שכר מינימום של 4,500 שקל
|
|
|
 |
|
|
|
אז מה בדיוק רוצה ההסתדרות? ובכן זו מציעה להעלות את המינימום בשיטת "הפעימות": העלאה מדורגת ומושכלת של שכר המינימום ל-4500 שקלים בתוך 3 שנים. זהו הסכום שיספיק לזוג + 2 עם מפרנס אחד, כדי לא להיחשב עניים לפי הגדרת הביטוח הלאומי.
ההסתדרות אומרת שמוצדק להעלות את השכר שכן לפי הצעתה הוצאות הייצור של המעסיקים יגדלו ב-5% בלבד. בעוד שהשכר הממוצע נשחק בין 2001 ל-2003 ב-11.5%. במקביל, קיבלו המעסיקים הטבות של תשלום מס מופחת לביטוח לאומי עבור העובד והקטנת מס החברות מ-36% ל-30%, בתהליך מדורג עד 2007.
בנוסף, ישראל נמצאת במקום ה-9 במדינות המפותחות, אחרי יפן וארה"ב, מבחינת המינימום במונחי כח קניה דולרי, 3.9 דולר לשעת עבודה. עובדה נוספת שמשרתת את הטיעון 'החברתי', היא שהמינימום ירד מ-70% מהשכר הממוצע בשנות השבעים, לכ-55% בשנות התשעים.
מלבד חילוצם של מאות אלפי אנשים מחרפת העוני, השיפור במשק (לדעת ההסתדרות), ימצא את ביטויו גם בדלק לענף הבניה הגוסס, שכן ליותר זוגות צעירים תהיה אפשרות לקחת משכנתא ובתוספת להכנסות ממסים, (48% מהשכירים לא מגיעים כיום לסף המס).
השורה התחתונה מבחינת ההסתדרות, היא שהעלאת המינימום תסייע לצמצום אי השוויון בחלוקת ההכנסות והעוני ומכיוון שהתוצר לנפש בישראל גבוה יחסית, אין סיבה לפגר אחרי מדינות אחרות מבחינת השכר הממוצע והמינימום. העלאת שכר תגדיל את כוח הקניה של האזרחים, והתלות בלשכות הרווחה תיקטן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ ושר האוצר, בנימין נתניהו
|
|
|
|
|
|
|
"העלאת שכר המינימום תפגע באוכלוסיות החלשות"
|
|
|
|
|
|
|
משרד האוצר פירסם לאחרונה מחקר הקובע כי עצם קיומו של שכר המינימום מחריף את בעיית האבטלה ומקטין את ההסתברות של המובטלים להיקלט בשוק העבודה, לא כל שכן העלאתו. הצעת האוצר לבטל את חוק המינימום נסמכת על העובדה ש"באף אחת ממדינות ה-OECD לא נהוגה הצמדה מלאה ואוטומטית של שכר המינימום לשכר הממוצע...ההצמדה השרירותית עלולה לפגוע דווקא באוכלוסיות החלשות שעליהן כביכול בא החוק להגן".
האמת היא, שמבחינת עצם קיומו של חוק השכר האוצר צודק לגבי חלק מהמדינות בלבד: בבריטניה, ארה"ב וקנדה למשל, אין הצמדה אוטומטית והשכר מתעדכן (אם בכלל) לפי שיקול הדעת. מנגד, ספרד מעדכנת את השכר לפי האינפלציה והמצב הכלכלי, יפאן לפי מדד המחירים ועליית השכר הממוצע וצרפת מצמידה את השכר למדד המחירים או למחצית העלייה בשכר הממוצע (לפי הגבוה מביניהם). יש מדינות שנוקטות במדיניות ביניים: בהולנד ניתן להשעות את ההצמדה למדד ובבלגיה מעדיפים הידברות – כל שנתיים מגיעים להסכם קיבוצי.
השורה התחתונה של האוצר אומרת שעליית שכר המינימום עלולה לתרום לצמצום התעסוקה בענפים בהם משקל מקבלי שכר המינימום הוא גבוה ולהגדיל את התמריץ להעסקת זרים או להעברת הפעילות לארצות אחרות – הביקוש לעבודה יגדל אך ההיצע לעובדים מצד המעסיקים יקטן. הם ממחישים זאת בגרף פשוט המראה כיצד ממריאים שיעורי האבטלה בצמוד לטיפוס שכר המינימום (ראו גרף).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המחלוקת סביב ה'מק-תעסוקה'
|
|
|
|
|
|
|
המחקר החביב על אנשי ההסתדרות, להצדקת עמדתם, הוא זה של קר וקרוגר, שני כלכלנים מפרינסטון. האחרונים ניסו לאמוד את ההשפעה של העלאת שכר המינימום על הסיכוי של מאגר המועסקים הפוטנציאלי להישאר או להיכנס למעגל העבודה. לשם כך הם בחנו מקרה אמיתי של שתי עיירות סמוכות ממדינות שונות בארה"ב: בניו ג'רסי העלו ב-92 את שכר המינימום ב-19% ובפנסילבניה השכנה הותירו אותו ללא שינוי, כאשר המבחן היה רמת התעסוקה ברשתות למזון מהיר באותן עיירות.
