 |
/images/archive/gallery/133/091.jpg צ'קים. תמונת ארכיון
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| אם יש לכם עבר של חשבונות מוגבלים וצ'קים חוזרים, אתם יכולים להתחיל לדאוג. בקרוב שמכם ייכלל ב"רשימות שחורות" של לקוחות שלא כדאי להעניק להם אשראי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
משה כהן
1/8/2004 8:52 |
|
|
|
|
|
|
|
אדם נכנס לחנות רהיטים ומבקש לקנות סלון. הוא שולף את פנקס הצ'קים, אבל אז מודיע לו המוכר "מצטער, אני יכול לקבל ממך רק כסף מזומן. רשום לי שחשבון הבנק שלך מוגבל ושיש נגדך תיקים בהוצאה לפועל". האפשרות הזו קיימת ומקובלת כבר זמ רב ברחבי העולם, ועכשיו היא מגיעה גם לישראל.
היום נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי, שיאפשר לכל בית עסק לקבל מידע בתשלום על היסטוריית האשראי של לקוחות. למעשה, מאפשר החוק ליצור "רשימה שחורה" של לקוחות שמתקשים לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם - לקוחות שלא כדאי להעניק להם אשראי.
הרשימות ירוכזו בידי חברות שיקבלו רישיון מיוחד לכך. אותן חברות יוכלו לקבל מהבנקים, מכונס הנכסים הרשמי, מההוצאה לפועל ומגורמים רשמיים אח רים מידע על כל לקוח הכולל נתונים בדבר צ'קים חוזרים, חשבונות מוגבלים, פשיטת רגל, תיקים בהוצאה לפועל וכו'. את המידע הזה יכולות חברות המידע למכור לכל בעל עסק או אדם המתעתד להעניק אשרא לאותו לקוח.
"המטרה היא שלא יינתן אשראי לאדם עם היסטורי גרועה, וגם לאפשר למי שאין לגביו מידע שלילי לקבל אשראי מבלי לאלץ אותו לתת יותר מדי ערובות", מסבירה עורכת הדין טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפט לממשלה לענייני משפט אזרחי, שהיתה בין מנסח החוק. "מצד אחד אנשים יצטרכו לנהל את ההתחיבויות הכספיות שלהם באחריות יתרה, ומצד שני, המידע שנמסר הוא מידע שמעיד למעשה על הגרעין הקשה של האנשים שלא משלמים".
עם זאת, החוק כולל סייגים רבים המיועדים להגן על פרטיותם ועל שמם הטוב של הלקוחות. כך למשל, הבנקים יהיו רשאים להעביר מידע במקרים שבהם לקוח לא סדיר את חובו אחרי שנשלחה לו ההתראה מן הבנק, או שהבנק שלח לו "התראת צ'קים" (אזהרה לפני הגבלת חשבון עקב חמישה צ'קים בלא כיסוי). ואולם, בעל רישיון יוכל למסור ללקוחותיו מידע על צ'קים חוזרים, ק כאשר הצטברו אצלו שתי התראות צ'קים.
איזה מידע ניתן לאסוף עלינו על פי החוק החדש?
ניתן לאסוף כל סוג של מידע שעשוי להשפיע על החלטה אם לתת אשראי ללקוח, לקבל ממנו צ'ק, להשיר לו נכס וכיוצא באלה. במילים אחרות: כל מידע שמצביע על אדם כי הוא "לקוח בעייתי". מדובר, בין שאר, בנתונים כמו היסטוריה של פיגור בתשלומים, צ'קים חוזרים, חשבונות מוגבלים, ותיקי הוצאה לפועל.
מי יאסוף עלינו את המידע מאחורי הקלעים?
חברות שיהיו מעוניינות לעסוק באיסוף נתוני אשראי מכירתם יצטרכו לקבל רישיון מיוחד, לאחר שיעברו דירות דקדקניות ויעמדו בתקנים שנקבעו לגבי אבטת המידע, כדי שלא ידלוף החוצה. החוק מטיל סנקצית מינהליות ופליליות על מי שמפר אותו.
מי יכול לקבל עלינו מידע?
כל בעל נכס או בעל עסק יכול לפנות לבעלי הרישין ולקבל מידע, בתנאי שמטרתו עומדת במגבלות החוק. מדובר בעניינים יומיומיים כגון מתן אשראי, גביית חוות, השכרת נכס, העסקת אדם בעבודה, מכירה וקניה של מוצרים, ועוד.
כיצד נדע מה יודעות עלינו חברות איסוף הנתונים?
כאשר סורבה בקשתנו לאשראי בשל מידע נגדנו, זכותנו לדרוש לדעת מהיכן המידע. זכותנו גם לפנות לחברה בעלת הרישיון, לבקש דוח אשראי, לעיין במידע אולי אף לבקש לתקנו. למעשה, לא ייתכן מצב שבו יאסף לגבינו מידע שלא נוכל לראותו, על פי הפרוצדוות שנקבעו בחוק ובתקנות.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
