 |
 |
|
|
| הסכמי ממון- חתונת הכסף של אנשי העסקים |
|
| מעבר לפירוק התא המשפחתי ולכאב הנפשי, כוללים הגירושין גם סוגיות ממון נכבדות. פורבס ישראל בדק את תרגילי הסתרת הרכוש הנפוצים, את הטריקים שכנגד. וכן, יש גם רכילות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
טל שחף
15/10/2004 8:36 |
|
|
|
|
|
|
|
רוחות חדשות מנשבות בתחום דיני המשפחה בימים אלה. "רוחות ליברליות" מגדיר אותן השופט בדימוס גל גוטזגן, מי שפרש באחרונה מכס בית-המשפט לענייני משפחה. כך, למשל, מייחסים משמעות רבה להחלטתו של נשיא בית-המשפט העליון אהרון ברק לזכות במזונות אישה, שעל-פי הדין האישי הדתי אינה זכאית למזונות. הצדק האזרחי המודרני שונה בתפיסתו מהצדק הדתי ההלכתי בן האלפיים. אם הרוחות האלה יהפכו למגמה גם בפסיקה ובחקיקה, ייתכן ואנשי ונשות עסקים ובני זוגם יצטרכו לשקול מחדש את ציפיותיהם ותוכניותיהם. בסופו של דבר - תאמר לכם כל אמא יהודיה חכמה - צריך לדעת עם מי להתחתן, אבל לא פחות חשוב לדעת ממי להתגרש.
לאחר פרישתו, עבר השופט בדימוס גוטזגן לעסוק בגישור במשפחה. שלא כמו השופט בדימוס שמגר, הוא אינו משמש כבורר פוסק, אלא כמי שמנסה לקרב בין עמדות הצדדים ולהגיע לפשרה והסכמה. בדרך הזו אולי יש מקום להתחשב בצדק אחר, הצדק של בן או בת הזוג של איש העסקים, שאינו מסתייע על-ידי החוק הישראלי.
עו"ד שמואל מורן, מעורכי-הדין הבולטים בתחום דיני המשפחה, חושב שהגיע הזמן להוציא לאור את הצדק הזה: "העיקרון שחוזים יש לכבד הוא בהחלט עקרון-יסוד במשפט, אבל כאשר מדובר ביחסים בין בעל לאישה, צריך הסתכלות אחרת. אלה לא מקרים בהם שולט עקרון חופש החוזים והחובה לכבד הסכמים". הוא מסביר, שחוק יחסי ממון מכניס שיקולי צדק בחלוקת הרכוש, ואומר כי שיקולים כאלה צריכים לחול גם כאשר קיים הסכם מקפח בין בני הזוג: "קח זוג צעירים; הוא אומר לה עד כמה הוא אוהב אותה, ושהיא לא צריכה בכלל לדאוג ולעבוד ושהוא יפרנס אותה תמיד. היא לא יכולה בשלב הזה לצפות, שבעוד 25 שנה היא תהיה מטופלת בשלושה ילדים
ואז הוא יעזוב אותה בלי כלום. צריך שבידי בית-המשפט תהיה יכולת לבחון את ההסכם, ולאתר הטעייה או קיפוח - אם היו".
"הרבה פעמים ההסכמים האלה מנוסחים באופן מאוד גורף", אומר עו"ד אפי פרי, תומך כמובן בגישה המחדשת. "אמנם, לכאורה, הסכמי הממון מנוסחים בצורה הדדית ואומרים שכל רכוש שיצבור מי מהצדדים במהלך הנישואים לא יתחלק ביניהם, אבל ההדדיות הזו היא רק לכאורה, מאחר ובדרך-כלל האשה עוסקת בגידול הילדים והבעל עוסק בצבירת הרכוש וגם רושם את הרכוש על שמו".
