 |
/images/archive/gallery/162/145.jpg פיז'ו 407
אתר פיז'ו  |
|
|
|
|
| 407 - המשפחתית הגדולה והחדשה של פיז'ו - עמדה בכבוד במבחן התלאות של כבישי ישראל, והותירה את גיל מלמד עם חיוך ששמור אצלו למכוניות שמעניקות הנאה של ממש. היא יפה אבל לא בוטה או מצועצעת, תא הנהג עשיר ומפנק, והתנהגות הכביש שלה עולה על אלה של היפניות המתחרות. והחסרונות? מיעוט תאי אחסון ומספר מופרז של כפתורים ומתגים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
31/8/2004 13:13 |
|
|
|
|
|
|
|
עד ליום שבו מישהו בממשלה שלנו יתחיל לקחת את כבישי ישראל ברצינות הראויה להם, יש למדינה הקטנה הזו כל הכלים להפוך למעבדת ניסויים מצוינת עבור יצרני הרכב. מצד אחד, יש לנו תשתית טכנולוגית מתקדמת, שיכולה לספק להם תמיכה לוגיסטית וטכנית לכל ניסוי ומבצע. מנגד, האספלט הישראלי כל-כך מחורבן, שכל מכונית שתצליח להתמודד איתו בכבוד, כלל לא תרגיש שהיא יצאה מן החניה כאשר היא תידרש להתמודד עם כביש אירופי ממוצע.
אלה, פחות או יותר, היו המחשבות שלי כאשר גיהצתי להנאתי את מסלול הניסויים המקומי שלנו עם ה-407 החדשה של פיז' ו בגרסת ה-2.0 ליטר שלה. בשונה מהנסיעה הקודמת שלי באותה מכונית-בהשקה הבינלאומית על הכבישים המדהימים של אזור פארו, פורטוגל - הפעם ניצבה ה-407 בפני אתגר אמיתי: להותיר אותנו בחתיכה אחת על-פני המלכודות המרגשות של מע"צ, ולעשות זאת מבלי לפגום בנוחות הנסיעה.
כדי להקדים את המאוחר נאמר, שה-407 לא זו בלבד שעמדה במשימה בכבוד, אלא גם הותירה אותי עם החיוך המיוחד ששמור למכוניות שמעניקות לנוהג בהן הנאה של ממש. ה-407, למי שלא היה כאן בחצי השנה האחרונה, היא המכונית המשפחתית הגדולה של פיז'ו-מחליפתה של ה-406.
המתחרות הבולטות שלה הן מאזדה 6, הונדה'אקורד', טויוטה'אוונסיס', סובארו B4, וגם אופל'וקטרה', רנו'לגונה', פורד'מונדיאו' וכמובן האחות מבית - סיטרואן C5. פולקסוואגן'פאסאט', זו ששדרגה את הקטגוריה הזאת לפני כ-7 שנים והעלתה את רמת הנוחות והאיכות בה לגבהים חדשים, צפויה לעשות את זה שוב, ממש בקרוב, עם השקת הדור הבא שלה.
ה-407 מתאפיינת , בראש ובראשונה, בעיצוב
מרהיב ומשובב נפש, ועל זה כבר דיווחנו מפורטוגל, אבל מעניין היה לגלות עד כמה קסם המראה הספורטיבי מאוד של המכונית הזאת לרבים מהנוסעים ושבים, והתגובות הסביבתיות היו חיוביות ברובן. הפתעה טובה נוספת התגלתה עם הכניסה למכונית, כאשר נוכחתי שמכונית המבחן הישראלית נראית טוב כמעט כמו המכוניות המאובזרות מאוד בהשקה הבינלאומית.
