ראשי > כלכלה > צרכנות > כתבה
בארכיון האתר
חיזור גורלי
הגעתם הביתה ממחלקת היולדות אל מבול של טלפונים ממשווקי מוצרים לתינוקות? או אולי גיליתם חיוב בכרטיס האשראי על עסקה שמעולם לא ביצעתם? לא במקרה. חוק מאגרי המידע מופר פעם אחר פעם על ידי חברות מסחריות, שיעשו הכל כדי להגיע אליכם לארנק
לכתבה הקודמת דפדף בכלכלה לכתבה הבאה
יעל גרוס
16/11/2004 9:45
רשימה ארוכה מאוד של מקרים ותלונות שהגיעו למועצה הישראלית לצרכנות, ולגופים נוספים בתקופה האחרונה, מלמדת כי החוק המתייחס למאגרי מידע ולאיסוף פרטים מהם לא ממש נשמר. המכנה המשותף בתלונות הוא אחד: פרטים של צרכנים התגלגלו שלא בידיעתם למאגרי מידע שונים, שלחברות מסחריות שונות יש גישה אליהם.
 
למרות שנושא מאגרי המידע מעוגן בחוק, תכתובת ענפה בין המועצה הישראלית לצרכנות לגופים השונים מצביעה על כך שהחוק אינו נשמר. אנחנו, כצרכנים, לא ממש מודעים להיקף העצום של הנסיונות לקבל את הפרטים האישיים שלנו, נסיונות שמתבצעים ממספר סיבות.
 
הסיבה הראשונה היא שיווק מפולח. נתון פשוט, כמו אם יש לכם או אין לכם ילדים ובאילו גילאים הם, יכול
לחסוך לחברות המסחריות הרבה מאוד כסף. חברה שמוכרת תוכניות חיסכון לטווח ארוך או ביטוח לילדים תשמח לשים את ידיה על רשימת יולדות, כדי להתקשר אליהן עם שובן הביתה ולהציע להן ביטוח לרך הנולד. שיטה זו יעילה הרבה יותר, מבחינתה, מלפתוח ספר טלפונים ולנסות לאתר לקוחות בלי לדעת מהו מצבם המשפחתי.
 
גם למידע על בני משפחה החולים במחלות לב ומחלות סיעודיות שונות יש ערך רב,וגם אותו קשה לדעת מספר הטלפונים, וכך גם לגבי מידע על מצב משפחתי לצורך שיווק שירות שידוכים וכד'. מידע יקר ערך אחר הוא מידע על ההכנסה והרגלי הקנייה שלכם. המידע היקר ביותר הוא, כמובן, פרטי כרטיס האשראי שלכם, שמאפשרים לחייב אתכם בחיובים שונים ללא ידיעתכם.
  
איך זה עובד   
 
להלן כמה מקרים שמדגימים את השיטה: אחת מחברות הביטוח התקשרה לביתה של צרכנית פוטנציאלית במטרה לשווק לה פוליסת ביטוח. הנקודה המעניינת היא שאותה אישה מעולם לא גרה בכתובת זו בשמה הנוכחי, שכן זה היה בית הוריה, ומספר הטלפון שאליו צלצל נציג החברה לא היה רשום על שמה, ולא יוחס לה בדרך כלשהי.
 
נציג החברה טען כי החברה נעזרת אך ורק במאגר מידע מורשה של דפי זהב, ואכן, לאחר פניות טלפוניות רבות של אותה אישה אל חברת הביטוח, שלח אליה מנהל המכירות של החברה מסמך הטוען שמספר הטלפון האמור מופיע במאגר הטלפונים החוקי "טלפתיה," המסופק על-ידי חברת דבש תוכנה, ומתבסס על דפי זהב. אלא שמתברר שלא כך הדבר, ובירור עם חברת דבש תוכנה העלה כי שמה של הצרכנית מעולם לא הופיע בצמוד למספר טלפון זה. כלומר, שמה של הצרכנית נלקח ממאגר מידע בלתי חוקי. כך או כך, הנושא הועבר לחקירה של רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים.
 
מקרים ידועים אחרים מגיעים ממחלקות היולדות. כיום הנושא מוסדר יותר, אך בעבר כל גורם היה יכול להיכנס למחלקות. כיום מוענקת ליולדת חבילת שי, תוך הסכמתה המפורשת לקבל טלפונים או דיוור ממספר חברות המשתתפות בחבילת השי.
 
