 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם על קליעי עופרת, מצלמת לייזר בסלולרי, שיטה חדשה לחיסול חיידקים והתמכרויות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
26/11/2004 12:05 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
קליעי עופרת והבעיה האקולוגית
|
|
|
 |
|
|
|
קליעי העופרת, המשמשים "כדורים" לרובי צייד, רובי אויר, אקדחים, נשק אזרחי – מתחילים להיות בעייה אקולוגית חמורה. לפחות בארה"ב כבר מכירים בכך. העופרת מזהמת את הקרקע ויש זליגה איטית למי תהום ומקורות מים שונים. בקיצור: סיכון של ממש לבריאות בני האדם.
מחקר חדש שנעשה בוירג'יניה-טק, המכון הטכנולוגי של מדינת וירג'יניה, מצא כי בכל רחבי ארה"ב פזורים לפחות 20 מיליון טון-מעוקב (!) של קליעי עופרת, מה שנותר מירי אזרחי במהלך כל המאה ה-20. הקליעים התפזרו בשטחים שנועדו לחובבי צייד, במטווחים, ביערות.
המחקר שעסק בנושא זה התנהל במשך חמש שנים על-ידי פרופ' דונלד רימסטיד והוצג לפני כמה ימים בכנס השנתי ה-116 של החברה האמריקנית לגיאולוגיה שהיה בדנבר, קולורדו. בכל רחבי ארה"ב פזורים 90 אלף מטווחים אזרחיים, שלא לדבר על המטווחים המשמשים לאימונים צבאיים.
עורכי המחקר מסרו כי גילו 11 טון-מעוקב של קליעי עופרת שנותרו במטווחים המיועדים לבחינת רובים-צייד ו-12 טון-מעוקב במטווחים המשמשים רק לרובים בתחרויות קליעה למטרה. כל היטווחים הללו הם בני עשר שנים. העופרת התפזרה באדמה על שטחים של בין 16 ל-20 דונם סביב כל מטווח. רבים מהקליעים נתגלו בתוך יערות, על שטח של מאות דונמים.
העופרת שבאה במגע עם הקרקע, האויר והמים, עוברת תהליכי חימצון מואצים, מתפרקת, ורכיביה מחלחלים למי תהום, למעיינות ומים זורמים בכלל. התברר כי העופרת נספגה בקרקע עד לעומק של כמה סנטימטרים מפני השטח. היא אינה נשטפת – והיא מצויה בתנועה תמידית בתוך שכבות הקרקע.
קיים חשש שהעופרת שמקורה באותם קליעי רובה ואקדח, נספגה גם בגופם של דגים שחלקם משמשים למאכל אדם וכנראה שגם בגופן של ציפורים שאכלו גרגרים מזוהמים בעופרת שאותם מצאו על הקרקע. מחקר שנעשה על-ידי מדען אמריקני ידוע, פרופ' פאט סקנלון, מומחה לדגים ולעולם החי, הסתיים עם מותו ב-2003 ואז נקבע שאין הוכחות שהעופות אוכלים קליעים.
הבעיה מתחילה להדאיג עקב היקפה הנרחב והשלכותיה החמורות לגבי איכות המים והקרקעות בארה"ב. הנושא גם צריך לקבל תשומת לב במדינות אחרות שבהן יש מטווחי-ירי רבים ושטחים שמיועדים לספורט הצייד. בהם, ללא ספק פזורים קליעי עופרת רבים, שחדרו לקרקעות ואולי גם למי התהום. לבעיה הזאת גם השלכות מרחיקות לכת מבחינה כלכלית, לא רק בריאותית גרידא.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טלפון סלולרי עם מצלמת לייזר
|
|
|
|
|
|
|
פיתוח ישראלי: לייזר-פון – טלפון סלולרי שבו מצלמת לייזר דיגיטלית, הפועלת בתחום האינפרה-אדום. המצלמה פותחה בידי חברת ביולאפיס שיסד ד"ר ניצן יניב. לראשונה במוצר הזה שולבו כמה טכנולוגיות חדשניות בתחום הצילום עם טלפון סלולרי לצורך העברת התמונות. המצלמה תשמש לראיית לילה, לבדיקת מבנים, דליפת מים וגם לצרכים רפואיים. למשל: לבדיקות קרדיולוגיות.
