 |
/images/archive/gallery/124/033.jpg יוסי בכר
 |
|
|
|
|
| אם היום אתם מתבלבלים מול שפע אפשרויות ההשקעה, נראה אתכם אחרי פרסום המלצות ועדת בכר. היחסים מול הבנק וסוכן הביטוח ישתנו לתמיד |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן
27/8/2004 9:58 |
|
|
|
|
|
|
|
הישראלי והבנק שלו הם סיפור יחסי אהבה-שנאה קלאסי. בעוד שמרבית הישראלים מצהירים כי הם "שונאים את הבנקים", בשל העמלות הגבוהות בחשבונות עו"ש ומשכורות העתק שמקבלים מנהלי הבנקים, את הכסף הם מעדיפים לשמור אך ורק בבנקים. זאת, גם אם התשואה שמתקבלת על הכסף נמוכה יותר משניתן היה לקבל בשוק ההשקעות הפרטי.
מסקר שערך בשבוע החולף מכון דחף, בהנהלת מינה צמח, עולה כי עמיתים בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות רואים בבנקים נמל מבטחים לניהול החסכונות, גם אם הם מודעים לכך שלעתים קרובות התשואות שמניבות הקופות נחותות לעומת אלה של הקופות המנוהלות בידי ברוקרים פרטיים. כך, למשל, 79% מהנשאלים בסקר הביעו שביעות רצון מהקופות הבנקאיות, כשעיקר התחושה נובעת מהביטחון לגבי הכסף בקופה, וזאת בעוד שרוב הנשאלים ציינו כי לקופות של הברוקרים הפרטיים תשואות גבוהות יותר מהבנקאיות. 69% מהעמיתים בקופות הגמל השונות מסכימים, או נוטים להסכים, כי יש קשר בין גודל הקופה ליציבותה. 65% מעדיפים שקופת הפנסיה, או קופת הגמל שלהם, תנוהל ותהיה בבעלות של גורם מקומי, ולסיכום-77% מציינים כי העברת קופת הגמל שלהם מהבנק לגוף פרטי תעורר אצלם חששות.
הסקר, שנערך ביוזמת איגוד הבנקים הישראלי, הוא צעד ראשון בקמפיין אגרסיבי למדי שמנהלים הבנקים באחרונה, בעקבות הדלפות בתקשורת על החלטות ועדת בכר. כיוון שכך, יש להתייחס לתוצאות הסקר בזהירות, שכן שאלות רבות בו נוסחו מראש מתוך נטייה למערכת הבנקאית, ובין השאר לא הוצגה בו שאלה לגבי מידת הביטחון של הציבור בקופות הגמל הפרטיות. ואולם, כמותית, העליונות היא בוודאי של הבנקים: לפי הסקר, למחצית מהנשאלים יש קופת גמל כלשהי, כאשר 57% מהם חוסכים באמצעות הבנקים, 35% בקופות הגמל של חברות הביטוח ו-8% בלבד בקופות
הפרטיות.
ועדת בכר, בראשותו של מנכ"ל האוצר ד"ר יוסי בכר, מונתה בידי שר האוצר בנימין נתניהו כדי לפתור את בעיית הריכוזיות במערכת הבנקאית, והיעדר התחרות בה. הריכוזיות באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בכך שמרבית מכשירי ההשקעה הקיימים בשוק קשורים בבנקים - בין אם מדובר בקופות גמל, קרנות פנסיה או קרנות נאמנות. לקוחות הבנקים, לפיכך, הם סוג של קהל שבוי, שנוהר לקופות הבנקאיות בלי לבחון את הביצועים שלהן, אשר לעתים קרובות הם נמוכים מאלה של קופות או קרנות מקבילות, שמציעות חברות השקעה פרטיות. על פי ההמלצות, עשויה הבעלות על הקופות והקרנות לעבור לחברות ביטוח, או להימכר לגופי השקעה מחו"ל. בתמורה לאובדן של הקופות והקרנות, יוכלו הבנקים לשווק פוליסות ביטוח, ובכך להגביר את התחרות מולן.
