 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, על חידושים בספורט, ויאגרה למטפסי הרים ורכבים חדשים לחלל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
19/8/2004 19:49 |
|
|
|
|
|
|
|
חידושים טכנולוגיים רבים נראים עתה באולימפיאדת אתונה. לא רק המחשבים מהירים יותר מאלו שבהם השתמשו במשחקי סידני, לפני ארבע שנים הם גם יותר קטנים במימדיהם ומעבדים כמויות נתונים גדולות פי כמה, במהירות האור; לא רק שעונים אלקטרוניים שונים הם יותר מדוייקים, יותר מתוחכמים.
אבל מי שיתבונן היטב בספורטאי הצמרת יבחין גם בחידושים בתחום הלבוש – הביגוד והנעליים שמשתכללים מאולימפיאדה לאולימפיאדה. לא מעט תוכנות מעורבות ביצירתם.
חברת "נייקי" שבחנה בסידני דגם-אב לבגד האוירודינמי שלה לאצנים המשיגים כיום ברגליהם מהירות של מכונית - מעל 43 קמ"ש (!) – שיכללה אותו עוד יותר לקראת משחקי אתונה, כדי שהאנשים המהירים בעולם יוכלו לגלח עוד כמה מאיות-שניה מהשיאים
הפנטסטיים שלהם.
הבגד מיועד ליצור מבנה אווירודינמי מלא לגוף האצן על מנת להתגבר על הגרר, אותו כח המאט את ריצתו. המיבנה הסגלגל של גוף הרץ מתאפשר רק כשכולו נתון בתוך חליפת הריצה הזאת -Swift-suit . היא עשויה מחומרים חדשניים המבטיחים ביצועים גבוהים והקטנה בהתנגדות האויר.
לשם יצורה של חליפת הריצה המכסה את הגוף מהראש ועד לרגליים, נבדקו במינהרות-רוח מעל ל-60 חומרים שונים שנועדו ליצור החליפה. הניסויים דמו לאלו שמתקיימים בתעשיית התעופה והמטוסים. נמדדו מהירויות ולחצים שונים על החומרים ועל החליפות המוגמרות.
אתלט המשתמש בחליפת הריצה, לא צריך לשנות דבר באימוניו או בטכניקת הריצה שלו, אבל הוא נהנה בזכותה מהקטנת הגרר האוירודינמי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מבנה אווירודינמי
|
|
|
 |
|
 |
|
גם במים
|
|
|
 |
|
|
|
פרופ' צ'סטר קייל, מומחה בהנדסת חומרים ויועץ לחברת "נייקי" הסביר, כי באמצעות החליפה הזאת אפשר להקטין ב-8 אחוז את הגרר – וזה הרבה מאד כאשר המטרה היא לשפר את מהירות הריצה במאיות השניה.
לשחיינים, הכינה חברת "ספידו" את הדור החדש של חליפות-השחייה בשם Fastskin . היא נבנתה על-ידי מהנדס האוירונאוטיקה והחלל, בארי ביקסלר, באמצעות תוכנת מחשב שבמקורה מיועדת לחיזוי כמויות המזהמים המתפשטים באויר מתוך ענן עשן. מדובר באנליזה של דינמיקת הנוזלים המאפשרת לקבוע את הכיוון ומהירות תנועת המים, בזרימתם לאורך גוף השחיין הנע בתוך הבריכה.
גם ניסויים אלו נועדו לקבוע את החומרים שיהיו מתאימים באופן ממוקד עבור חליפת-השחייה החדשנית. היא אגב כוללת בתוכה מערכת בלתי-נראית לניהול-מערבולות: מערך של "פגושים" זעירים, באזור החזה והגב – עשויים גומי בגודל של ראש-סיכה. מטרתם: "לעודד" את המים להשתהות על-פני גוף השחיין, לא ליצור את הזרימה והמערבולות בעת שהוא נע בתוכם – וכך להקטין את הגרר. החליפה יוצרת מיבנה סגלגל, אווירודינמי, חלק ושלם.
התנועות שמבצע השחיין במים – והן שונות בהתאם לסגנון השחיה: חתירה, חזה, פרפר, גב – משנות את הגרר שנגדו "נלחמים" השחיינים. אגב, מחיר חליפת השחייה הזאת: 300-500 דולר.
חברה בשם Fluent פיתחה את התוכנה המשמשת לעיצובה. טובי שחייני אוסטרליה, ביניהם איאן ת'ורפ וגם השחיניות, לובשים את חליפת השחייה הזאת שמקנה להם במים "מראה של כריש". הטוב בשחייני תבל כיום, מייקל פלפס, הודיע לפני התחרויות שישתמש בה בנסיונו לצבור את כמה שיותר מדליות זהב בבריכה. היעד שלו: שמונה מדליות – יותר מהשבע המיתולוגיות של מארק ספיץ.
מערכת מתוחכמת אחרת יש לרוכבי האופניים. "מד כח" - מערכת המוצמדת לאופניהם ומודדת את הכח המושקע בעת הדיווש ולא רק את המהירות, כמה אנרגיה מושקעת ברכיבה בכל קטע וכמה על הרוכבים לשמר להמשך התחרות, לקראת קו הגמר. את המערכת פיתחה חברה בשם פאוור-טאפ.
מחיר המערכת: 700-1000 דולר.