עו"ד פרי, מומחה לדיני משפחה שעוסק בעיקר בסכסוכי גירושין בעלי היבטים כלכליים, קורא לתקן את הפגם שיש, לדבריו, בחוק הישראלי: "הסכמי ממון נפוצים בנישואים של בני משפחות אמידות, בעיקר כשרק אחד מבני הזוג בא ממשפחה מבוססת והמשפחה שלו דואגת שייחתם הסכם ממון. אז אם ההסכם ממומש שנתיים-שלוש לאחר הנישואים אני לא רואה בזה בעיה, אבל אם בני הזוג חיו 30 שנה בהרמוניה, גידלו ילדים, ואז כשהם בני 50 או 60 יש משבר בנישואים, הדבר מאוד בעייתי. החוק לא קובע סייגים וחריגים גם לאחר עשרות שנות נישואין, וזה בעיני פגם בחוק שיש לתקנו".
לפי הצעתו החוק יתוקן, כך שלאחר תקופת נישואין ארוכה, לבית-המשפט יהיה שיקול דעת להתערב ולשנות הסכם ממון. צודק ככל שיהיה, ספק אם תיקון כזה ייצא אל הפועל. למצוקה המאפיינת בדרך-כלל נשות אנשי עסקים עשירים, אין לובי בכנסת. לשכת עורכי-הדין ודאי לא תיזום תיקון לחוק, לנוכח התנגדות רבים מעורכי-הדין לרעיון. השר בראשות משרד האוצר עבר בעצמו גירושין לא קלים, כמוהו גם ראש הממשלה הקודם. גם בכנסת יש לא מעט חברים שעברו גירושין בחייהם, ויודעים מאבק על רכוש מהו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ביל גייטס - מרבה נכסים מרבה דאגות
|
|
|
 |
|
 |
|
עשירים מתגרשים יותר
|
|
|
 |
|
|
|
כשאת או אתה בעלי הון או רכוש, אתם מסתכלים אחרת על גירושין. בדרך-כלל, תהליך גירושין בין בני זוג מלווה בוויכוח על הדירה, על המכונית, על קופות-גמל וחסכונות ועל מזונות הילדים. אבל השאלה אם לילד מגיע 1,300 שקלים או 2,500 שקלים בחודש, לא ממש מטרידה בעלי ממון. כאן השאלות הגורליות הן רכושיות, והסכומים בהם מדובר גבוהים מאוד.
עבור איש עסקים בעל רכוש משמעותי, גירושין כוללים גם סיכון עסקי. ההסתברות הגבוהה יחסית לגירושין (28% לפי הלמ"ס) הופכת אותו לסיכון לא זניח כלל. קיימת גם ודאות גבוהה לגבי מהות הסיכון ועלותו. רק לוח הזמנים אינו ברור. מנגד, דרישה לחתימת הסכם ממון עלולה לעורר חיכוכים בתחילת הנישואים, וקיומו של הסכם כזה עלול להפוך למכשלה לנישואים. אז עכשיו קחו את כל הנתונים והכינו תוכנית לביטוח סיכונים.
דרך בדוקה להפסיד ממון היא להימנע מחתימת הסכם ממון. במקרה של גירושין, יכולה בת זוגו, או בן זוגה של אשת העסקים, לחדור לרכושם ולעסקיהם ולתבוע את תמורתם בכסף מזומן. אז נכון שעורכי-דין שועליים יידעו להציע לאיש העסקים להקים חברות-בנות, רצוי בחו"ל, ולהעביר אליהן את הפעילות העיקרית של החברה, או להעביר את נכסיו לנאמנות של צד שלישי, או אפילו לדרדר במכוון את עסקיה של החברה כדי להוריד את שווייה, ועוד עוד, אבל עורכי-הדין הכרישיים של הצד השני יידעו ללמד אותו לאסוף מידע, לחפש פתקים, להאזין לשיחות, וינצלו כלים חוקיים שעומדים לרשותם כמו הטלת עיקולים על אחזקות איש העסקים בחברה, שעלולים לגרום לקשיים פיננסיים ותפעוליים. זוהי מלחמת מאסף מכוערת וכואבת שעדיף להימנע ממנה, למשל על-ידי הסכם ממון ברור והוגן.
