 |
/images/archive/gallery/106/043.jpg יואב להמן, המפקח על הבנקים
רובי קסטרו  |
|
|
| "כל ספק אשראי אלטרנטיבי לבנקים - מבורך" |
|
| כך לדברי יואב להמן, המפקח על הבנקים, שמתמודד היום עם שורה של מהפכות במערכת הבנקאית. להמן מתייחס למלחמה שלו בחריגות האוברדראפט, להפרדת קופות הגמל ולהפרטת דיסקונט |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
8/10/2004 9:16 |
|
|
|
|
|
|
|
יואב להמן, הוא האיש שאמור לפקח על הממסד שהישראלים הכי אוהבים לשנוא – הבנקים. להמן עומד בימים אלה בעין הסערה, לאחר שישב בוועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, הורה לחסל את חריגות האשראי בבנקים וניסח טיוטה לרפורמה בשיטת ה'כוכבים' של חברות כרטיסי האשראי. השבוע הוא נכח בוועידת קרן המטבע הבינלאומית ובשובו, קצת אחרי הג'ט לג, התפנה להדוף בפנינו את הביקורות להן הוא חשוף.
למרות התוצאות המצויינות שהציגו הבנקים ברבעונים האחרונים ואלה שהם צפויים להציג בעתיד, להמן עדיין חושש ממקטעים בעייתיים שמכבידים על איכות תיקי האשראי בבנקים. ענף כזה הוא הנדל"ן כמובן, שהבנקים רושמים כנגדו הפסדים גדולים,
"אך לזכות הבנקים ייאמר שהם ערוכים בהתאם. מדובר בהיקף אשראי גדול מאוד, כאשר חלק מהלווים נאבקים על הישרדותם, ומהווים מוקד סיכון למערכת."
גורם נוסף שעלול לערער את יציבות הבנקים הוא היקף 'החובות הבעייתיים' שלהם. חובות אלה מסתכמים בכ-60 מיליארד שקל - כמעט פי שניים מההון העצמי של הבנקים. להמן שם דברים בפרספקטיבה. לדבריו, "ההסתברות שכל החובות האלו יימחקו היא אפסית, כי אצלנו סופרים חובות בעייתיים גם כאלה שהם 'בהשגחה'. בכל מקרה, כנגד החובות הבעייתיים, מה שהצריך הפרשה הופרש ומה שיש כנגדו בטחונות לא הופרש כנגדו אבל עדיין ספור כבעייתי, לכן עדיין יש בעיה".
שר האוצר התקיף לאחרונה את מגבלת ה'לווה בודד'. האם יכול להיות שאתה מאט את הצמיחה במשק, בהגבלת היקף האשראי של קבוצת לווים ביחס להון העצמי של הבנק?
להמן: "לא סביר שבנק מסויים יקצה נתחים מופרזים לחלוטין מההון העצמי שלו כנגד לווה או קבוצת לווים אחת. קשיים בקבוצה זו יהפכו לקשיים של הבנק עצמו. המגבלה בהוראות שלנו היא עד 30% מהון הבנק. זו חשיפה גדולה מאוד. חריגה מזה בלתי סבירה. כל קושי בקבוצת הלווים יהפוך לקושי במערכת הבנקאית".
"יש חשיבות לפיזור נאות. אמרו שזה יגרום לקטסטרופה במשק אבל המשק חזק וילמד לנצל אלטרנטיבות אשראי לא בנקאיות. זה ישפר את שוק ההון. ההוראה נלקחת כנתון. כל גורם לוקח בחשבון ומגוון את מקורות ההלוואה שלו ודואג שלא תהיה להם חשיפה כנגד בנק. הבנק לא חשוף מדי לקשיים אצל קבוצת לווים מסויימת. אם המלצות בכר יאושרו במקביל, יתפתחו מקורות אשראי נוספים".
להמן מזכיר, כי שר האוצר עצמו תומך בהמלצות וועדת בכר שאמורות לשפר את המבנה של שוק ההון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שר האוצר בנימין נתניהו
|
|
|
 |
|
 |
|
המלחמה במשיכות היתר
|
|
|
 |
|
|
|
המפקח חובש שני כובעים, לכאורה סותרים: שמירה על יציבות מערכת הבנקאות מצד אחד, והגנה על הלקוח ביחסיו עם המערכת מצד שני. לאחרונה, חייב המפקח את הבנקים להחזיר 54 מיליון שקל ללקוחות שהבנק גבה מהם יותר כסף משהגיע לו. תאורטית, ייתכן שהיה מגיע ללקוחות הרבה יותר כסף עד כדי הפסדים גדולים לבנקים ואיום על יציבותם.
