 |
/images/archive/gallery/138/501.jpg נמל אשדוד. יעיל פחות מנמל חיפה
צילום: אריק סולטן  |
|
|
| הרפורמה בנמלים: מדינה עם הגב לים |
|
| הרפורמה בנמלים אושרה, אבל הדרך להפרטה עוד ארוכה. העובדים ילחצו להותיר נכסים בידיהם, האוצר ידרוש שינוי בתעריפים. אבל ההכרעה תיפול אצל התעשיינים - שיעמדו או לא בשביתה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ליאור ברון
16/6/2004 9:13 |
|
|
|
|
|
|
|
חצי שנה ארוכה של מו"מ בין נציגי האוצר, ההסתדרות ורשות הנמלים, הגיעה לקיצה ביום שלישי בלילה, אז החליט שר האוצר בנימין נתניהו כי שעת ההכרעה הגיעה. ביום רביעי בבוקר הרים נתניהו טלפון לראש הממשלה אריאל שרון, ואמר לו כי החליט "ללכת עד הסוף, ולהביא את חוק הרפורמה בנמלים להצבעה בכנסת. זה עכשיו או לעולם לא".
שרון, שיודע מה הנזק של חוסר גיבוי לשר האוצר, הסכים בלית ברירה. גם טלפון בהול משמעון פרס, יו"ר מפלגת העבודה, שביקש לדחות את ההצבעה בניסיון לגבש הסכם של הרגע האחרון עם העובדים, לא עזר. כמה שעות מאוחר יותר אישרה מליאת הכנסת ברוב מוחץ (53 בעד, 33 נגד) את חוק הרפורמה בנמלים, שלפיו תפוצל הרשות לשלוש חברות, שיפעילו את נמלי חיפה, אשדוד ואילת, ולראשונה יתחרו ביניהן. תגובת ההסתדרות לא איחרה לבוא, והיא החליטה על שביתה ללא הגבלת זמן בנמלי אשדוד
וחיפה. בית-הדין לעבודה התיר לעובדי הנמלים לפתוח בשביתה בהיקף של כ-75% מהתפוקה, שמשמעותה השבתה כמעט מוחלטת של הנמלים.
כפי שזה נראה כרגע, אנחנו בעיצומו של קרב חדש על הנמלים, שתוצאותיו טרם ידועות. הסיבוב הקודם, יש להזכיר, הסתיים בתיקו בין האוצר להסתדרות, כאשר המפסיד העיקרי היה המשק - היבואנים, היצואנים ומפעלי התעשיה, אשר ספגו נזק כולל בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. להערכת התעשיינים, כל יום של שביתה בנמלים עולה למשק כ-50 מיליון דולר, שלא לדבר על פגיעה באמון הלקוחות ובאיבוד שווקים לתעשיה הישראלית.
כל הצדדים המעורבים במו"מ עם העובדים העריכו כי הרפורמה בנמלים לא תוכרע ללא שביתה נוספת. יו"ר רשות הנמלים, דן תיכון, אמר רק בשבוע שעבר כי הרפורמה לא תאושר לפני עוד שביתה "כואבת" למשק. השאלה היא כמה כואבת תהיה השביתה הנוכחית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הנפקה ב-2005
|
|
|
 |
|
|
|
נתניהו רואה בנמלים את גולת הכותרת של כהונתו כשר האוצר. הרפורמה בקרנות הפנסיה, הפרטות אל על וצים - כל אלה הישגים יפים כשלעצמם, אבל כששר האוצר מגיע לחו"ל, השאלה העיקרית ששואלים אותו היא אם ישראל הצליחה לבצע רפורמה מבנית משמעותית במשק, בניגוד לעמדת הוועדים החזקים. מנגד, עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, פשוט לא יכול להרשות לעצמו לוותר בלי קרב. מבחינת ההסתדרות, ביצוע שינוי מבני בנמלים ללא הסכמה הוא תקדים מסוכן. על הפרק עומדת לא רק הרפורמה בנמלים; הבאים בתור הם בתי-הזיקוק, מקורות, התעשיה הצבאית ובהמשך גם חברת החשמל.
כבר זמן רב הממשלה מנסה להכניס שינוי וליצור תחרות בפעילות הנמלים, אך הפוליטיקאים למדו להתרחק מהרפורמה, עקב חשש מכוחם של הוועדים הגדולים. שביתה גדולה שפרצה בנמלים בשנים 2000-1999, עקב הכוונה להפריט את 'נמל היובל' באשדוד, הסתיימה בתבוסה מוחצת לממשלת ברק. בממשלת האחדות הקודמת (סילבן שלום כשר האוצר, ואפרים סנה כשר התחבורה) נחתם הסכם עם ההסתדרות, שלפיו יהפכו הנמלים לחברות-בנות של רשות הנמלים. ההסכם היה כניעה לדרישת העובדים וההסתדרות, ולמעשה השאיר את ההסדר הקיים בנמלים על כנו.
מטרת הרפורמה בנמלים היא להביא להתייעלות וליצור תחרות בין הנמלים, שתגרום להורדת תעריפי היבוא והיצוא. מונופול הנמלים חולש כיום על כ-97% מהסחר לישראל, ולכן כל הוזלה בתעריפי היבוא והיצוא, משמעותה ירידה במחירי המוצרים המיובאים לישראל, והגברת כושר התחרות של התעשיה הישראלית. נתניהו הבין מיד שרפורמה בנמלים היא נקודת מפתח. לתעשיינים ולמשתמשים בנמלים היתה בטן מלאה על עובדי הנמלים, והם לא היססו להשמיע את טענותיהם בפני האוצר.
הרפורמה שאושרה בכנסת כוללת, כאמור, את פירוק רשות הנמלים והפיכת נמלי חיפה, אשדוד ואילת לחברות עצמאיות, שיתחרו זו בזו. בנוסף תוקם חברה חדשה, שתחזיק בנכסי הנמלים והמקרקעין, כאשר חלק מהנכסים בתחומי הנמל יועברו לשימוש החברות. עוד נקבע, כי חברות הנמל ישלמו למדינה תמלוגים של כ-4% מהכנסותיהן, במקום 5% כיום. הרפורמה מבטיחה לשמור גם על זכויות העובדים; האוצר הבטיח בפירוש שלא לפגוע בזכויות הפנסיה והסכמי השכר. בשלב השני של הרפורמה מתכוון האוצר להפריט את פעילות הנמלים. על-פי התוכנית, 49% ממניות נמלי חיפה ואשדוד יונפקו בבורסה ב-2005, מהלך שצפוי להזרים מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה המדולדלת.
|
|
|
|
|
|
|  | | פרץ ונתניהו. לא יוותרו בלי קרב | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
