 |
/images/archive/gallery/105/587.jpg שמוליק שלח
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| הקמת היפודרום למירוצי סוסים תקדם את המשק טוענים באוצר. אבל המרוויחים האמיתיים הם החקלאיים - תשאלו את השר ישראל כץ |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
29/7/2004 13:00 |
|
|
|
|
|
|
|
השבוע הבנו סוף סוף מה הפתרון לבעיות של עם ישראל. הפורום החברתי כלכלי בראשות שר האוצר, בנימין נתניהו, קיבל את הצעת שר החקלאות ישראל כץ, והכריז על הקמת היפודרום למירוצי סוסים. בעוד מרבית העוסקים בחיפוש תשובות כלכליות מתרכזים בהשגת צמיחה ותשלום מסים, מציע השר כץ, פתרון פשוט: נהפוך את הימורי הסוסים לחוקיים. כך, יזרום כסף, התיירות תגדל, מי שיש לו מזל ירוויח והמדינה תקבל עוד מסים. בקיצור פתרון אידיאלי. אבל מה לעשות, בניית היפודרומים למרוצי סוסים אינם נשמעים כמו פתרון לבעיות כלכליות. גם לא פתרון חלקי. להיפך, הם מעלים אצל רוב האזרחים אסוציאציות לא נעימות. חלק גדול מהעם חושב שהימורים מוסדרים אינם ראויים מבחינה מוסרית. וכך, לצד גלולת ההימורים יש גם סוכריה – "יווצרו עוד אלפי מקומות עבודה", טוען האוצר בהודעה לעיתונות.
ומי יהיו אותם בעלי מקצוע שייהנו מהיוזמה החדשה? מלבד הווטרינרים, הסייסים, המאמנים, וסוכני ההימורים – שיהיו עובדים בעלי ידע מקצועי מסוים – היכן טמונים אלפי מקומות העבודה הנוספים אותם מבטיח האוצר? לא סביר כי מי שלא ראה
סוס בחייו, מלבד בטלוויזיה, יהפוך פתאום לחובב סוסים מושבע ולמקצוען בתחום. אלא, שהדרך להגדיל את מספר המועסקים במשק ע"י הימורים עוברת דרך השפעות עקיפות של הענף. בהקמת מקום מוסדר להימורים יהיה ריכוז של פעילות כלכלית ובהתאם תתפתח דרישה לשירותים נלווים כגון: הסעדה, מלונאות, שירותים פיננסים, נקודות מכירה שונות ועוד. מעבר לכך, קשה לראות את המוני המובטלים רצים לחפש עבודה בהיפודרומים.
אבל השר ישראל כץ לא בונה על הגדלת התעסוקה ע"י שירותים עקיפים. כץ, כזכור, הוא מגדולי הלוביסטים של ענף החקלאות הישראלי. בתחילת 2004 היה זה כץ שהזהיר כי קיצוץ במספר העובדים הזרים "יתבטא בחידוש המשבר בחקלאות ובסכנה לגל נוסף של טרגדיות אנושיות". כץ ועמיתו שר השיכון דאז, אפי איתם, דרשו מהממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים במשק, בניגוד לתוכנית הכלכלית. האינטרסים של כץ ואיתם היו שקופים מדי, והממשלה דחתה את דרישת השרים. אך, בעוד כץ ואיתם נראו כאילו הבית השלישי עומד ליפול, החלטת הממשלה קיבלה גיבוי מקיר לקיר בעיקר ברמה המקצועית וגם ברמה הפוליטית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין הגשש לממשלה
|
|
|
 |
|
|
|
אבל כץ לא התייאש. במקום הגדלה של מכסת העובדים הזרים הוא ארגן לחקלאים סובסידיה מסוג אחר. הפיכת הימורי הסוסים לחוקיים, תשמן במעט את הגלגלים החורקים של החקלאות המקומית ע"י אספקת כוח אדם זול יחסית לבעלי החוות. המובטלים, שיבחרו ל"התמקצע" בתחום הימורי הסוסים, ישמשו ל"פיתוח הכפר", כלומר כעובדים שחורים בחוות החקלאיות. חוות שכמובן יעסקו, איך לא, בגידול וטיפול בסוסים. העובדים התיאלנדים כמובן עדיפים, אבל ההילה סביב "מרוצי הסוסים" עשויה להכניס גם לעובדים הישראלים אמביציה מיוחדת.
הקישור בין בעלי חיים לפתרונות תעסוקה מזכיר משהו נוסף. בשנות השמונים עבר המשק טלטלה מבנית שלוותה בפיטורים המוניים. את ישראל שטף גל עסקי דומה לזה בעולם, שקידש את ההתייעלות והביא בעלי חברות לחפש דרכים להגדיל את התשואה. יפן, הייתה המדינה שמילאה באותם ימים את הדוגמא האופטימלית למשק מצליח, שכובש את העולם בזכות יעילות ואיכות טכנולוגית גבוהה. בקיצור כל מה שאנחנו לא. שלישיית הגשש החיוור לא נשארה אדישה לתופעה ובמערכון "נמר בגבעתיים", שולחים שייקה וגברי, כעובדים בשירות התעסוקה, את המובטל העצבני וסרמן, לצוד נמר, כי עכשיו אנחנו "עם הפנים לייצוא".
והנה, לעיתים, המציאות חזקה מכל מערכון. ומשרד האוצר מציע למובטלים של היום לגדל ולדהור על סוסים, כי עכשיו הדרך להתפרנס היא באמצעות הימורים. כדאי לשר כץ לחשוב על אפשרות נוספת. מכיוון שהיפודרום כבר יש, ציד נמרים יכול להיות בידור מוצלח לקהל הישראלי ופתרון מצוין לבעיית האבטלה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