להמן חי בהרמוניה עם הצורך לתמרן בין השמירה על היציבות להגנה על הלקוח: "השאיפה היא לשנות את כללי המשחק לטובת הצרכנים. זה לא מונע משיקולי פופוליזם אלא מביא בחשבון את המאזן ההוגן כלפי הלקוחות. לשמירה על היציבות תפקיד צרכני ממדרגה ראשונה והיא לא נעשית לשם שמיים, אלא כדי להגן על כספי המפקידים ולשמור שהכסף נמצא במקום בטוח. כך שגם הכובע הזה הוא צרכני במהותו".
הוא מוסיף כי היקף הכספים שמגיעים ללקוחות לא יסכנו את היציבות, "ולהיפך ככל שנקדים לטפל בהם, ממדי הבעיה יישארו בסדרי גודל שלא מאיימים. אם אתה מזניח תחום מסויים שבו אוכלוסייה נרחבת נפגעת ובהמשך יידרשו להחזיר הכספים זה גורם שעלול לסכן היציבות".
"בעיני בנק הוגן עם הלקוחות, הוא כזה שכללי המשחק שלו שקופים, נאותים ולכן הוא יותר יציב. לא ראוי שבנק ישליך את יהבו על זה שלא ישגיחו כשהוא מחלץ מלקוחות כספים שלא מגיעים לו."
יצויין, כי ה-54 מיליון שהוחזרו ללקוחות אינם חלק מתלונות ספציפיות אלא חלק מפגיעה רוחבית בצרכנים, שהדליקה נורה אדומה.
להמן זרק לפני מספר שבועות פצצה אחרת למערכת הבנקאית, כשהורה לחסל את החריגות ממסגרת האשראי המורשית (חריגות במשיכות יתר), לאחר שהתברר כי רוב החורגים כלל לא ידעו שהם משלמים ריבית עודפת על חריגות אלו.
להמן מתייחס לחריגה במונחים סוציולוגיים כמעין "קוד ישראלי שבא ואומר: קבעתי לך מסגרת אבל אני מרשה לך לעבור מעבר לזה. לא הוגן. אם הבנק קובע מסגרת אז למה הוא מרשה לחרוג מעבר לזה? אנו רוצים סדר ושקיפות. תיקבע מסגרת והיא תישמר על ידי שני הצדדים".
"הלקוח לא ינסה לרשום עוד חיובים וצ'קים מעבר למסגרת. אין בעיה שיגדילו עוד מסגרת אבל שיתאימו אותה לפעילות של הלקוח וליכולת ההחזר שלו. הלקוח ידע שכשהוא רושם צ'ק זה לא בבחינת 'או שזה יחזור או שלא' בשיטת מצליח".
להמן לא רואה עצמו כמורה לכלכלת בית ואינו רוצה לבטל את האשראי הצרכני. עם זאת, "צריך להסביר לציבור שה'אובר' זה לא מקור פרנסה. לא בעזרתו גומרים את החודש. לא בעזרתו אתה מגדיל את יכולת הצריכה שלך".
בניגוד לרושם הקיים, להמן אומר כי רוב האוכלוסייה לא במינוס. בכל מקרה, "האובר הכרוני מקטין את היכולת לצרוך את המשכורת באופן מלא והלקוח מתחלק בה עם הבנק. צריך לחפש מקור זול יותר לנהל את ההלוואה. אבל לא בשוק האפור. לא כדאי להסתבך שם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חזית חברות כרטיסי האשראי
|
|
|
|
|
|
|
חברות כרטיסי האשראי עומדות בפני טיוטת הוראה שאמורה לתמחר 'הנקודות והכוכבים'. חברות הויזה טוענות שאם הם יצהירו שה'כוכב' עלה להן אפס שקלים כי רק בית העסק שילם עבורו, אז גם הלקוחות יחשבו שהמבצע לא כדאי עבורם.
להמן סבור כי צריך "לתת כלים ללקוח להחליט האם המבצע הזה יותר טוב או פחות טוב. תמיד הוא יכול להשוות למה שמציעים לו בחנויות. יש הרבה אי בהירות לגבי מה שווה 'כוכב'. אם הם מחקו נקודות מבלי שהעבירו סכום לבתי העסק אז על מה מחקו ללקוח נקודות. הכי פשוט זה להציג את שווי ה'כוכב'. אם חברת הויזה העבירה כסף לספק, אני בטוח שהספק יביא זאת בחשבון כשהוא מתמחר את המוצר ואני בטוח שכנגד זה מוצדק לחלוטין למחוק את הנקודות. ולכן בנושא הזה, אני מודע לטענות שמנסים לומר שזה עלול לפגוע. אם הנקודות זו שיטה טובה, הלקוחות יקבלו כלי יותר ברור להערכת המבצע".
