 |
רפורמה מקיפה במתן ערבויות לעיסקאות יצוא לטווח בינוני וארוך תזניק את היצוא הישראלי במאות מיליוני דולר בשנה. במסגרת ההסדר החדש, המדינה תגדיל את הערבות שהיא מעניקה לבסס"ח (החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ) ל-700 מיליון דולר - מלוא חשיפותיה של החברה. עד כה פעלה החברה בהתבסס על ערבות מדינה של 200 מיליון דולר, בעוד שחשיפתה הנוכחית מגיעה ל-450 מיליון דולר. ירון זליכה, החשב הכללי באוצר, מעריך שהסדר הערבויות החדש יגדיל את היצוא בכ-250 מיליון דולר בשנה. דוד בלומברג, יו"ר בסס"ח, אף מעריך כי ההסדר יגדיל את היקף היצוא ביותר ממיליארד דולר. אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה, יבצע את השינויים שיידרשו בחברה על מנת לספק את השירותים ליצואנים. על-פי ההערכות, ההסדר החדש יקטין את גובה הריבית שהיצואנים משלמים על האשראי מהבנקים ב-1%. בנק ישראל מכיר בערבויות המדינה לבנקים כנכס חסר סיכון ושווה ערך לערבות המדינה. עד כה, ערבויות החברה לא הוכרו לניכוי במערכת הבנקאית, ולפיכך, נדרשו היצואנים לשלם ריביות גבוהות בגין המימון שניתן על-ידי הבנקים בעיסקאות יצוא. זליכה מציין, כי הרפורמה גם תשווה את הסיוע הממשלתי הניתן בישראל למקובל במדינות אחרות, דבר שיקל על הישראלים את ההתמודדות על ביצוע פרויקטים ועיסקאות יצוא. עד כה היתה אי-התאמה בין ערבות המדינה לבין פעילות בסס"ח, מצב שהגביל את החברה באישור עיסקאות יצוא. בנוסף, תקרת שיעור הכיסוי הביטוחי שתעניק החברה בעיסקאות עם מדינות בדרגות סיכון 6-1 תגדל ל-95% ( לעומת 90% כיום ). במסגרת מדיניות עידוד היצוא והרחבת היקף המדינות המכוסות על-ידי החברה, אושר מתן כיסוי ביטוחי ליצוא למונגוליה, אוקראינה ומקדוניה, והוגדלה המסגרת לברזיל ולסרי-לנקה. בסס"ח מתכוונת לצמצם את תקופת ההמתנה לתשלום תביעה עלידי החברה ל-6 חודשים , ובגינה החברה גם תשלם ריבית לבנק. עד כה, נהגה החברה לשלם עבור תביעות ללא פיצוי בגין הפסד ריבית בתקופת ההמתנה. הצוות שהתווה את הרפורמה כלל את נציגי החשב הכללי, בנק ישראל ובסס"ח, כאשר המובילים היו אלדד פלשר, המשנה לחשב הכללי לשעבר, וברנשטיין.
|
 |
 |
 |
 |
|
|