 |
/images/archive/gallery/142/625.jpg מעלית. תמונת ארכיון
צילום: גפרי לינגמונט  |
|
|
|
|
| אין צורך בהסכמה של כל בעלי הדירות בבניין להקמת מעלית, אבל מספיקה התנגדות של דייר אחד אשר מצליח להוכיח שנגרמת לדירתו "פגיעה מהותית" מהוספת המעלית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עו"ד אליעזר פני-גיל
1/8/2004 9:21 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של הבניינים שבהם מתקינים מעליות. מדובר בעיקר באותם מבנים שנבנו בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, תקופה שבה לא היה נהוג להקים מעליות, ומכל מקום, התקנת מעלית היתה עניין יקר בהרבה מכיום.
העובדה שהמעלית אמורה להקל על דיירי הבניין אינה מספיקה כדי להמריץ את כל הדיירים להסכים כי תוקם מעלית בבניין, וזאת משתי סיבות: זה עולה כסף וזה לא תמיד נוח לכולם. אלה המתגוררים בקומות התחתונות אינם מעוניינים במעלית, ואילו הדיירים המתגוררים בקומות הגבוהות יותר, ששים, מדרך הטבע, להתקנתה.
כדי להקל על מי שכן מעוניין במעלית, קבע המחוקק, כי לא כל בעלי הדירות חייבים להסכים לכך, ומספיק ששני שלישים מבעלי הדירות נתנו הסכמתם. אלא שלצורך כך צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים נוספים: א) ניתן לקבל היתר להתקנת מעלית מהוועדה לתכנון ולבנייה (העיריה). ב ) ניתן להתקין את המעלית באופן שבו לא יהיה כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזית הבית.
בעוד שהתנאי הראשון הוא חד-משמעי וברור, מתעוררת תמיד בעיה עם התנאי השני, שכן המונח "פגיעה מהותית", הוא די נזיל. לערכאות למיניהן מוגשות לא מעט תביעות בסוגיות העוסקות בכך. כך למשל, בעניינה של דיירת שהתנגדה להתקנת מעלית בבית משותף. התברר כי פיר המעלית מחייב בניית קיר סמוך לביתה של המתנגדת, וכי המרחק בין דירתה לבין הקיר המתוכנן הינו 67 ס"מ בלבד.
אם זו היתה הבעיה היחידה, ייתכן שהתנגדותה היתה נדחית, אלא שהוברר עוד, שאותו קיר אמור להיבנות מול החלונות המערביים של הדיירת המתנגדת,ובעובדה זו יש כבר "פגיעה משמעותית ביותר", שכן ייפגעו גם מקור האור וגם מקור האוויר לאותה דירה.
בית-המשפט קבע, כי לנוכח העובדות שצוינו לעיל, בניית המעלית תהווה פגיעה מהותית באיכות החיים בדירה, ועל כן גובר במקרה זה האינטרס האישי של בעלת הדירה, על פני זה הכללי של כל הדיירים. לפיכך נדחתה הבקשה לאשר הקמת מעלית בבית המשותף.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
