 |
ממשיכה מגמת השיפור במוסר התשלומים הישראלי. בחודש ספטמבר חל שיפור של יום אחד נוסף במספר ימי האשראי בפועל (ימי אשראי בהסכמה + ימי פיגור) במשק הישראלי. סך ימי האשראי בפועל, עמד בחודש ספטמבר על 94 ימים, בהשוואה ל-95 ימי אשראי באוגוסט ולאחר שיפור מתמשך בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. על-פי נתוני דו"ח מוסר התשלומים של BDI מתחילת השנה חל שיפור משמעותי של כ-26%, במספר ימי האשראי בפועל של המשק הישראלי (בהשוואה לסוף 2003). כאמור, בחודש ספטמבר עמד מספר ימי האשראי בפועל על 94 ימים, שיפור של 33 ימים, בהשוואה לשיא שלילי של 127 ימים, שנרשם תשעה חודשים קודם לכן - בדצמבר 2003. ב-BDI מציינים כי בספטמבר הצליח מספר ימי הפיגור הממוצע לרדת אל מתחת לקו 10 הימים – 8 ימים בלבד – שיפור של יומיים בהשוואה לחודש אוגוסט האחרון, אז עמדו ימי הפיגור על 10 ימים. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2004 חל שיפור של חודש שלם במספר ימי הפיגור הממוצעים במשק. אם בסוף שנת 2003 רשם המשק הישראלי שיא שלילי של 38 ימי פיגור בממוצע, הרי שבחודש ספטמבר עמד כאמור מספר ימי הפיגור הממוצעים במשק על כ-8 ימים בלבד. עוד עולה מהנתונים כי בחודש האחרון חל גידול (הרעה) במספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על-ידי הספקים ל-86 ימים, גידול של יום אחד בהשוואה לששת החודשים האחרונים. לטענת BDI הגידול בימי האשראי בהסכמה תלוי בסמיכות לחגים, עקב הגידול בצריכה הפרטית. בתקופה זאת, מסבירים ב-BDI, נוהגים קמעונאים רבים (ספקי השוק הפרטי) להציע ללקוחותיהם הפרטיים תנאי אשראי נוחים, שבאים לידי ביטוי בעיקר בפריסת תשלומים רחבה יותר. בעקבות פריסת התשלומים ללקוחות הפרטיים נאלצים גם הסיטונאים להגמיש את תנאי האשראי הניתנים לקמעונאים. להערכת תהילה ינאי, מנכ"ל BDI, במהלך הרבעון האחרון של השנה יתמתן קצב ההטבה במוסר התשלומים. לדבריה, "לאחר שמספר ימי הפיגור ירד אל מתחת לקו 10 הימים, ולמעשה יישר קו עם הממוצע העולמי, הצליח מוסר התשלומים הישראלי לחזור לנורמליזציה". לטענתה יש לשער כי מספר ימי הפיגור הממוצע ישמור על יציבות וינוע סביב קו שמונת הימים גם בחודשים הבאים. עוד מציינת ינאי, כי ניתן לצפות שהשיפור המרשים במספר ימי הפיגור, לצד השיפור שחל בחוסנם הכלכלי של החברות והארגונים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, יביא לקיטון גם במספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה כבר במהלך הרבעון האחרון של שנת 2004 ולאורך שנת 2005. ינאי מוסיפה כי ממוצע ימי האשראי בהסכמה בישראל נחשב לגבוה ביחס למדינות העולם המפותח, ומעיד, כי הדרך אל עבר נורמליזציה כלכלית של המשק הישראלי עדיין רחוקה. לפיכך טוענת ינאי כי המבחן האמיתי הניצב לפתחו של המשק הישראלי הוא צמצום ימי האשראי בהסכמה, תוך שמירה ואולי אף צמצום נוסף, של ימי הפיגור הממוצעים. לדבריה, רק לאחר שמספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה ירד אל מתחת לקו ה-60 ימים ומספר ימי הפיגור לא יעלה על 10 ימים, נוכל להכריז על יציבותו של המשק הישראלי.
|
 |
 |
 |
 |
|
|