עו"ד בני דון-יחיא, מומחה לדיני משפחה ומחברם של חמישה ספרים בתחום זה, מאפיין שתי תופעות בקרב אנשי עסקים ובעלי רכוש: מצד אחד הם מתחתנים בגיל מבוגר יותר, אולי בגלל ההתמקדות בעבודה ואולי בגלל החשדנות במניעי בני הזוג, ומהצד האחר הם מתגרשים יותר מאחרים: "הם יכולים להרשות את זה לעצמם יותר, הם חשופים יותר לפיתויים כיוון שנשים נתלות על צוואריהם ולא פעם הם נראים יותר טוב. גם הנשים שלהם נראות יותר טוב, גם הן חשופות לרוחות שמנשבות מחוץ לבית ולא פעם הן אלה שיוזמות את הגירושין".
זו הסיבה לכך, שהעצות שנותן עו"ד דון-יחיא ללקוחותיו האמידים שונות מהעצות לאחרים. הוא אינו ממליץ לצעירים העומדים להינשא בפעם הראשונה לחתום על הסכם ממון: "הם צעירים, עוד אין להם רכוש, וההסכם פותח את הנישואים ברגל שמאל. במקום שבני הזוג יגידו זה לזו כמה הם אוהבים, הם אומרים: 'עורך-הדין שלי ידבר עם עורך-הדין שלך'. לעומת זאת, אם יש רכוש לאחד מהשניים, הדברים שונים: אפילו אם הם נכנסים לדירה ששייכת לאחד מהם והחוק קובע שבמקרה גירושין הוא בלבד יהיה בעליה, אבל יכול להיות שבעתיד יקום שופט חדשן ויאמר שאחרי שנות נישואין רבות לשני בני הזוג יש חלק בדירה. אז זה דבר שבשבילו צריך לעשות הסכם".
עו"ד דון-יחיא מוסיף, שאם מדובר באיש עסקים צעיר שמתחיל עם עסק ששייך למשפחתו, למרות החוק הוא צפוי לבעיה אם העסק ישביח ושוויו יעלה במשך השנים: "האישה יכולה להגיד - 'נכון שהגרעין של העסק לא שייך לי, אבל ב-20 שנות הנישואין, כשאני טיפלתי בארבעת הילדים והייתי רעיה נאמנה ובישלתי ולא פיתחתי את הקריירה שלי - באותו זמן אתה השקעת בעסק, ואם המניות שלו עלו - מגיע לי חלק'. במקרים כאלה, כן כדאי לעשות הסכם ממון לפני הנישואין".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
'מגיע לי חלק'
|
|
|
|
|
|
|
חוק יחסי ממון: הבעייתיות
|
|
|
|
|
|
|
אם יש התלבטות בנישואים ראשונים, הרי שבשניים עו"ד דון-יחיא אומר שאין כל ספק שהסכם ממון הינו מחוייב המציאות: "בדרך-כלל יש ילדים לכל אחד מבני הזוג, וצריך להבטיח קודם כל את הזכויות שלהם, גם בצוואה וגם בהסכם ממון".
לדבריו, בניגוד לנישואים ראשונים, בדרך-כלל יש יותר רכוש בנישואים שניים, וגם ההכנסה יותר גבוהה, מבלי שאפשר לייחס חלק מההצלחה הזו לאישה החדשה. בנוסף לאלה, גם הדרישה להסכם ממון מתקבלת בהבנה רבה יותר בנישואים שניים".
הוא מספר, שלעיתים היוזמות של הסכם הממון הן הנשים החדשות: "אישה נבונה ורגישה, שיוצאת עם גבר עשיר, רוצה להעניק לו את ההרגשה שלא הכסף שלו מושך אותה. אם היא פיקחית ויש לה גם חוכמת הלב, היא אומרת לו בעצמה - כדי שהוא לא יתלבט וירגיש לא נוח להגיד לה את זה: 'אני רוצה שנעשה הסכם ממון, שיבטיח את הרכוש שלך וידאג לילדים שלך, ואם תרצה לתת לי, תיתן'."