פיז'ו הצליחה ליצור תחושת איכות גבוהה מאוד בתוך תא הנהג, למרות שהחומרים שהיא משתמשת בהם נראים מאסיביים פחות מאלה של פולקסוואגן או ב.מ.וו. היתרון נובע מכך שהתא נראה עשיר ומפנק, ועם זאת מעוצב בעדינות ובטוב-טעם. בעידן שבו יצרנים שונים מוצאים כל מיני פטנטים - בעיקר עיצוביים - כדי למשוך תשומתלב ולהיות יוצאי-דופן, דווקא העיצוב הרגוע של סביבת הנהג מעניק תחושה יוקרתית ונעימה. לחובתה של ה-407 עומדים , ראשית לכל, מספר מופרז של כפתורים ומתגים.
אלה אמנם מרוכזים בקונסולה מרכזית אחת, או במנופי שליטה יעילים סביב ההגה, ובכל זאת נדמה שזה מעט עמוס מדי. עם זאת, חשוב לשבח את פיז'ו על אימוץ שיטת ה' עכבר' האופנתית, שבה בורר מרכזי אחד מחלק למספר כפתורים כמה פונקציות (כך שהמצב עלול היה להיות גרוע יותר. . .).
עוד נקודה שראוי היה לשפר היא מיעוט תאי האחסון ומחזיקי הכוסות. כך, למשל, החלל הקטן שמתחת לתצוגת הרדיו-דיסק לא מספיק אפילו לשכן טלפון סלולרי ממוצע. מושב הנהג תומך היטב ומספק תנוחת ישיבה מצוינת, גם בזכות האפשרות לכוונן את גובה ההגה והמרחק שלו, וגם בזכות מדרך נוח לרגל שמאל. גלגל ההגה עצמו נעים ונוח, וכפתורי השליטה שלצדיו יעילים מאוד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ה-407 עמדה במשימה בכבוד
|
|
|
 |
|
 |
|
מנוע, ביצועים
|
|
|
 |
|
|
|
גרסת ה-2.2 ליטר של ה-407 מספקת ביצועים טובים, אבל מציבה את המכונית בטווח המחירים של 190 אלף שקל ומעלה. נפח המנוע הנפוץ יותר בקטגוריה הזאת הוא 2.0 ליטר , ובהתאם לרמת האבזור מוצעת ה-407 עם מנוע כזה בטווח המחירים שבין 160 ל-175 אלף שקל.
ככזאת, ה-407 עדיין נחשבת יקרה, אבל היא עדיין תחרותית למתחרות שלה, גם בהתחשב ברמות האבזור. החשש, כמובן, היה מפני מנוע שלא יעמוד ברמת הדרישות של המכונית, וכאן גייסה פיז'ו לעזרתה את התרגיל היפני המצוי של אספקת כוח בסל"ד גבוה יחסית, בשילוב יחסי העברה קצרים יחסית של תיבת ההילוכים. התוצאה משביעת-רצון: בנהיגה עירונית ה-2.0 ליטר מזנקת קדימה בחיוניות יפנית אופיינית ומעניקה תחושת תאוצה טובה מכפי שיעיד שעון העצר.
גם בנהיגה בינעירונית רגילה המנוע מושך בעוז, ומהירות השיוט הנעימה שלו נעה בגזרת ה-130 קמ "ש, לרווחתן של מצלמות המהירות. 'קשיי הנשימה' מתחילים להתגלות בתאוצות ממהירות בינונית ומעלה, או בנהיגה בעליות או סדרת פניות, אבל גם כאן נדמה שה-2.0 ליטר לא ממש נופלת מהמתחרות היפניות שלה. צליל המנוע נעים, אם כי טיפה קולני מדי, ותיבת ההילוכים הידועה לרע של פיז'ו ורנו עובדת, בסך הכל, באופן סביר עד מפתיע לטובה עם המנוע הזה.
בחלק ממצבי הנסיעה האוטומטית היא מפגינה עצמאות ברוכה בהעלאת הילוכים והורדתם, ובמצבים האחרים היא מעצבנת כהרגלה. מובן שאפשר לשלב גם למצב'טיפטרוניק' (שלא קיים במאזדה 6, למשל ), ולשחק ב' כאילו תיבה ידנית'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התנהגות כביש, נוחות
|
|
|
|
|
|
|
פתחנו ואמרנו ש-407 מגהצת בקלילות את מכשלות מע"צ, אך ראוי לשוב ולציין לשבח את פיז'ו. עד עידן ה-7 היה ברור מאליו שפיז' ו אלופה בכיול מתלים, שמשלב בצורה מצוינת בין נוחות נסיעה מירבית להתנהגות כביש, אבל ה-307 גרמה לנו לאבד מעט מהאמון שלנו באריה הצרפתי.