לאחר העלאת השכר התברר כי רמת ה'מק-תעסוקה' – נקרא לה כך – דווקא עלתה יחד עם השכר. ההשפעה של העלאת המינימום לא רק שלא היתה שלילית, כלומר לא רק שלא פוטרו אנשים, אלא שאפילו נוספו עובדים במזללות הרלוונטיות.
במשרד האוצר קצת מסתייגים מהחד משמעיות של מחקר ה'מק-תעסוקה' ובמחקר משלהם הם מסבירים למה: "מדובר בנתונים ייחודיים לחלוטין לענף המזון המהיר, שמרבית העובדים בו ולקוחותיו הם בני נוער. העלאת השכר גררה עליה בהכנסה הפנויה של הצעירים, שתיעלו אותה לצריכה מוגברת של מזון מהיר. הגידול בביקוש למזון מהיר גרם להגדלת הביקוש לעובדים, וכך קרה שהעלאת שכר העובדים גררה גידול במספרם. לא סביר שתהליך שכזה יתרחש במקרה של העלאת שכר מינימום בכל ענפי המשק".
באוצר לא שוכחים לציין, כי יש אינספור מחקרים המפריכים את ממצאי ה'מק-תעסוקה' ומצביעים "אחת לאחת על כל הטעויות המקצועיות, הלוגיות והטכניות לכאורה, של עורכי המחקר המקורי".
מלחמת הכלכלנים לא נגמרת בין מסדרונות האוצר לרחוב ארלוזרוב בת"א. בתגובה למסקנות האוצר, אמר כלכלן ידוע ובעל שם, כי "אם סטודנט שלו היה מוציא עבודה דומה, ציונו היה נמוך. מאותם נתונים ניתן להבין למה דווקא כן להעלות את שכר המינימום".
כך או כך, קשה ללמוד את השפעת שכר המינימום על התעסוקה, שכן שכר המינימום אנדוגני (תלוי) למצב המשק. במילים אחרות: המינימום יעלה בסבירות גבוהה יותר בתקופות גאות מאשר במשק ממותן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האזור הבעייתי: 2,500-3,000 שקל
|
|
|
|
|
|
|
בישראל התרחש בשנות התשעים "ניסוי בתנאי אמת", הדומה למחקר בארה"ב. יונה רובינשטיין מהחוג לכלכלה באוניברסיטת ת"א והכלכלניות ניצה קסיר וקרנית פלוג מבנק ישראל, בחנו את רמת השכר והשינויים ברמת התעסוקה בשנים שונות, שבהן מצב המשק היה דומה במאפיינים הכלליים: בשנת 1997 שכר המינימום היה 2500 שקל ובשנת 2000 הוא עמד על 3000 שקל.
על הגרף, יש שתי אפשרויות קיצון – השכר יעלה וכולם יקבלו יותר או שיפטרו את כל מי שמתחת למינימום. לשם הזהירות יש לסייג את הדברים, שכן בשנים אלה עלתה באופן ניכר היכולת לגייס עובדים זרים בשכר נמוך. את הממצאים יש לחלק לשניים: בענפים סחירים כגון טקסטיל והלבשה, החשופים לתחרות מחו"ל, המעסיקים נאלצו לפטר עובדים. בענפי השירותים דוגמת ניקיון וכו', העלויות החדשות התגלגלו אל הצרכן, ועליית השכר לא השפיעה על היקף התעסוקה.
במקביל, התברר כי בקרב המשתכרים בין 2500 ל-3000 שקל, העלאה של 10% בשכר גררה בטווח הקצר, צמצום היקף התעסוקה בשיעור זהה. עליה ריאלית של 14% בשכר (או 6% מעל עליית השכר הממוצע במשק), תרמה לירידה של אחוז בשיעור התעסוקה הכללי (כ-2.65 מיליון מועסקים כיום). התוצאה היא צמצום של בין חמישית לרבע מכמות המועסקים (כ-20 אלף) ב"אזור הבעייתי" של רמות השכר. מנגד, בחלקים גבוהים יותר של התפלגות השכר, לא נרשמה כמעט השפעה.
מדובר כאמור על הטווח הקצר בלבד (שנה), כאשר ההשפעה על אלה שמשתכרים מעט היא גבוהה יחסית - אלו יהפכו למובטלים בהגדרה המוסדית של "מחפשי עבודה". הסיכוי שלהם לעבוד במשרה מלאה פחת ב-20%-25%. בשורה התחתונה, אומר רובינשטיין, "יש כאלה שייהנו ויש כאלה שישלמו את המחיר".
