 |
/images/archive/gallery/209/186.jpg ריקשה בהודו
צילום: דיטר הברהד  |
|
|
|
|
| ביטוחים, אגרות, דלק, מסים ומה לא. הנהג הישראלי משלם הרבה על אחזקת המכונית שלו - 36% מהשכר הממוצע, אבל מה יגידו במדינות עולם שלישי כמו טורקיה, שם עלות האחזקה גבוהה ב-43% מהשכר, בהודו - 512% או בבורמה - 2,100%? המצב אפוא לא כל-כך נורא, ועם קצת מאמץ אפשר גם לקצץ בעלויות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
24/11/2004 9:57 |
|
|
|
|
|
|
|
הישראלי המצוי אוהב להתלונן. על מזג האוויר, על המנטליות הישראלית (אף-על-פי שכולנו חלק ממנה), על הפיגועים, על השלום שאין, על פוליטיקה ועל מה לא. עבור הישראלי הממוצע, גם יוקר המחיה הוא מטרה נוחה לח? צי הביקורת והטרוניות, כאשר עלות אחזקת רכב היא רכיב חשוב בסל ההוצאות ההולך ומכביד.
כל ישראלי שחוזר מביקור בארץ מערבית כלשהי שש לרוץ ולספר לחבר'ה כמה טוב למי שחי מעבר לים, וכמה פה הכל יקר יותר ולא מפותח מספיק. אז על מה אנחנו בעצם מתלוננים? כלי רכב ובעליהם מהווים פרה חולבת למשרד האוצר, ומספקים לקופת המדינה יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה. המיסוי על כלי רכב בישראל גבוה בעשרות רבות של אחוזים מן המקובל בעולם המערבי, המיסוי על דלקים גבוה בהרבה מן המקובל בארצות הברית, וקרוב למדי לרמת המיסוי האירופי.
ולאלה יש להוסיף מאות סוגים של אגרות, מסים עקיפים, ביטוח חובה (שחלקו "מוקדש" לתשלום נזקי ההזנחה של תשתיות הכבישים בידי הממשלה), קנסות
, דמי חניה ועוד כהנה וכהנה הוצאות מסוגים ומינים שונים. כל ההשוואה ה"מדכאת" הזאת נכונה למדינות מערביות, אבל לשם שינוי ולמען מצב הרוח הטוב והאופטימיות, נעסוק הפעם בבחינה של המתרחש בעברו השני של הגלובוס הכלכלי - מדינות העולם השלישי.
חברת חשב היא, בימים כתיקונם, אחת החברות שמבצעות סקרים וחישובים כלכליים לניתוח הוצאות שונות, בין השאר על כלי רכב, שלפיהן מחושבים החזרי הוצאות לעובדים ותחשיבים כלכליים בחברות ובארגונים. אבל משה קצין, מנהל מחלקת המידע והמחירונים בחברה, מתקשה ככל הנראה להתנתק מעבודתו גם כשהוא מבקר בחו"ל, וכך נאסף אצלו לאחרונה מידע מעניין על אודות עלויות אחזקת הרכב במזרח התיכון והרחוק. ישראל, בכך אין כל ספק, חייבת להעמיד את עצמה מול סטנדרטים מערביים אם ברצונה לצמוח ולהתפתח, אולם השוואה של עלויות אחזקת הרכב אצלנו לעומת מדינות עולם שלישי שונות יכולה להכניס אותנו לפרופורציות שונות במקצת מאלה המוכרות לנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עלות אחזקת רכב בישראל היא בין היקרות בעולם
|
|
|
 |
|
|
|
במקביל, מי שמתכנן לנסוע בשנים הקרובות לטיול ארוך או לשהות ממושכת בתאילנד, בורמה, הודו, סין, נפאל או גרוזיה, ולצורך ההשוואה גם לטורקיה - שנמצאת על סף כניסה לאיחוד האירופי, או ליוון, שהיא אחת החברות הוותיקות בו - יוכל לשקול רכישה או שכירה של מכונית ולדעת כבר כעת, פחות או יותר, כמה זה יעלה לו. בכל מקרה, השורה התחתונה מספרת שגם בהשוואה למערב וגם בהשוואה למזרח - עלות אחזקת רכב בישראל היא בין היקרות בעולם.
מצד שני, עם כוח הקנייה של השקל הישראלי אולי אי-אפשר לקנות הרבה באירופה, אבל אפשר ליהנות מעלויות רכישה ושימוש נמוכות מאוד במדינות המזרח הרחוק. קצת נתונים סטטיסטיים: עלות אחזקת מכונית טיפוסית בישראל מוערכת על-ידי חברת חשב ב-552 דולר לחודש - כ-36% מן השכר החודשי הממוצע בישראל, שעומד על 1,528 דולר .
ביוון, אחת המדינות הפחות מפותחות כלכלית במערב אירופה, העלות החודשית הממוצעת של אחזקת מכונית זולה בכ-35% מאשר בישראל, בעוד שהשכר הממוצע גבוה בכ-39%. במילים אחרות, בעוד שעלות האחזקה החודשית של מכונית ממוצעת בישראל עומדת על 36% מן השכר החודשי הממוצע, ביוון היא עומדת על 17% בלבד ממנו.
