 |
/images/archive/gallery/103/852.jpg בנימין נתניהו
צילום: פלאש 90  |
|
|
| הערכות: מסקנות ועדת בכר עלולות להיגנז |
|
| איום ההתפטרות של נתניהו מעמיד בסכנה את המהפכות שגובשו במהלך כהונתו. פרישתו צפויה לגרום אפקט דומינו שיוביל לגידול בגירעון, ייקור הריבית והאטה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יוסי גרינשטיין, יהודה שרוני וליאור ברון
28/10/2004 8:11 |
|
|
|
|
|
|
|
איום ההתפטרות של שר האוצר, בנימין נתניהו, ממשיך לרחף מעל הכלכלה הישראלית. במקרה שנתניהו יממש את איומו, הנושאים הכלכליים הכבדים והחשובים למשק עלולים להידחות ואף להיגנז: תקציב המדינה ינופח, דוח ועדת בכר ייזרק לפח, ותוכנית האופציות של בנק לאומי תקרוס.
גם הפרטות בתחום התשתיות צפויות - הפרטת בתי-הזיקוק (בז"ן) ושינויים מבניים בנמלים ובחברת החשמל. במקרה שנתניהו יפנה את מקומו באוצר, רוב הגזירות בתקציב המדינה לא יאושרו בכנסת, ויידרש קיצוץ כואב בהוצאות המשרדים. מפלגת העבודה תערים קשיים רבים בדרכו של התקציב בכנסת, ותציג דרישות גדולות במיליארדי שקלים כתנאי לממשלת אחדות. מהלכים אלה צפויים לגרום אפקט דומינו, שיוביל לגידול חד בגירעון, לייקור הריבית ולהאטה כלכלית.
גם סיעות אחרות צפויות לדרוש מיליארדי שקלים למטרות שונות ומשונות, וכך התקציב יעוכב בוועדת הכספים בכנסת ויאושר בפיגור רב, בחודש מרס, ממש בדקה ה-90. התוצאה : מרבית הגזירות ייפלו בתהליך החקיקה בכנסת, והסיעות השונות יזכו להגדלת התקציב במיליארדי שקלים. כל זה יחייב קיצוץ חד של 7 מיליארד שקל. העבודה גם תדרוש להגדיל את הגירעון התקציבי ולהקצות כספים ליעדים חברתיים.
עם היציאה של נתניהו ממשרד האוצר, גם דוח ועדת בכר צפוי להיכנס להקפאה ולהיגנז לחלוטין. דוח בכר נתפס בעיני נתניהו ונגיד בנק ישראל, דוד קליין, כרפורמה החשובה ביותר, הנדרשת לשכלול שוק ההון והמשק כולו. דוח בכר נחשב "הבייבי של ביבי", ואמור להביא מהפכה במערכת הבנקאות ובמשק בכלל. נתניהו התכוון להביא את הדוח לאישור הממשלה ב-14 בנובמבר, אולם נושא זה יידחה למועד לא ידוע, וייתכן שייגנז במגירות האוצר ויירד מסדר היום.
גם שרון לא ינסה לדחוף את דוח בכר - הוא דווקא מבקש לרכך את הפגיעה בבנקים, וכלל לא יתנגד לדחייה נוספת ביישומן של המלצות הוועדה. גם תוכנית האופציות של בנק לאומי עלולה שלא לצאת אל הפועל אם נתניהו יתפטר. למעריב נודע, כי ועדת השרים לענייני כלכלה אמורה היתה לדון שלשום (ג') בתוכנית ולאשרה. האישור צריך היה להתקבל לאחר שדירקטוריון נכסים מ.י אישר את התוכנית וקבע את לוח הזמנים. שלשום אמור היה להיערך דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, לצורך אישורה של התוכנית בכנסת. אולם באותו יום התקיימה ההצבעה על תוכנית ההתנתקות, ולכן תוכנית האופציות לא עלתה לדיון וגם לא נקבע עבורו מועד אחר.
התוכנית להפרטת בנק לאומי באמצעות חלוקת אופציות לכל אזרחי המדינה מזוהה יותר מכל עם שר האוצר בנימין נתניהו. מי שבפועל דחף והשלים מאחורי הקלעים את כל פרטי התוכנית היה החשב הכללי באוצר, ירון זליכה. התוכנית זכתה לתמיכה מקיר לקיר, ובנק ישראל אף הכין הוראות חדשות הנוגעות למקרה שמכירת לאומי תיעשה באמצעות הבורסה. במסגרת התוכנית, אמורים היו אזרחי ישראל לקבל הטבה בשווי כולל של כ-3.46 מיליארד שקל (31.6% ממניות הבנק).
נתניהו הוביל את השינוי המבני בנמלים, הכוללת פירוק מונופול רשות הנמלים והפיכת הנמלים לחברות עצמאיות שיתחרו אחת בשנייה. באוצר חוששים שהשר החדש שימונה יבקש לדחות את יישום הרפורמה. רפורמה נוספת שהוביל נתניהו היא פיצול והפרטת בתי-הזיקוק. רשות החברות אמורה להגיש בקרוב לוועדת השרים לעניני הפרטה את התוכנית הסופית לפיצול בתי-הזיקוק בחיפה ובאשדוד, ובכך יושלם השלב הראשון בדרך להפרטה.
על-פי ההערכות, החלפת שר האוצר תגרום דחייה ביישום ההפרטה. רפורמה נוספת, ואולי המשמעותית ביותר שקיווה נתניהו להשלים, היא ביצוע השינויים המבניים בחברת החשמל. לפי התוכנית, חברת החשמל תפוצל וחלק מפעילותה יועבר לידי המגזר הפרטי. החלפת שר האוצר תעכב את יישום הרפורמה. כמו כן, אם המשבר הפוליטי יחריף עד כדי קיום בחירות, אף שר בממשלה לא ירצה להיכנס לעימות עם ועד עובדי חברת החשמל, בשל כוחו הפוליטי הרב.
בתוך כך, המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק דיסקונט נכנס לשלביו הסופיים. ראשי נכסים מ.י הדגישו כי המצב הפוליטי בימים האחרונים לא ישפיע לרעה על ההליכים למכירת גרעין השליטה, שכן הוא נעשה ללא תלות במערכת הפוליטית. למעריב נודע כי ראשי נכסים מ.י יצאו שלשום לניו-יורק לפגישות עם משקיעים אמריקניים, המגלים עניין ברכישת השליטה בבנק. לנסיעה יצאו מנכ"ל נכסים מ.י, יצחק קליין, ויו"ר דירקטוריון החברה, מיכל עבאדי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