"גם בלי להביא בחשבון את מחיקת הכוכבים והנקודות, לא תמיד המחיר משקף מציאה אמיתית. לא מקבל את זה שערפול והמשך אי הבהירות הוא עדיף על פני גילוי נאות של העסקה. לא מבחינת בית העסק ולא חברת הויזה. הלקוח יחליט מתי לנצל את הכוכבים, באיזה מצבים לקנות ואיפה".
"אני נתקל באי אמון בשיטת ה'כוכבים'. במקרים נדירים מאוד אנשים מאמינים שהנקודות משקפות הטבה במחיר".
האם תאפשרו לחברות הויזה לתת אשראי צרכני ממש ולא רק כרטיסי אשראי?
להמן: "כל ספק אשראי אלטרנטיבי שמציע נתיב אשראי לצרכנים, הוא גורם מבורך. צריך לזכור שחברות כרטיסי האשראי שייכות לבנקים ולכן התחרות לא תהיה חריפה. הלקוח צריך לשים לב, לריביות, לא צריך לצרוך אשראי כי נותנים לו. הוא צריך לשים לב כמה זה עולה. הריבית לא תהיה נמוכה גם בחברת כרטיסי האשראי. חשוב שהלקוח יקבל מידע נכון על הריבית. בכל מקרה, גם בעולם הם מתמחות במתן אשראי, אבל זה לא בהכרח יותר זול".
האם מוצדק להשית מגבלות הון על חברות כרטיסי האשראי מאחר שהן לא לוקחות כספי מפקידים אלא נותנות אשראי בלבד? הבנקים, שהם הבעלים של החברות, אומרים כי ממילא יחס הלימות ההון – הון עצמי לנכסי הסיכון – הוא 9% מינימום.
להמן: "חברות כרטיסי האשראי אכן חברות בנות של בנקים וכתוצאה מכך יש אחריות של הבנק עצמו לחברה. אפשר היה לפתור את זה במתן שיפוי לחברות הבנות. דווקא משום ההתפתחות בתחום הפיננסי של הקצאת הון לפי מידת סיכון, מה שנקרא, "באזל 2", ( תקנות של הלימות הון בבנקים ), מחייב לנהל את מערך הסיכונים. נכון שזה צריך להיות על בסיס מאוחד בצורה מושכלת. דווקא על רקע ההתפתחות של חברות כרטיסי האשראי, חשוב שהבנקים יהיו ערים לסיכונים ויקצו הון כנגד ההוראה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מקורות אשראי אלטרנטיבים
|
|
|
|
|
|
|
ענף הבנקאות – הרבה בנקים קטנים או מעט גדולים?
|
|
|
|
|
|
|
בענף הבנקאות עדיין קיימים בנקים זעירים כמו יורו טרייד, והבנק העולמי בפתח תקווה. הערכות הן כי הפיקוח לא מאושר מקיומם. הטראומה של המעילה בבנק למסחר והתמוטטות הבנק לפיתוח התעשייה מבהירה למה.
לדברי להמן, "כל בנק אפילו הזעיר ביותר מהווה מוקד סיכון מערכתי. אסור לומר 'זה רק בנק קטן ולכן לא נורא שיתמוטט'. הבנקים הזעירים מתקשים לעמוד בסטנדרטים של בנק מודרני. נראה בעתיד או התמזגות של זעירים לתוך הגדולים או סגירה של הזעירים. הסיבה היא שתרומת הזעירים לתחרות היא אפסית אבל הנזק במקרה של כשלון הוא גדול. לכן שואפים שהיציאה שלהם מהענף תהיה מסודרת לטובתם ולטובת הבעלים שלהם".
האם אתה מתייחס לבנקים כמיקשה אחת או שצריך לתת 'הנחות' לבנקים הבינוניים? יש טענה שלאומי ופועלים הם דואופול. האם הדרך להתמודד איתו היא לתת יתרונות לבינוניים?
להמן: "הבנקים הגדולים חשובים לתחרות. יש בעיה לעודד תחרות על ידי יצירת הפליות כי זה יעודד גורמים פחות יעילים בתוך המערכת. הבינוניים מקבלים ממילא עידודים בכל מיני תחומים ומבחינה זו, רואים עצמם כתשובה לשני הגדולים. הגדולים יכולים להוריד מחירים. הבינוניים צריכים לתת תשובה לגדולים ולכסות ולגשר על יתרונות הגודל של הגדולים. לא טוב לכבול ידיים וליצור קשיים. ברור שאם מתהווה מונופול, אין מנוס מצעדים כאלה. כל עוד זה לא המצב צריך לדחוף את הבינוניים ליתר יעילות".
