 |
/images/archive/gallery/107/274.jpg
 |
|
|
| במורגן סטנלי מאמינים בשקל חזק |
|
| בבנק ההשקעות מעריכים כי השווי הראוי הוא כ-4 שקלים לדולר. בשבוע החולף נחלש הדולר ב-0.2% |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דב ססובר
16/8/2004 10:38 |
|
|
|
|
|
|
|
המסחר בשקל-דולר שומר על יציבות ונע בתחום של 4.55-4.53 שקלים , כאשר חופשת הקיץ וחולשת הדולר בעולם הן הסיבות העיקריות לכך. לאור זאת, מעריכים רוב הכלכלנים והסוחרים כי גם בתקופה הקרובה יימשך המסחר היציב במט"ח ללא דרמות מיוחדות ושינויי שערים חריגים. בשבוע החולף נחלש הדולר מול השקל ב-0.2% ושערו היציג נקבע ביום שישי על רמה של 4.545 שקלים לדולר.
היורו התחזק מול
השקל בשבוע החולף ב-0.9% ושערו היציג נקבע ברמה של 5.5415 שקלים . בתחילת השבוע שעבר נחלש הדולר מול המטבעות המובילים בעולם ומול השקל, בעקבות נתוני התעסוקה החלשים שפורסמו בארצות הברית. במהלך השבוע התחזק מעט הדולר, אולם ביום שישי שוב פורסמו בארצות הברית נתונים כלכליים מאכזבים, אשר תומכים גם הם בהיחלשות הדולר מול המטבעות בעולם ומול השקל בתחילת שבוע המסחר הנוכחי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הגירעון האמריקני לשיא
|
|
|
 |
|
|
|
בנק ישראל צפוי להשאיר החודש את הריבית במשק ברמתה הנוכחית (4.1%), כאשר הצפי להעלאת הריבית הוא רק לקראת סוף השנה. לעומת זאת, בארצות הברית העלה הבנק המרכזי את הריבית בשבוע החולף ב-0.25%, לרמה של 1.5%. ההשפעה של מהלך זה על המסחר בדולר מול המטבעות בעולם כמעט שלא הורגשה מאחר שביום שישי שוב פורסמו נתונים כלכליים מאכזבים על הגירעון המסחרי של ארצות הברית, שגדל לשיא של 55.8 מיליארד דולר, הרבה מעל התחזיות.
בעקבות זאת נחלש הדולר בסוף השבוע ורשם שבוע שני רצוף של ירידות מול היורו. בעקבות הנתונים הכלכליים החלשים בארצות הברית, חוזרים המשקיעים שם לשוק האג"ח, מה שמביא לירידה בתשואות.
כתוצאה מכך, פער התשואות בין אג"ח מסוג "שחר" לטווח ארוך (אג"ח שקליות בריבית קבועה) לאג"ח המקבילות בארצות הברית עלה ל-3.7% (7.93% לעומת 4.22%). בבית-ההשקעות לידר חוזרים ומציינים כי "זהו פער גדול יחסית ולא מוצדק בהתייחסות לרמת הסיכון של מדינת ישראל, והיעדר כוחות לפיחות מתמשך במשק הישראלי, בהסתכלות של 10 שנים קדימה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מסחר רגוע
|
|
|
|
|
|
|
לאחר העלאת הריבית בארצות הברית הצטמצם פער הריביות דולר-שקל ל-2.6%. בדרך כלל צמצום כזה בפערי הריביות אמור להביא לזרימת כספים החוצה מאפיקים שקליים לאפיקים דולריים, בייחוד מצד משקיעים זרים, מה שלא מורגש בפועל. במחלקת המט"ח של בנק ישראל מציינים כי ריבית בנק ישראל נמוכה מהריביות בלא מעט שווקים מתעוררים, כמו פולין, הונגריה מקסיקו ודרום-אפריקה. כתוצאה מכך, הם כותבים, "משקיעים בינלאומיים פנו לשווקים מתעוררים אחרים בכדי להוסיף תשואה לתיקיהם ולא התעניינו בשוק השקל-מט"ח. בנוסף, גם הריביות של מספר מדינות מפותחות כמו אנגליה, אוסטרליה וניו-זילנד גבוהות מזו של ישראל".
חוסר ההתעניינות של הזרים בשקל בחודשים האחרונים בהחלט בא לידי ביטוי במסחר הרגוע בשוק המט"ח המקומי בתקופה האחרונה, מה שצפוי להימשך גם בתקופה בקרובה. מי שחושב שהשקל נסחר במחיר אטרקטיבי הוא בנק ההשקעות מורגן סטנלי. בבנק מעריכים כי השווי הראוי של השקל הוא כ-4 שקלים לדולר. בבנק לא מרחיבים כיצד בדיוק הם הגיעו למסקנה זו, אולם מבחינת הגרף שמשווה את השווי ההוגן של השקל מול הדולר, על-פי הבנק, לערך שבו הוא נסחר בפועל, ניתן ללמוד כי הפעם האחרונה שבה שני השערים הללו היו קרובים זה לזה היתה בסוף שנת 2000.
מאז התחזק הדולר והגיע עד לרמה של כ-5 שקלים , בעוד שהשווי ההוגן של המטבע המקומי, על-פי מורגן סטנלי,לא חצה את רמת 4.3 השקלים. הפער הזה של כחצי שקל ואף יותר בין השער ההוגן של הבנק והשער בפועל נשמר מאז 2002.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