ישנן חברות מסחריות שיוצרות לעצמן הסכם, המנוגד לחוק, של מסירת פרטי כרטיס אשראי של לקוחות עם זאת, יולדות רבות מדווחות על כך שגופים נוספים פונים אליהן לאחר הלידה, או שנעשות פניות טלפוניות, למרות הסכמתן לפניות בכתב בלבד. לא ברור מאין אותם גופים קיבלו את פרטיהן, ומקוממת במיוחד העובדה שאותם גופים טוענים בדרך כלל שהגיעו מ"מועדון היולדות של בית החולים" או דרך המחלקות עצמן, ולא מציגים את עצמם כחברה מסחרית בתחילת השיחה.
  
סוג שלישי של מקרים: חיובים בכרטיסי האשראי על-ידי חברות שלא קניתם מהן כלום. לקוחה נדהמה לגלות ביטוח בריאות של אחת מחברות הביטוח שנעשה ללא ידיעתה, לקוחה אחרת גילתה חיבור לאינטרנט לאחר שרכשה לומדה מחברה אחרת לחלוטין. מתברר שיש חברות מסחריות שיוצרות לעצמן הסכם, המנוגד לחוק, של מסירת פרטי כרטיס אשראי של לקוחות.
 
בראש ובראשונה, אל תתנו את הפרטים שלכם לגופים מסחריים, במיוחד בבתי-חולים או במכונים הקשורים לבדיקות של נשים בהריון ויולדות. אם אתם מחליטים לתת את פרטיכם בכל זאת, בכדי לקבל את חבילת השי, העתיקו את מספר מאגר המידע והדגישו לצד חתימתכם את הדרך שבה אתם מוכנים שיפנו אליכם - בדיוור או בטלפון.
 
אם טלפנו אליכם הביתה, בררו מאיזה מאגר מידע הגיעו אליכם. בדרך כלל המוקדן או המוקדנית שהתקשרו אליכם לא יידעו. במקרה כזה, בקשו את מנהל המשמרת, מנהל המכירות של החברה או כל גורם בכיר שנמצא באותו זמן. כל אדם זכאי לדרוש בכתב מבעל מאגר מידע, שמידע שמתייחס אליו יימחק ממאגר המידע. אל תהססו לאיים בתביעה.
איך נזהרים
החוק מחייב כל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר להירשם אצל רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים. החוק מחייב להודיע בכל דיוור או פנייה טלפונית מאיזה מאגר מידע נלקח המידע, בצירוף מספר הרישום של המאגר,הודעה על זכותו של מקבל הפנייה להימחק מהמאגר, בצירוף הכתובת שאליה יש לפנות לצורך כך, וזהותו וכתובתו של בעל מאגר המידע והמקורות שמהם קיבל את המידע.

בכל הקשור לתחום כרטיסי האשראי, כדאי שתנהלו לעצמכם מעקב משלכם, ותרשמו כל הוצאה שלכם בכרטיס האשראי. לעתים חברות קוראות לעצמן בשם שונה ממה שאתם מכירים. למשל, חנות פרחים ומתנות בשם "פלורה - עולם הפרח" יכולה להירשם בשובר כחברה מסחרית "מיכל כהן מתנות" (השמות הומצאו לצורך ההדגמה.( כך תתקשו לשחזר על-פי שם החברה בשובר כרטיס האשראי, אבל אם תבדקו ברישום שלכם את התאריך, תגלו את מהות הקנייה.
 
סיבה נוספת לניהול מעקב: חברות נוהגות לערוך "סיחור שוברים ,"כלומר העברת החיוב לצד שלישי, בדומה להסבת צ'קים. זהו נוהל בעייתי מאוד מבחינה צרכנית, ולכן אתם עשויים לגלות שם של בית-עסק שלא קניתם בו, למרות שאכן ערכתם עסקה. גם במקרה הזה, רישום שלכם בפנקס יעזור בשחזור.
אם גיליתם חיוב על עסקה שלא ביצעתם, אתם חייבים לפנות לחברת כרטיסי האשראי ולעצור את התשלומים, לפנות לאותה חברה ולנסות לגלות איך בוצע החיוב, וכמובן לדרוש את הכסף בחזרה.
 
ככלל, על תחום מאגרי המידע והעברת המידע אודותיכם הצטברו במועצה הישראלית לצרכנות תלונות רבות, והוא ידוע כבעייתי. מומלץ לעקוב אחרי כל פנייה אליכם,כל חיוב בכרטיס אשראי וכל מידע פרטי שלכם שמגיע לידיים זרות.

תמונות
מינויים
ביטוח
דעות
נתוני בורסה
בארץ
צרכנות
שוק ההון
  מדד הגולשים
הנדל"ן לא מתקרר:...
                  34.64%
לא מורידים את...
                  11.8%
"אנחנו נשתה קולה"
                  9.65%
עוד...

צרכנות
מגהצים יותר: זינוק של 10% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי  
תווי שי - הנחה שעולה ביוקר  
בעקבות המיתון: השי לחג מתכווץ  
עוד...