הבנקים כבר השלימו עם "גזירה" זו, ואולם בשבוע החולף נחתה עליהם מכה חדשה, שגררה את המאבק בתקשורת לאחד משיאיו. עיתון הארץ פרסם כי ועדת בכר מתכוונת להפריד את הבעלות לא רק על קופות גמל וקרנות הפנסיה, אלא גם על קרנות הנאמנות, ולקחת מהבנקים את דמי השיווק וההפצה שהם גובים על מכירת יחידות בקרנות נאמנות ללקוחות. על-פי ההמלצות המתגבשות - שבשוק, אגב, לא שוללים את האפשרות כי הן בבחינת בלון ניסוי לבחינת התגובות - יהפכו יועצי ההשקעות בבנקים למעין "יועצי על", שיצטרכו לגבות תשלום על הייעוץ ללקוח. עד היום, היו כלולים דמי ההפצה של הבנקים בתוך דמי הניהול של קרנות הנאמנות - העומדים על כ-0.7% בממוצע-שכל מי שרוכש קרנות משלם אותם, מבלי להיות ממש מודע לקיומם. ואולם, לפי ההערכות, מעתה יצטרך לקוח שרוצה לרכוש קרן נאמנות בסכום של 100 אלף שקל לשלם בגין הייעוץ 700-500 שקל "על השולחן". בבנקים מבינים שזה עשוי להיות מחסום פסיכולוגי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
"אווירת מקארתיזם"
|
|
|
 |
|
|
|
"המטרה של ועדת בכר היא נכונה, אך יש תחושה שמישהו רוצה להתחשבן עם הבנקים, ולהחליש אותם לטובת הברוקרים הפרטיים", אומר גדעון שור, יועץ לאיגוד הבנקים, ולשעבר חבר הנהלה בבנק ישראל. בשבוע האחרון כבר ציינו מנהלים אחדים בבנקים כי הם חשים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. גורם במערכת הבנקאות מכנה את השבועות האחרונים "אווירת מקארתיזם כלפי הבנקים".
סך הכנסות הבנקים מדמי ניהול על קופות וקרנות מסתכמים כיום ב-1.4 מיליארד שקל לשנה, וב-2004 צפוי המספר לגדול, עקב העליות בבורסה בתחילת השנה. בנק הפועלים הוא הגדול ביותר בשוק, עם הכנסות של 600 מיליון שקל בשנה מדמי ניהול והפצה, ולבנק לאומי הכנסות של 400 מיליון שקל. ואולם, החשיבות המרכזית של דמי הניהול היא ברמת הרווחיות הגבוהה שלהם, שאינה פרופורציונלית לחלקם בהכנסות - 5% בלבד מההכנסות השנתיות של הבנקים.
בתחום הביטוח מודאגים בשלב זה פחות מהתחרות העתידית, אם כי גורם בשוק הביטוחים ציין כי בתחום ביטוחי החיים עשויה להתרחש מהפכה של ממש. הסיבה לכך היא ערוצי ההפצה החזקים של הבנקים, הפרוסים כיום ב-900 סניפים בכל המדינה. ואולם, בעוד הבנקים, הברוקרים הפרטיים וחברות הביטוח רבים ביניהם על הכסף, אף אחד לא עוצר לבדוק אם הציבור יודע בכלל על מה המהומה הגדולה, ואיך היא תשפיע עליו. בעוד הבנקים חוששים מבריחת כספים לטובת הגופים הפרטיים וחברות הביטוח - הסקר של מכון דחף, וגם שיחות חולין "ליד הברזיות" במשרדים, מעידים כי כלל לא בטוח שהחוסכים ממתינים בקוצר רוח לכניסת הרפורמה לתוקף, כדי להעביר את כספו ממקום למקום. "בטווח הארוך אמנם צפוי הציבור להרוויח מהרפורמה שתהיה בעקבות המלצות בכר, אך בטווח הבינוני והקצר הציבור יהיה בעיקר מבולבל", אומר ירון טבצ'ניק, מנכ"ל טבצ'ניק יועצים ומומחים לביטוח פנסיוני. טבצ'ניק משמש כיועץ עצמאי בכל נושאי הפנסיה וקופות הגמל, ואינו מייצג אינטרסים של המגזר הבנקאי או הפרטי. "הלקוחות הפחות מתוחכמים יהיו נתונים ללחצים, כאשר מכל הכיוונים ינחתו עליהם הצעות לביטוח פנסיוני או קופות גמל, כמו שהיום מציעים ביטוחי חיים או רכב בטלפון", הוא אומר.