אבל יש גם בעיה נוספת. בישראל כמו בישראל, עשרות אלפי עובדי קבלן ממילא משתכרים פחות משכר מינימום וליתר דיוק, בין 10-15% מאוכלוסיית השכירים לא מגיעים לסף הקבוע בחוק. בשנים 96 עד 99 נבדקו 2518 מעסיקים. 1400 מתוכם (56%) הפרו את חוק שכר המינימום.
השיטה מוכרת לכל קבלן כוח אדם, שיכול להכריח את העובד לדפוק כרטיס של חצי משרה, ולעבוד משרה מלאה (השיטה עובדת יפה באזורי פריפריה בהם היצע התעסוקה מוגבל מאוד). אם נזכור שבמשרד התמ"ת מצויים 25 פקחי עבודה בלבד, ברור למה הברדק חוגג.
הציות לחוק שכר המינימום בישראל הוא כה נמוך, שהעלאה משמעותית במצב הנוכחי עלולה להקשות על מעסיקים המצייתים לחוק להמשיך ולציית לו אל מול תחרות מצד מעסיקים עבריינים. עבור האחרונים, עלויות השכר נמוכות יותר. שיעור הציות הנמוך ממילא, יהיה נמוך עוד יותר, ויגדל התמריץ של המעסיקים לפנות לעובדים זרים (שלגביהם שיעור הציות לחוק נמוך עוד יותר) על חשבון מועסקים ישראלים.
רובינשטיין מתגבר על הבעיה הנ"ל באמצעות דוגמה מתחום התחבורה: "נאמר שיש שלט שאומר לא לנסוע יותר מ-100. זה לא נכון שהתמרור לא משפיע על הנהגים כי בכל זאת גם אנשים ש'גונבים' ונוסעים קצת מעל המותר, עושים זאת באופן יחסי למהירות המותרת. לכן, העובדה שאנשים לא מצייתים באופן מלא לחוק לא אומרת שהחוק לא משפיע". לדבריו, בניגוד למה שחוקרים רבים נוהגים להניח, מאי הציות לחוק המינימום, לא ניתן להסיק שהשוק אדיש לשינויים שכר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הפגנת מפוטרים. תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
פתרון: הצמדת שכר המינימום לשכר החציוני
|
|
|
|
|
|
|
הכלכלה מואשמת לעיתים קרובות בהיותה 'לא חמלתית'. ובכן, כלכלנים רבים חושבים שיש חלופות למלחמה בעוני שלא באמצעות העלאת שכר המינימום: אפשר למשל להשית מס שלילי על האוכלוסיה הרלוונטית ובמספר מדינות בארה"ב היתה לצעד שכזה השפעה חיובית על היקף התעסוקה. המחיר אומנם יתגלגל אל משלם המסים שייאלץ לסבסד את היצרנים, אך ניתן במקביל לקזז השפעה זו על ידי הגדלת המסים על ההון.
האפשרות השניה היא הכשרה מקצועית, שמניחה כי במימון ממשלתי אדם מסוגל לעשות הסבה מקצועית בגיל מבוגר...רבים טוענים כי מוטב כבר להשקיע את כספי ההכשרה המקצועית בקצבאות לאמהות חד הוריות כדי למנוע את הבעיות בשלב מאוחר יותר של החיים.
אם בכל מקרה רוצים לשמור על שכר המינימום ככלי משפיע, לא צריך להקים וועדה (ולקבור את הנושא סופית), שכן אחת כזו כבר קמה, והגישה בשנת 2000 את המלצותיה לשר האוצר, ההסתדרות וארגון המעסיקים בשאלת הדרך לעדכן את שכר המינימום.
במקום לעדכן אותו לפי השכר הממוצע כפי שהדבר נעשה כיום, מציעה הוועדה להצמיד אותו לשכר החציוני (השכר שחצי מהאוכלוסייה מעליו וחצי מתחתיו), על פי מסקנות הוועדה לפי שיטה זו, כמעט ולא תשפיע העלאת שכר המינימום על רמת התעסוקה. בנוסף, המליצו חברי הוועדה שבעת עדכון השכר (בכיוון למעלה כמובן), רצוי להתחשב בפרמטרים של נתוני המשק, כגון: שיעור האבטלה בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה, מדד ג'יני גבוה או נמוך (כלי למדידת אי שוויון בחלוקת ההכנסות), השינוי בשכר הממוצע ורמת הציות לחוק.
דו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר, לא מותיר זמן רב מדי להתלבטויות: מאות אלפי עובדים בישראל מוגדרים כ-working poor. הציבור מבין שיש בעיה והשאלה היא מה הפתרון. יחד עם כך, אפשר פשוט להתעלם וברי המזל מאיתנו ימשיכו לחיות בנחת. אחרי כמה זמן, לא ידוע מתי בדיוק, הם ייאלצו לראות את אותו 'מאבק מעמדות' מתחילת הכתבה קצת יותר מקרוב. כשהוא יתפרץ לתוך הקומה ה-100 של עזריאלי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