מקור אור הלייזר הוא בעל הספק נמוך בדומה לפנס במציין-אניפרה-אדום המשמש כלי-עזר למורים ומרצים על הלוח או על מפה. הטלפון הסלולרי צויד במערכת עדשות דקיקות ותוכנה לפענוח החזר האור.
במקביל לפיתוח הזה הודיעה המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת טורונטו כי פיתחה מצלמה רב-מערכתית שמצלמת בתלת-מימד. היא מיועדת למשל לסריקת שטחים נרחבים לשימוש גורמי בטחון, כמו מעקב אחר תנועת המוני אנשים במקומות ציבוריים.
המצלמה מסוגלת לצלם זירת אירוע מהרבה מאד זויות-צילום ובאופן אוטומטי. הצילום המתוחכם הזה מאפשר להציג את התמונה הסופית בתלת-מימד. מי שיתבונן בצילום המוגמר יוכל לסמן, כרצונו, פרצוף בודד מתוך המון, להגדילו – גם לבצע זום לתיק יד חשוד ולמעשה לכל אביזר ונקודה בתמונה על מנת לאבחן ביתר דיוק.
יש כוונה להתקין מערכות כאלה בנמלי תעופה, בבתי קזינו וגם באצטדיוני ספורט כחלק ממערך האבטחה. כמו כן יהיה לה שימוש באולפני טלוויזיה וסרטים בעיקר בשלב העריכה, כשיש לבחור את התמונות הטובות ביותר, מהזויות הטובות ביותר כדי לשלב בסרט המוגמר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גלי הלם לחיסול חיידקים
|
|
|
|
|
|
|
טכנולוגיה חדשנית להשמדת חיידקים במזון פותחה באוניברסיטה האוטונומית של מכסיקו: לראשונה נעשה שימוש בגלי-הלם למטרה זאת. בדיווח לכתב העת המדעי "חדשנות במדעי המזון" מסר הצוות, ובראשו ד"ר אקים לוסקה, כי השימוש בגלי הלם הוכיח עצמו באופן מלא ויתכן שבעתיד ישתמשו בטכנולוגיה זאת לפיסטור, בתעשיית יצור המיצים וגם לעיקור מזון לתינוקות מפני חיידקים – ומבלי שייפגעו הטעמים.
במחקר הופעלו גלי ההלם על מושבות של חיידקים, באמצעות התקן בשם "גנרטור אלקטרו-הידראולי". המכשיר יצר גלי-הלם עם לחץ של עד 1000 אטמוספירות בשילוב שטפי אור על-סגול נראה. השילוב הזה חיסל את מושבות החיידקים וכלל לא פגע בטעם של המזון והמשקאות שעליהם הופעלו גלי ההלם.
מה שמעניין בתהליך זו העובדה שעקב הלחץ הגדול נוצרו בועות-אויר מיקרוסקופיות בתוך הנוזל סביב החיידקים. הן התפשטו במהירות ובבת אחת, קרסו באופן אלים. בתהליך יצירת כיסי האוויר גם התהווה חום.
לכן, הלחץ, שיצרו גלי ההלם והאותות האינטנסיביים של האור בעל-סגול – שילוב שבין לחץ-דחיסה, קומפרסיה, עם יצירת כיסי האויר, וקרינה אלקטרומגנטית - כל אלו יחד חיסלו את החיידקים. החוקרים מסרו כי שילחו בניסוי 350 גלי הלם בתוך 15 דקות ומושבות החיידקים "התכווצו" באלפי מונים. אבל ניתן להגיע גם ל"התכווצות" בסדרי גודל מרשימים יותר: פי כמה מיליונים, מה שמבטיח יצור של מזון בטוח ללא זיהום.