לעומת זאת, עבור ישראלי שנוסע לטורקיה, אחזקת מכונית תהיה זולה אך במעט מאחזקתה בארץ, כלומר יקרה בהרבה מברוב המדינות המתפתחות במזרח הרחוק. עלות האחזקה החודשית בטורקיה היא כ-481 דולר לחודש, כלומר נמוכה בכ-13% בלבד מאשר בישראל. צריך לזכור גם שרמת המינוע (מספר המכוניות לאלף תושבים) בטורקיה (ובכל המדינות האחרות שנזכרות כאן, למעט יוון ותאילנד) נמוכה מרמת המינוע בישראל, וזו כמובן נמוכה משמעותית מרמת המינוע במערב אירופה או בארצות הברית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עלות אחזקת רכב בהודו - 230 דולר
|
|
|
|
|
|
|
הכל יחסי
|
|
|
|
|
|
|
ישראלי שימיר שקלים למטבעות אחרים, יגלה שאחזקה חודשית של מכונית ממוצעת תעלה לו 278 דולר בלבד בתאילנד (כמחצית מן העלות החודשית בישראל), 230 דולר בהודו (42%), 221 דולר בסין (40%), 210 דולר בבורמה (38%), 165 דולר בגרוזיה (30%), והכי משתלם (למי שמשתכר בשקלים) להחזיק מכונית בבורמה - שם עומדת עלות האחזקה החודשית של מכונית על 158 דולר בלבד, שהם כ-28.5% בלבד מעלות אחזקת מכונית בישראל.
אם נבחן את כוח הקנייה של אזרחי המדינות השונות, נגלה שאזרח טורקי משלם בממוצע 481 דולר בחודש על אחזקת מכוניתו, אך עלות זו גבוהה ב-43% מן השכר החודשי הממוצע בטורקיה (336 דולר ). מכאן המצב רק הולך והופך קשה יותר: בסין עלות האחזקה הממוצעת היא 221 דולר לחודש, לעומת משכורת ממוצעת של 134 דולר (165%), בתאילנד היחס הוא 192%, בגרוזיה 211%, בנפאל 395% ובהודו 512%.
אבל מי שאוהב מכוניות ומשתמש בהן, ממש לא היה רוצה לגור בבורמה, שם השכר החודשי הממוצע הוא 10 דולרים לחודש ואילו עלות האחזקה של מכונית היא 210 דולר- 2,100% מן השכר הממוצע. כמו בכל בדיקה סטטיסטית, גם "המכונית הממוצעת" עצמה משתנה ממדינה למדינה. המכונית ה"ממוצעת" הישראלית אשר שימשה את משה קצין בחישוביו היא מכונית קומפקטית משומשת בת כשנתיים, בעלת מנוע בנפח 1.6 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית.
מכונית כזאת עולה כ-79 אלף שקל, וסעיף ההוצאה היקר ביותר באחזקתה הוא עלות ההון - כ-773 שקל לחודש (9,280 שקל בשנה). בכל אחת מן המדינות האחרות נבחרה מכונית משומשת בת 5 שנים: ביוון, טורקיה, בורמה ותאילנד נבחרה טויוטה (1.3 ליטרים ביוון ו-1.6 ליטרים בכל המדינות האחרות), בגרוזיה נבחרה לאדה, בנפאל מארוטי, בהודו טאטא, והאפאי בסין.
רכישת "מכונית ממוצעת" בטורקיה תהיה היקרה ביותר (חוץ מישראל, כמובן) ותעמוד על 62,613 שקל , ולעומת זאת בגרוזיה עולה מכונית ממוצעת 25 אלף שקל, 22,360 שקל בהודו ו-15,652 שקל בנפאל. ישראלי שירכוש מכונית כזאת באחת המדינות שנסקרו, יגלה שהעלות השנתית של רשיון רכב היא זניחה (224-112 שקל ) או אפסית בגרוזיה ובבורמה - לעומת כ-1,300 שקל בישראל.
גם ביטוח החובה וביטוח הרכוש נמוכים משמעותית מאשר אצלנו (313-125 שקל בנפאל, גרוזיה ובורמה; 2,000-738 שקל בסין, תאילנד, טורקיה, הודו ויוון; 5,060 שקל בישראל), וגם מחיר התיקונים והחלפים נמוך מאוד בדרך כלל, אם נקודת המוצא היא המטבע הישראלי (825 שקל בנפאל; 3,378-1,327 שקל בהודו, סין, בורמה, תאילנד ויוון; כ-5,000 שקל בטורקיה; 5,260 שקל בישראל).
עלות הדלק בישראל גבוהה מבכל המדינות שנזכרות כאן, למעט טורקיה: בהשוואה ל-5.3 שקלים לליטר אצלנו, ההודים והנפאלים משלמים 3.4 שקלים לליטר, הגרוזינים משלמים 2.5 שקלים , ובתאילנד, בורמה וסין משלמים 1.90-1.70 שקלים לליטר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
