 |
 |
|
|
|
|
| אמיר אייזנברג מחדד - על דבר אחד אפשר להיות סמוכים - לפסיכולוגיה תמיד יהיה תפקיד בשוק |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
19/8/2004 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
אמרנו כאן לא פעם כי המתרחש בבורסה מושפע הרבה מהכלכלה, אבל הרבה יותר מפסיכולוגיה. הקושי לחזות קדימה את המגמות במשק הישראלי, בחברות הציבוריות ובכלכלה האמריקנית - גורמים המשפיעים ישירות על רמות המחירים בבורסה של תל-אביב - מתגמד לצד הקושי האמיתי. הקושי הגדול מכולם הוא לחזות את התנהגותם של המשקיעים על בסיס התחושות הפוקדות אותם.
זהו לא קושי. זו כמעט משימה בלתי אפשרית, וגם מנהלי ההשקעות הוותיקים ביותר יתקשו להשיב לכם, בכל נקודת זמן שתבחרו, על שאלת מיליון הדולר: האם זה הזמן להיכנס אל הבורסה, או שאולי זה הזמן לצאת ממנה? כך, איש לא ניבא באמת את הנפילה הכואבת במניית טבע, וכך גם קשה למצוא מנהלי השקעות שידעו לברוח בזמן מאחזקותיהם במניות.
התשואות של קרנות הנאמנות המנייתיות בחודש וחצי האחרונים מספרות את כל הסיפור: מנהלי ההשקעות אינם מצליחים לחזות את התפניות בבורסה. במקום זה, הם מתכסים בתירוץ הקרוי "טווח ארוך". אם תתקשרו אל מנהל ההשקעות שלכם ותשאלו אותו מה קרה בחודש וחצי האחרונים, ומדוע הוא לא הגן על תיק ההשקעות שלכם במועד (באמצעות אופציות מכר, למשל) או לא מימש חלק מהאחזקות המנייתיות, הוא תמיד ינסה להרגיע אתכם, ולהסביר לכם שהכל כאן זה משחק של טווח ארוך.
עם זאת, סביר להניח שביום הראשון שבו דרכה כף רגלכם במשרדו, הוא דווקא ניסה להרשים אתכם באמצעות ביצועים שהוא צבר בטווח הקצר יחסית. הוא תמיד יגן על עצמו ויסביר, שהוא בוחר מניות של חברות שצפויות לצמוח ולהגדיל את רווחיהן, אך כדי להוכיח שהוא איש מקצוע איכותי, הוא יראה לכם את התשואה שהשיג ללקוחות בחודשים האחרונים, מתחילת השנה, וכל פרק זמן קצר אחר. מן הסתם, אתם פונים אל מנהל השקעות בתקופות שבהן הבורסה עולה,ולכן הביצועים של הטווח הקצר בעת ביקורכם אצל מנהל התיקים יהיו טובים.
בתקופות שליליות, מעטים הם אלה הפוקדים את משרדי מנהלי ההשקעות, למרות שייתכן שדווקא זהו הזמן לרכוש מניות במחירים נוחים. זו בדיוק הפסיכולוגיה שמאחורי המשחק הקרוי בורסה: כשהשוק עולה כולם מתלהבים, ורצים לקנות ביוקר, וכשהשוק יורד כולם במצב רוח ירוד, ומוכרים את הסחורה בכל מחיר, אפילו במחיר הפסד. וכך, אם נסכם את יחסיכם עם מנהלי ההשקעות, הרי שבתקופות גאות הם מדגישים את ביצועיהם המצוינים, את יכולתם לקרוא את השוק ואת מהלכי העליות הפוקדות אותו, ואילו בתקופות של ירידות הם מתנצלים ומספרים לכם שבעצם זה לא תלוי בהם. הם יסבירו לכם שאיש לא יכול היה לחזות את הירידות בנאסדק, את העלייה במחירי הנפט או את הבעיות הקשורות לתקציב.
בינינו? גם בתקופות הטובות הם לא יכלו לחזות שום דבר, אך כשהכל עולה וכולם מרוויחים, אף אחד לא מחפש את הצידוקים והתירוצים. ומהו המסר? שלא יעזור שחברת טבע פרסמה דוחות טובים מהתחזיות, שהתקציב עבר או שהכלכלנים צופים שיעור צמיחה כזה או אחר. כדי להצליח בטווח הארוך, וזו לא חוכמה גדולה, צריך פשוט להיצמד אל הבורסה ולשכוח מהכסף. אולם רוב הציבור משקיע לטווח קצר ובינוני, וכשמדובר בהשקעות מהסוג הזה, מה שחשוב יותר מכל הוא הפסיכולוגיה.
מי שניחן בתחושות בטן טובות יכול להרוויח יותר מכל מנהל השקעות, אם יידע לחוש מתי כדאי לקנות ומתי למכור,בלי קשר לשום-כלום,שהרי לחזות מצב רוח או מומנטום יכול כל אחד מאיתנו. למרות כל האמור, בימים אלה שוררת תמימות דעים בקרב פעילי השוק לגבי נושא אחד: אף אחד לא מוכן להכריז כי הסתיים גל העליות בבורסה.
כלומר, התרחיש שלא נשוב בקרוב לרמה של 600 נקודות עבור מדד תל-אביב 100 לא בא בחשבון מבחינת פעילי השוק. הם משוכנעים שהדוחות טובים, שהצמיחה בכיוון הנכון ושהדברים יתייצבו. אולי הם צודקים, אבל תמיד צריך לזכור שהתפניות הגדולות ביותר של השווקים התרחשו דווקא כשאיש לא חזה אותן.
amir-e@maariv.co.il
הקולג' הפיננסי הינו במה למאמרים במגוון רחב של נושאים כלכליים. הצעות למאמרים יתקבלו
בדואר economy@maariv.co.il
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