לעומת זאת, אומר עו"ד דון-יחיא, לפעמים הסכם ממון הכי מתוחכם לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס. וזה קורה כשלאיש העסקים יש השקעות לא רשמיות, שלא לומר לא חוקיות, בכספת בציריך או באיי קיימן. "הרבה פעמים בת הזוג יודעת דברים שהצינעה יפה להם. דרכם של אנשים לשתף את בנות זוגם בסודות שלהם, לא פעם מתוך אינטימיות ולא פעם כדי שאם יילך הבעל לעולמו, תדע האישה איפה הרכוש. אבל אז, בעת גירושין, וגם כשיש הסכם ממון משוריין, היא עלולה לאיים בנשק יום הדין: אם לא תיתן לי כך וכך, אני אספר. אני ממליץ קודם כל, לא לעשות דברים לא חוקיים, ודבר שני - אם לאדם יש סוד, עליו לשקול אם לגלות אותו לבן הזוג. גם מערכות יחסים, שנראות הכי אידיאליות, עלולות בימינו להסתיים בצורה מכוערת".
"חוק יחסי ממון בין בני זוג, אמור לקבוע איך הרכוש של שני בני זוג צריך להתחלק ביניהם", אומר עו"ד שמואל מורן, "אבל יש בחוק 'באג' שכבר כמה שנים לא מצליחים לתקן בכנסת". כאשר בני זוג מבקשים להתגרש (או במקרה של ידועים בציבור - להיפרד) ואין ביניהם הסכם ממון, צריך לא פעם בית-המשפט להכריע בסכסוך הכספי ביניהם. עד שנת 1974 חלה בישראל 'חזקת השיתוף', הלכה שקבע בית-המשפט העליון, ולפיה הנכסים בהם מחזיקים בני זוג במשותף יתחלקו ביניהם באם יחליטו להיפרד.
בתחילת אותה שנה נכנס לתוקף חוק יחסי ממון, שהגדיר דרישות מהסכמי ממון וגם הביא איתו את המושג "איזון משאבים": מחשבים את שווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג, ומחצית מההפרש משולמת בכסף לבן הזוג שרכושו מועט יותר. בכך נמנע, למשל, שינוי במבנה בעלות חברה, שאחד מבעליה הוא בעל הרכוש המתחלק. וכל זה אמור להתבצע במועד "פקיעת הנישואין", כלשון החוק.
לכאורה, הסדר הגון. למעשה - בעיה קשה. "החוק אומץ מתוך החוק הגרמני, שם תהליך הגירושין קל ונתון להחלטת בית-המשפט", אומר עו"ד מורן, "המחוקקים לא הביאו בחשבון שבישראל כל אחד מבני הזוג יכול לעכב את הסכמתו לגט. נוצר מצב, שאדם עם רכוש יכול למשוך את הנישואים רק כדי להפעיל לחץ על בן הזוג לוותר על חלק מהרכוש המגיע לו".
פרופ' מנשה שאווה המנוח, מהמומחים הבולטים לדיני משפחה בישראל, קרא לביטול החוק לחלוטין, וכינה אותו "חוק דבילי". בישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אמר: "כל חוק יחסי ממון, למעשה, הועתק מן הדין הגרמני. הייתה ועדה בראשות שופט (ונשיא) בית-המשפט העליון, השופט יואל זוסמן ז"ל, משנת 1965 עד שנת 1969, דנה, דנה, דנה, ולבסוף אימצה את הדין הגרמני והעתיקה אותו. כפי שאמרתי פעם, גם להעתיק צריך כישרון. הוועדה טעתה, משום שהדין הגרמני לא מתאים לנו, כי שם הגירושין הם מכוח פסק דין של בית-המשפט, בעוד שבארץ דורשים את הסכמת הצדדים, והבעל יכול לעגן את האישה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לפעמים בית המשפט מכריע של מי הבית
|
|
|
|
|
|
|
גירושין עסיסיים
|
|
|
|
|
|
|
סיפורי הגירושין מפרנסים הרבה מדורי רכילות וכתבות צבע בתקשורת. בארה"ב, שם מגיעה החדירה לחייהם הפרטיים של המפורסמים לשיא, לא עובר יום בלי שמתפרסמת חדשה מרעישה על גירושין של אמן פופ, כוכב טלוויזיה או שחקן בייסבול. האנשים שחיפשו חשיפה כל השנים, מוצאים עצמם משתדלים להתחמק מהתקשורת ככל יכולתם. אבל בני זוגם ועורכי-הדין שלהם יודעים להטיף עסיס הדלפות רכילותי, שמסייע לקדם את התביעות הכספיות שלהם.