היא מוצמדת לאופניים (משקלה 200 גרם) משגרת אותות רדיו למחשב שמצוי על ידיות האופניים – וגם בידי מאמני הרוכבים. אחרי משחקי אתונה תופיע מערכת דומה של חברה בשם Saris Cycle Op מבוססת על טכנולוגיה אופטית ומשקלה היא ממש זניח. – אבל היא כבר מיועדת לספורטאים שיופיעו בבייג'ינג ב-2008.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בתאלינד מסתפקים בפשטות
|
|
|
|
|
|
|
זיקפה בדרך לאוורסט
|
|
|
|
|
|
|
"הגלולה הכחולה" – הלא היא הויאגרה המיועדת לטיפול באין-אונות – מצאה לה עתה שימוש שמפתחיה ויצרניה, חברת התרופות "פייזר" כלל לא חשבו עליו.
מדענים בגרמניה דיווחו כי הויאגרה נוסתה בהצלחה בקרב מטפסי הרים בהימלאייה, המנסים לכבוש את האברסט - הפיסגה הגבוהה בעולם. הסיבה: התכשיר הזה מקטין דרמטית את לחץ הדם בריאות – מצב שהמטפסים חווים בגבהים, עקב רמות נמוכות של חמצן.
בניסוי, שבו השתתפו 12 גברים ו-2 נשים, כולם מטפסי הרים מקצוענים שלוו במדריכיהם הנפאליים - נבחנה הויאגרה למטרה זאת, והפתיעה מאד. ראש צוות המחקר, מבית החולים האוניברסיטאי בעיר גיסן, מסר כי הויאגרה הקלה על המטפסים במה שמכונה "מחלת הגבהים". זו נגרמת בגלל חשיפה לגבהים של מעל 4000 עד 4500 מטר מעל פני הים (מטפסים מקצוענים מאומנים להתגבר על כך עד לגובה של מעל 5000 מטר). גובה האברסט, למי ששכח - מעל 8800 מטר.
הירידה בלחץ האטמוספרי והמחסור בחמצן בהרים הגבוהים כל כך, גורמים לנשימה מאומצת יותר, שמקשה על זרימת הדם. היא גם מתבטאת בבחילה, כאבי ראש, סחרחורות, הפרעות נשימה קשות אחרות וחרדה.
מטפסי ההרים שנטלו את הויאגרה (גלולה אחת ביום), שיפרו ללא הכר את יכולת הטיפוס שלהם. גם ליבם פעל ביתר יעילות.
יצרנית הויאגרה הרויחה בשנה שעברה מהגלולה 1.9 מיליארד דולר. היא ניתנה לטיפול באין אונות בעיקר לבני 55 ומעלה, אבל נעשתה בשנה האחרונה חביבה במיוחד גם אצל צעירים מתחת לגיל הזה, שאין להם בעיה בעניין - וחרף אזהרות רופאים נוטלים אותה "לשיפור ביצועים".
המשתמשים מתחת לגיל 45 קנו בשנה שעברה פי שלושה יותר גלולות מאשר לפני חמש שנים, השנה שבה הופיעה "הכחולה" בשוק.
לויאגרה יש כיום מתחרות בשם "סיאליס" שמייצרות אלי לילי ואייקוס ו"לויטרה" שפיתחו גלקסו-סמית-קליין יחד עם באייר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
להצטייד בויאגרה בבקשה
|
|
|
|
|
|
|
ריכבי החלל הבאים
|
|
|
|
|
|
|
התחרות העולמית על "פרס X” בסך 10 מיליון דולר – מתחממת. התחרות מיועדת למפתחי טכנולוגיות טיסה חדשניות לחלל, שיבנו וינוסו בחברות פרטיות (לא בסוכנות חלל ממשלתית כמו נאס"א) ובתקציבים נמוכים. כלי הטייס הראשון שנחשב מועמד לפרס מכונה "ספייס-שיפ-1" של חלוץ התעופה האמריקני ברט רוטן.
ב-21 ביוני המטוס שלו עלה לגובה של 100 ק"מ וחזר. לפני כמה ימים, טיל שמחשב למתחרה רציני – התפוצץ באויר בעת שהגיע לגובה של לא יותר מ-300 מטר. התקלה אירעה ב"אולימפיק נשיונל פארק" במדינת וושינגטון.
הטיל בשם "רוביקון 1" – אורכו שבעה מטר וקוטרו 96 ס"מ. בתא מטען קטן היו שלוש בובות שדימו את משקל הגוף של האסטרונאוטים. הטיל היה אמור להגיע לגובה של 6 ק"מ במהירות על-קולית. הטיל התרסק ליד כן השיגור. המצנחים שהיו לו לא נפתחו כדי להצילו. צוות הפיתוח מחברה פרטית בשם "ספייס טרנספורט" יצטרך עתה לבנות את כלי הטייס הזה מחדש.
לתחרות ניגשו 25 צוותים וחברות קטנות ביניהם גם צוות ישראלי עם רכב-חלל קטן בשם "נגב" שטרם נוסה. הפרס ינתן לחברה הראשונה בעולם שתשגר לחלל כלי-טייס ובו שלושה אנשי צוות שיגיעו לגובה של 100 ק"מ מעל האדמה ותחזור על המבצע הזה עם אותו צוות, בתוך שבועיים.
|
|
|
|
|
|
|  | | עוד נגיע... | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