בהקשר זה, להמן שולח מסר לוועדי העובדים: "עובדים צריכים להביא בחשבון כשהם מדברים על שכר, שהמערכה שלהם היא להגדיל את נתח השוק ואז בטווח הקצר זה דורש איפוק אבל בטווח הארוך יגדל הנתח שלהם בעוגה".
האם חברות הביטוח והגופים החוץ בנקאיים אינם מפוקחים מספיק כדי לנהל פנסיות, קרנות נאמנות וקופות גמל?
"כחלק אינטגרלי של בכר כל נושא הפיקוח על כל גורמי שוק ההון יקבל שידרוג. השאיפה היא שפעילות דומה או זהה תפוקח ברמה דומה או זהה כדי להבטיח שכספי החוסכים יהיו מנוהלים כדבעי וגם כדי לשמר את האמון של הלקוחות במנהלים של כספם. בהמלצות בכר יש המלצה חד משמעית להעביר את הניהול והבעלות לגופים החוץ בנקאיים ולעשות שימוש יותר נרחב ביכולת הבנקים לייעץ ללקוחות באופן יותר אובייקטיווי מהיום".
הבנקים מאיימים להסיט הכספים לאפיקי חסכון אחרים בבנק עצמו.
"הרפורמה גדולה מכדי שנתייחס לתופעות שאם יתפתחו אני מקווה שיתפתחו בשוליים. מדובר על מהלך גדול, דפוסי חסכון שמעוגנים עמוק בציבור. הציבור מבקש לקבל החלטה פיננסית בעזרת גורם מקצועי מהימן, שייתן ייעוץ אובייקטיבי מבלי לחשוב על טובת עצמו".
כיצד יש להפריד את הקופות והקרנות מהבנקים: 'ספין אוף' או מכירה?
להמן: "פה נכנסים לטכניקה שהיא בשולי השוליים של המכירה. צריכה להיבחן על ידי כל גורם בעיתוי המכירה. ה'ספין אוף' לא פתרון קסם בכל מקרה. הבנקים צריכים להמשיך להוות גורם חזק. אין כוונה לפגוע בהם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרטת דיסקונט
|
|
|
|
|
|
|
יש כוונה לפצות אותם?
להמן: "ברגע שהם מוכרים את הנכס לא צריך לפצות, יוכלו לעשות שימוש אלטרנטיבי בכספים. אם מאפשרים להם למכור את זה בשוק, גם בעיית המכירה היא קטנה מאוד".
הבנקים אומרים שקשה לתמחר קופת גמל. החוסכים יכולים להוציא את כל הכסף בזמן קצר יחסית ואז לא ברור מה השווי.
להמן: "אפשר לרשום אותם בבורסה ולמכור נתחים. אז יש בנצ'מרק של שוק מניות שיעריך את השווי. ראינו שנמכרו הקרנות גם בלי בנצ'מרק של השוק במחירים טובים למוכרים".
כיצד מתקדמת בדיקת הנאותות הרוכשים הפוטנציאליים של דיסקונט?
"לא קיבלנו את כל החומר ואת מרביתו קיבלנו בשלב יותר מאוחר מהמועדים שנקצבו. לכן, היינו חייבים להאריך את משך זמן הבדיקה שנחוץ לנו בבנק ישראל, ולרגולטרים בחו"ל שמהם ביקשנו לבחון גם כן את החומר. גם הם קיבלו אותו באיחור".
האם תחרגו ממועד המכירה?
להמן: "אנו פועלים על בסיס של 'בסט אפורט' ( מירב המאמץ, ע. ש. ). התמשכות התהליך לא טובה לא לבנק, לא ל-מ. י. נכסים ולא לרוכשים. מקווים שהלו"ז להגשת הצעות המחיר לא יזוזו באופן משמעותי. המועמדים התחילו להיכנס לחדרי המידע הם יצטרכו לבחון את לעצמם את הנתונים כדי לקבוע איזה הצעות מחיר לקבוע. התהליך בתוואי של מימוש, שאני לא חושב שיש איתו חריגה מהותית ממה שנקבע. הצבנו מלכתחילה רף גבוה מאוד של לוחות זמנים צפופים ובאופן טבעי זה מותאם למציאות ולקצב הגעת החומר".
האם אתה מרוצה מכל ההמלצות של וועדת בכר, בה ישבת?
להמן: "כולנו קיבלנו את חבילת ההמלצות כטובה. רפורמה יכולה לתרום ולשנות ואז הנושאים של פרטים כאלה או אחרים מתגמדים. ברור שכל אחד במהלך הדיונים הביע דעות. היו דיונים עמוקים והתלבטויות לא מעטות. מקווים שהיא תיושם ואז נראה את התוצאות בשטח".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