מפתחי הטכנולוגיה מסרו כי עליהם עוד לשכללה כיוון שלדעתם היא איננה מחסלת מספיק חיידקים. הטכנולוגיה הוכיחה את יעילותה הגדולה ביותר בחיסול ליסטריה (השם המלא: ליסטריה מונוציטוגנית), חיידק המשגשג במזון, גורם להרעלה קשה ומעודד למשל הפלות. לעומת זאת השיטה עדיין לא מספקת לחיסול אי-קולי – החיידק הגורם לרוב ההתפרצויות של הרעלות מזון והרעלות-קיבה המוניות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מזון לתינוקות. תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
מחקר: התמכרות להימורים - בעיה בריאותית
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר, במבצע מתוקשר מאד שביצעה המשטרה באילת, נלכדו "על חם" מהמרים ישראלים, על ספינת-ההימורים "אולימפוס". ללא קשר לכך, פירסמו רופאים בריטיים תוצאות מחקר נרחב שבו נמצא כי תופעת ההימורים היא "בעייה בריאותית חמורה מאד" עם השלכות מרחיקות לכך גם מבחינה כלכלית על המשק הציבורי. בדיווח לכתב העת הרפואי "בריטיש מדיקל ז'ורנל" נמסר כי שינויים מפליגים בחוק, שיתיר הימורים, יחשוף את הציבור להזדמנויות שלא היו בידיו קודם לכן וגישה להימורים מסוגים שונים ובמקומות שונים.
החוקרים ציינו כי הימורים, כ"נגע חברתי", כתופעת התמכרות, גורמים גם להקצנה במצב הרוח של האדם, להופעת דיכאונות, היעדרויות רבות יותר מעבודה, לבעיות חמורות במשפחה, להזנחת בני משפחה ולפשיטות רגל. התוצאה: יותר בעיות בריאות ויותר הוצאות של מערך הרווחה כדי לטפל בבעיית ההימורים של פרטים ומשפחות ברמות הכנסה שונות.
הבעיות הללו מכבידות כיום על הכלכלות של אוסטרליה, קנדה וניו-זילנד שבהן אומצו גישות ליברליות יותר להימורים – והציבור משלם על כך ביוקר, כותב עורך המחקר פרופ' מרק גריפיתס מאוניברסיטת טרנט, בנוטינגהאם.
מחקר שנעשה בארה"ב העלה כי אשה שבן-זוגה מכור להימורים מצויה בסכנה גדולה פי עשרה להיות קורבן לאלימות מצידו לעומת גברים שאין להם בעיית הימורים. מחקר אחר שנעשה אשתקד קבע כי התעללות בילדים ותקיפות בתוך המשפחה, כולל תקיפה מינית, גדלו ב-42% וב-80% בהתאמה, לאחר שנפתחו בתי קזינו במדינת דקוטה הדרומית.
החוקרים יודעים שהימורים פתולוגיים זו בעיית התמכרות נסתרת. רופאי משפחה נוהגים לשאול את המטופלים שלהם באופן שיגרתי אם הם מעשנים או שותים – אבל לעתים רחוקות אם בכלל מבררים אפשרות לבעיית הימורים שקיימת ומשפיעה על הבריאות ועל חיי המשפחה.
"הגיע הזמן שנכיר בעובדה שהימורים הם בעיה בריאותית חמורה, אין כל ספק בכך", כתב גריפיתס במחקרו. "ויש צורך דחוף שכל גורמי הבריאות והרפואה יהיו ערים לעניין, ויפתחו אסטרטגיות יעילות כדי למנוע את ההתמכרות להימורים ולטפל בה כמו שמטפלים במחלות. יש קבוצות באוכלוסייה, בשלב זה הן מוגדרות כמיעוט, שיהיו קורבנות של החופש המוגזם שיקבלו להמר בכל מקום ועל כל דבר – והם זקוקים לעזרה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