לדברי גורם נוסף, הפועל בתחום הייעוץ הפנסיוני, "בכל מה שקשור לפנסיה יהיה הלקוח מבולבל עוד יותר משהוא היום, משום שיועצי ההשקעות בבנקים יצטרכו להכיר את כל התחומים לעומק, דבר שלא יוכל לקרות במהירות וידרוש תהליך ארוך של הכשרה. ב'תקופת המדבר' יהיה מחסור באנשי מקצוע, כי לא יספיק קורס מזורז של חודש-חודשיים שיעבירו הבנקים, כדי להבין ולדעת להתאים את התוכניות הפנסיוניות לכל אחד בהתאם לצרכיו המיוחדים". גם אנליסט שמתמחה בניתוח מערכת הבנקאות והביטוח בישראל לא בטוח כי הרפורמה המתגבשת תיטיב עם הלקוחות. "אמנם פותרים בעיית ניגוד אינטרסים אחת, אבל מנגד יוצרים ניגוד אינטרסים חדש", הוא אומר. "אם יקחו מהבנקים את דמי ההפצה על קרנות הנאמנות, הם ינסו למכור מוצרים אחרים ולהכניס לשם בכוח את הלקוחות". האנליסט סבור, כי ניתן היה לפתור את בעיית הריכוזיות בקרנות הנאמנות באמצעות פיקוח על דמי הפצה. הוא מעריך כי מרבית הלקוחות לא ירצו לשלם דמי ייעוץ לבנקים, אלא יעדיפו לבחור קרנות נאמנות מתוך קריאה בעיתונות, או התייעצות עם חברים. גם שור מאיגוד הבנקים סבור כי אם לא יאפשרו לבנקים לקבל דמי ניהול והפצה על קרנות הנאמנות, הם פשוט יאבדו עניין בשיווקן, וידחפו את הציבור לאפיקים אחרים, לרוב חסרי סיכון-כמו תוכניות חיסכון. צעד כזה עשוי להקטין משמעותית את השקעות הציבור בבורסה. "אם יתממש האיום, זה יהיה אסון לשוק ההון, כי לא יהיה מי שישקיע בעסקים ריאליים ובבורסה", הוא מנבא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סופרמרקט פיננסי
|
|
|
|
|
|
|
לדברי גורם במערכת הבנקאות, "הרפורמה של בכר באה לתקן משהו שאינו שבור. בשנתיים האחרונות היו מהפכות רבות בכל הקשור לשוק ההון, והרגולטור פיספס את היעד - להעניק רוגע ומידה של ודאות למערכת". להערכתו, הפרדת קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לא תשפר את התשואות שלהן, ולכן לא תיצור שיפור מהותי במצבו של הלקוח. "מי שחושב שכל האנשים החכמים נמצאים מחוץ לבנקים, וכל החכמים פחות בתוך הבנקים, טועה", הוא אומר, "אחרי שישקע האבק, כולם עוד יתגעגעו לבנקים, כיוון שבעיית הריכוזיות תגדל עוד יותר, ומספר חברות ביטוח ישלטו בכל אפיקי ההשקעה".
בכלל ביטוח, אחת מחברות הביטוח הגדולות במשק, לא חושבים שההמלצות הצפויות של בכר הן כל-כך אפוקליפטיות. "ההמלצות הן בכיוון הנכון, אך המבחן האמיתי שלהן יהיה בלוחות הזמנים וביישום", אומר שוקי אברמוביץ', מנכ "ל כלל פיננסים-בטוחה, זרוע ניהול ההשקעות של כלל. "צריך לזכור שמדברים על הרפורמה הזו כבר 20 שנה. הציבור מתחיל להבין באחרונה את בעיית הריכוזיות של הבנקים, ומצביע ברגליים - במעבר לקופות הגמל הפרטיות (5 מיליארד שקל עברו בשנה האחרונה מהקופות הבנקאיות לפרטיות - ס.ש). רק בשנה האחרונה הבין הציבור כי קיימת אלטרנטיבה, אף שהיא קיימת כבר כמה שנים", הוא מוסיף. "הרפורמה אולי תבלבל את הציבור בהתחלה, אך בסופו של דבר היא תשפר את מצבו. פעם הישראלי היה רגיל לקנות ירקות אצל הירקן וחלב במכולת, ואילו היום הוא קונה הכל בסופר", אומר אברמוביץ'. " אותו דבר יקרה גם בשוק ההון. חברות הביטוח והבנקים יהפכו לסופרמרקטים פיננסיים, שיתחרו ביניהם, והתחרות תהיה לטובת הצרכן".
sophi@marriv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