אולי זה עניין של טעם אישי, אבל גירושיו לפני כשנתיים של ג'ק וולש, נשיאו לשעבר של תאגיד הענק ג'נרל אלקטריק, נראים מעניינים הרבה יותר מגירושי הבזק של כוכבת-העל בריטני ספירס, למשל. עם משכורת שנתית של 76 מיליון דולר, היו לג'יין וולש, רעייתו, הרבה ציפיות מהגירושין האלה, בעיקר לאחר שנחשפה מערכת היחסים המיוחדת שקיים וולש עם כתבת ההרווארד ביזנס ריוויו, סוזי ווטלאופר, וגם על רקע העובדה שההסכם שחתמו ביניהם כשנישאו בשנת 1989 פג, ואיפשר לג'יין לקבל נתח מרכושו של בעלה.
למשל, השחקן מייקל דאגלס, שלא מזמן חתם עם אישתו, השחקנית קתרין זיטה ג'ונס, על הסכם ממון לפני נישואיהם. על-פי הדיווחים, תקבל זיטה ג'ונס דאגלס במקרה של גירושין שלושה מיליון דולר על כל שנת נישואים - סכום שיתפוגג, אגב, אם יתברר לדאגלס שהיא בגדה בו. דאגלס נאלץ לשלם למי שהיתה אישתו במשך 22 שנה, דיאנדרה דאגלס, סכום עתק של 60 מיליון דולר. הונו הכולל של דאגלס נאמד בכ-230 מיליון דולר. יכול להיות שבעקבות הסרט "שיקאגו", ועליית קרנה של זיטה ג'ונס כשחקנית, צריך דאגלס לדרוש שינוי בתנאי הסכם הממון.
אולי זו השמש הקופחת אצלנו בישראל, אבל גם סיפורי הגירושין פה פחות עסיסיים. זכור, למשל, סיפור הגירושין של ארנסט יפת, מנכ"ל בנק לאומי בעבר, מאישתו אלה. הוויכוח נסב על מזונות האשה, שהגיעו ל-1,800 דולר בחודש. אחרי שפרש מניהול הבנק טען יפת שהכנסתו פחתה, וביקש להפחית את סכום המזונות. אלה יפת טענה כי לא תוכל לגמור את החודש אם יפחת הסכום, ובסופו של דבר קיבל בית-המשפט את טענתה.
סיפורי גירושין אחרים בקרב אצולת הממון או הסלבריטאים המקומיים מדווחים בתקשורת הישראלית מבלי להיכנס לפרטים עסיסיים באמת, כלומר כמה זה עלה להם. מה לעשות, התקשורת אצלנו לא באמת מעזה לפשפש.
אפילו כשיש לנו בכותרות את אחד מעשירי המדינה כמו סטף ורטהיימר, שנפרד זה עתה מאשתו השנייה, יעל, אף אחד לא מחטט להם בכיסים כמו שצהובוני בריטניה היו עושים לו היה מדובר באושיית עסקים בריטית. אצלנו צילמו את האחוזה המפוארת בכפר ורדים, העומדת חדשה אך נעולה, דיברו קצת עם הקבלן שעדיין מחכה לכסף שלו ועזבו את העניין. סטף ויעל, שהיו נשואים למעלה מ-10 שנים, מצויים כעת בהליך גישור, שבסופו ייקבע אילו נכסים תקבל יעל במסגרת פרידתם. ככל הידוע, היא דורשת רכוש בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קתרין זטה ג'ונס - תקבל 3 מיליון דולר לכל שנת נשואין
|
|
|
|
|
|
|
הסכם ממון - חובה שתעשה לכם טובה
|
|
|
|
|
|
|
עומדים לפני נישואים ויש לאחד מכם רכוש משמעותי? חיתמו על הסכם ממון. זה טוב גם לשקט הנפשי של בעל הרכוש ומשפחתו, וגם לבן הזוג, שמוכיח בכך שאינו מתחתן משיקולים כלכליים.
