 |
 |
|
|
|
|
| מודעות למוצרים מתהדרות בסימני תקן שונים במטרה לתת לנו תחושת ביטחון. בפועל, רובנו לא יודעים מה ההבדל בין "עומד בתקן" לבין "תו תקן", והחברות לא מהססות להזכיר תקן שמתייחס לדרך ניהול המפעל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
17/8/2004 9:06 |
|
|
|
|
|
|
|
הסתכלו במודעות שאתם רואים בעיתונים המפרסמות מוצרים שונים, מכיסאות עד גופי תאורה, צבעים ומה לא. בהרבה מאוד מקרים החברות מתהדרות בתווי תקן ובסימני תקן שונים כדי לתת לנו, הצרכנים, תחושה של ביטחון בבטיחות ובאיכות של המוצר. אבל האם ככה זה באמת? ממש לא.
בקרב הציבור, וגם במודעות, יש בלבול בין המונחים "תקן" ל"תו תקן". תקן הוא מסמך המפרט שורה ארוכה של דרישות טכניות, שחלות (בהקשר הזה) על מוצר מסוים. חלק מהתקנים הם בגדר רשות ואין חובה לעמוד בהם, ואילו אחרים הם תקנים רשמיים שחייבים לעמוד בהם, בדרך כלל ממניעי בטיחות, בריאות או איכות סביבה. מוצר שחל עליו תקן רשמי, אסור לשווקו או לייצרו שלא לפי התקן.
כלומר: אם, למשל,
במודעה לצעצוע לתינוקות נאמר שהוא עומד בתקן-אין בכך הכרזה יוצאת דופן, שכן כל הצעצועים לתינוקות חייבים לעמוד בתקן. כאמור, התקן הרשמי מתייחס בדרך כלל לדרישות הבטיחות או הבריאות של המוצר, או לתכונות הבסיסיות שלו. הוא נבנה כדרישת סף, ולרוב אינו כולל היבטים נוספים של איכות.
לדוגמה: התקן יגדיר את כמות הפרי שתתיר למוצר להיקרא "נקטר", אבל לא יתייחס לכמות הוויטמינים שצריכה להישאר במוצר לאחר פ? סטור או עיקור. תקן לגבי צעצוע ידרוש שהמוצר לא יתפרק לחלקים קטנים שהתינוק יכול להכניס לפיו, אבל הוא לא יתייחס לתרומה של המוצר להתפתחות הילד, או ליעילות תהליכי הייצור שלו. לסיכומו של עניין, תקן הוא מדד סף לאיכות, ולא רף עליון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תו בהתנדבות
|
|
|
 |
|
|
|
תו תקן הוא סיפור מעט שונה, מכיוון שהוא אומר שלא רק המוצר עומד בתקן, אלא ישנה ביקורת במפעל גם על תהליכי הייצור ועל היבטי איכות נוספים. למעט שורת מוצרים החייבים בתו תקן-למשל אביזרי חשמל, מעליות ודודי שמש - תו התקן הוא בגדר רשות, בחירה של היצרן, ומשמש לרוב כאמצעי קידום מכירות של החברה.
לאחרונה הגיעו למכון התקנים תלונות רבות על שימוש בתו תקן על-ידי חברות, שלמעשה אין למוצריהן תו תקן. בין החברות גם כאלה המייצרות לולים ומיטות לתינוק, ואביזרי חשמל - מוצרים המחויבים בתו תקן, ולכן היעדרו חמור מאוד. לעומתם, הגיעו תלונות לגבי מוצרים שאינם חייבים בתו תקן, אך רצו להתהדר בו על אף שלא היה ברשותם, כמו ילקוט.
אחד המוצרים שהופיעו במודעות בסופי השבוע האחרונים בעיתונים היה כיסאות משרדיים של רהיטי צרעה שנמכרו ברשת אייס. הכיסאות הופיעו כשלצדם סמל תו התקן, על אף שאינם נושאים תו תקן. מחברת רהיטי צרעה נמסר בתגובה: "מדובר בטעות בתום לב של משרד הפרסום של אייס, אשר תוקנה מיד". איך יודעים אם למוצר יש תו תקן ממש או שהיא מתהדרת בתו תקן לא לה? אפשר לבדוק במכון התקנים עצמו.
חשוב להבין כי העובדה שמוצר אינו נושא תו תקן לא מעידה בהכרח כי אינו מאיכות טובה (כמובן כל עוד הוא עומד בתקנים רשמיים, אם ישנם כאלה), ולהפך - אם המוצר עונד תו תקן לא ניתן להסיק שהוא איכותי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תו תקן למערכות ניהול איכות
|
|
|
|
|
|
|
עוד הטעיה
|
|
|
|
|
|
|
קבלת תו תקן היא הליך הכרוך בהשקעה כספית, שלא כל חברה יכולה או רוצה לעמוד בה. מכל מקום - אם תו התקן ניתן כדין, לרוב הוא נותן לנו מדד מעט טוב יותר לטיבו של המוצר. סימון אחר המשמש מקור להטעיה הוא סימון ISO.
להבדיל מאישורי תו התקן הניתנים למוצר מסוים, מעניק מכון התקנים גם אישורים למערכות הניהול של ארגונים שונים. כזהו האישור לסימונים ISO 9002 ,ISO 9001 ,ISO 9000 ( כיום כל אלה אוחדו תחת סמל אחד בשם ISO 9001:2000). התאמה לדרישות תקן זה מעידה כי הארגון פועל בצורה יעילה, תוך שימת דגש על נושאים כמו שירות ונהלים תקינים. עם זאת, אישור זה אינו מעיד כלל על איכות וטיב המוצרים של אותו ארגון.
הארגון יכול להיות יעיל ביותר, עם מערכת מאורגנת להפליא של שירות לקוחות, אבל המוצר שלו יכול להיות גרוע ביותר. כעיקרון, חל איסור להטעות את הציבור ולסמן בצמוד למוצרים את סמל תו התקן או סמל ISO, וזאת כיוון שכאמור, אישור ISO ניתן למערכת הניהול של הארגון ולא למוצריו. הוא יכול לסמן את סמל ה-ISO על ניירת הארגון.
בפועל, אתם יכולים למצוא הרבה סמלי ISO במודעות מסחריות, בצמוד למוצרים, באופן מטעה. יותר מכך, גם היגד כמו "המפעל עומד בתקן ISO 9001" מבלבל את רובנו, שלא ממש מבינים מה ההבדל בין תקן של מוצר לתקן איכות.
אותו הרעיון עומד גם מאחורי תקני איכות הסביבה, כמו ISO 14,001 למערכת ניהול איכות סביבה, או "התו הירוק" שמתייחס למוצרים שלא פוגעים בסביבה. בשני המקרים המוצר יכול להיות גרוע, אך אינו פוגע בסביבה. בסופו של דבר, חשוב לזכור שרק התקן ותו התקן מתייחסים לאיכות המוצר, וגם הם מכסים היבטים ראשוניים בלבד שלו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
