 |
חלק מהגידול החד שחל בשנת 2003 ברווחיהם של הבנקים נבע בגורמים מחזוריים, זמניים באופיים ובפרט הרווחים שנבעו מהתמורות בשוק ההון, כך קובע המפקח על הבנקים, יואב להמן, בדו"ח הפמקח על הבנקים לשנת 2003 שמפרסם בנק ישראל. ביצועי המערכת הבנקאית וכן חוסנה ויציבותה השתפרו בשנת 2003, ביחס לשנים 2001-2002, קובע הדו"ח. בתשואה להון של חמשת הבנקים הגדולים חל גידול חד מ-2.8% בשנת 2002 ל-8.4% ב-2003 ובהלימות ההון חלה עלייה של 0.4% ל-10.3% בסוף 2003. אך למרות זאת, סיכוני האשראי במערכת הבנקאית נותרו גבוהים. ההתאוששות שחלה בפעילות המשק בסוף 2003 טרם מצאה את ביטויה בשיפור כושר ההחזר של לווים במערכת הבנקאות. "הדברים אמורים במיוחד לגבי ענף הנדל"ן, שממשיך להיות גורם סיכון אשראי מרכזי למערכת הבנקאות", מציין להמן. משקל האשראי הבעייתי בסך האשראי לציבור עלה ב-2003 ל-10.5%. כמו כן, טוען הדו"ח, כי השיפור בהלימות ההון של הבנקים אינו מספיק. יחס ההון הנדרש בישראל ביחס לסיכון הוא 9%, וכאמור הלימות ההון בארץ היא 10.3%. לעומת זאת, ברוב הבנקים בעולם, עומד יחס הלימות ההון על 11% כאשר יחס הון מינימלי הנדרש ביחס לסיכון במדינות אחרות הוא 8%. לגבי הרפורמות בשוק מציין הדו"ח כי בשנת 2003 חלו שינויים מבניים בשוק אשר התבטאו באיום תחרותי על המערכת הבנקאית מגורמים חוץ בנקאיים. את התחרות הרגישו בעיקר בתחום תחליפי האשראי הבנקאי. עם זאת, הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה מאוד וחמשת הבנקים הגדולים מרכזים 54% מהמסחר במניות והמירים, מציין הדו"ח. בשנת 2003, מפרט הדו"ח, חלה ירידה של 1,135 בעובדים בחמשת הבנקים הגדולים. עם זאת, חלה עלייה ריאלית של 6% בהוצאות השכר בבנקים, מה שפגע בהליכי ההתייעלות שניהלו הבנקים והתבטאו כאמור בפיטורי כוח אדם. העלייה בשכר, נבעה מגידול בהוצאות בהיקף המענקים ששולמו לעובדים עקב השיפור ברווחיות, תשלום תוספת יוקר, ומעליית שכר ריאלית.
|
 |
 |
 |
 |
|
|