מה שלא יהיה, זכרו את הטיפים הבאים:
מלכודת הכתובה. היו כבר גברים שגילו בדרך הקשה, שהכיף של להבטיח ח"י מיליונים לכלתם בכתובה ביום החתונה הופך לצ'ק לפירעון ביום הגירושין. אם אתם לפני חתונה, תזכרו שבתי-הדין הרבניים עלולים להתייחס ברצינות לסכום שתכתבו בכתובה.
התאריך קובע. בני זוג שהתחתנו לפני 1974, ולא חתמו על הסכם ממון, רואים בהם כמי שהתחייבו לשותפות בכל הנכסים שלהם ולכן צריכים לחלק הכל, אפילו אחזקה בחברות וזכויות הוניות. חוק יחסי ממון חל רק על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך, מגן על רכושם של בני הזוג מלפני הנישואין ואפילו ירושות שהתקבלו במהלך הנישואין, ומחיל "איזון נכסים" על כל השאר. במילים אחרות: בעל הזכויות צריך לשלם את שווי חציין לבן הזוג (ולא להעביר את הזכויות עצמן).
אין פיקציות. אל תעשו פיקציות עם רכוש. שיקולי מיסים, משכנתא או חובות גורמים לעיתים לאדם להעביר רכוש על שם בן/בת הזוג. אבל בבוא יום הגירושין, יהיה מאוד קשה לשכנע שההעברה הייתה פיקטיבית, לנוכח תמימותו המלאכית של בן הזוג הנהנה. נשק יום הדין כנגד התרגיל הזה, יהיה הכרזה על פשיטת רגל: על-פי פקודת פשיטת הרגל ניתן לקבל הגנה מכל הנושים, כולל בן הזוג, ואפילו לבטל מתנה אם יוכח שנועדה להתחמק מנושים. אז אמנם לא מרוויחים מזה הרבה, אבל לפחות דופקים את בן הזוג, שזה גם משהו.
איזון הנכסים. על-פי החוק, איזון הנכסים מתבצע רק לאחר הגט. הצד שמרגיש נפגע מהאיזון, יכול לפגוע בצד האחר פשוט על-ידי "סרבנות גט" - אי הסכמה להתגרש. עורכי-דין ממליצים על תרגיל מונע: סעיף בהסכם הממון, שבו נקבע שאם אחד מבני הזוג לא מסכים להתגרש - הוא צריך לשלם בכל חודש סכום נתון לבן הזוג האחר.
ביטוח סיכונים. את הסיכון הכלכלי הכרוך בגירושין ניתן למדוד מראש. עורכי-דין ערמומיים מציעים לבעלי הרכוש שצפוי להיכנס לאיזון נכסים, להעלים אותו. למשל, להעביר אותו לנאמנות של אדם אחר; למשל, להעביר נכסים ופעילות מהחברה בה יש לבן/בת הזוג זכויות, לחברות-בנות או אחרות שיקשה להגיע אליהן, רצוי בחו"ל. תרגילים נוספים: השקעה מאסיבית של כספי החברה במקומות רחוקים, מתן כל הכסף הנזיל כהלוואת בעלים לחברה, ואפילו הזנחת הטיפול בחברה כדי להפוך אותה לבעלת ערך נמוך.
אם בן הזוג שלך הוא בעל נכסים, יש חשש שהוא ישתמש בתרגילים שונים כדי להימנע מהתחלקות בהם. עורכי-הדין הערמומיים יציעו לחוששים מכך, לאסוף כמה שיותר מידע: שיחות טלפון, קבלות, חשבונות, פליטות פה של בן הזוג או של מכרים שלו. נסו לגלות כמה כסף באמת יש לו. אפשר לנצל הליכי בית-משפט שונים לפגיעה בפעילות העסקית, שתזרז אותו להגיע להסדר. אבל הבוננזה האמיתית תהיה לגלות מידע מביך, שלא לומר מפליל (כמו עבירות מס שביצע בן הזוג וכיו"ב). מול איום בחשיפת מידע כזה, אפילו אסטרטגיות ההתחמקות המושלמות ביותר יתמוטטו.
|
|
|
|
|
|
|  | | לא לשכוח את האהבה | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