כעת באה ה-407 ומחזירה לנו את כל הטוב של פיז' ו: המכונית הזאת יודעת לבודד את תלאות האספלט ברוב מצבי ומהירויות הנסיעה וכמעט בכל סוגי הכבישים, וזאת מבלי לפגום בתחושת הביטחון ובאחיזת הכביש.
המתלים בולעים בקלילות ראויה לציון את שיבושי האספלט שלנו, המהלך שלהם ארוך למדי, אבל שיכוך ההחזרה - כלומר, היכולת של בולמי הזעזועים להתמודד עם הנטייה של המכוניות לחפוץ לקפצץ כלפי מעלה-ראויה לציון. בנוסף, ל-407 יש די הרבה נטייה לגלגול גוף, אבל השליטה בגלגול הזה פשוט מצוינת.
הוסיפו לכך מרכב קשיח מאוד ותקבלו מכונית שמעניקה תחושה יציבה ובוטחת מאוד, וגם תחת עומס רב לא מרעישה או מקרקשת בתוך תא הנוסעים. כשמוסיפים לכך בידוד מצוין של כל סוגי הרעשים, כולל אפילו הרעש הטבעי (החזק מעט) של המנוע - מתקבלת מכונית מצוינת למי שעושה בה קילומטראז' שנתי רב.
התנהגות הכביש של ה-407 מתאפיינת , בראש ובראשונה, בהיגוי נייטרלי כמעט, עם קרוב לאפס תת-היגוי, וזה מציב את ה-407 הכי קרוב למאזדה 6 מכל המשפחתיות הגדולות. ההיגוי עצמו יכול היה, אמנם, להיות קצת יותר מתקשר, אבל באופן יחסי זה הרע במיעוטו והוא מדויק מאוד ומקנה ביטחון רב.
מתוך זיכרון ואינטואיציה - ועוד לפני מבחן השוואתי'ראש בראש', נראה שהתנהגות הכביש של המכונית הזאת עולה על אלה של היפניות הרלבנטיות, וכך גם ההנאה שהיא מספקת לנוהג בה. מערכת בקרת היציבות נכנסת לפעולה רק כאשר באמת צריכים אותה ולא רגע לפני כן, וגם הבטיחות הפאסיבית של הנוסעים יוצאת נשכרת מ-6 כריות אוויר בטיחותיות לכל הפחות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גרסת ה-2.2 ליטר של ה-407 מספקת ביצועים טובים
|
|
|
|
|
|
|
יופי ואופי
|
|
|
|
|
|
|
ה-407 היא מכונית יפה אבל לא בוטה ולא מצועצעת, ולכן היא מפתה את הרוכשים הפוטנציאלים בתצורה ספורטיבית, שהיא הגרסה האירופית של הפיתוי היפני לבית מאזדה והונדה. פיז'ו עומדת בהבטחה ההיסטורית שלה, ומצליחה לשלב בין התנהגות כביש והנאה מנהיגה לבין נוחות נסיעה יוצאת-דופן - והיא עושה את זה במכונית נעימה ומפנקת שמעלה את הרף של תחושת האיכות.
ה-407 גדושה באלקטרוניקה, מה שהפך לנקודת תורפה מסוימת של ה-307 ושל סיטרואן C5, אבל אפשר לקוות שהצרפתים כבר התגברו על מחלות הילדות של הצעצועים הללו. מכל מקום, מי שמחפש אלטרנטיבה אירופית להצעות היפניות, לא ימצא, ככל הנראה, פתרון טוב יותר, וגם אוהבי היפניות צריכים לשקול ברצינות את הערך המוסף של ה-407, בזכות העיצוב והנוחות שהיא מביאה איתה.
gilmel@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
