 |
/images/archive/gallery/137/261.jpg
אילוסטרציה  |
|
|
| פמלה לא לבד: סודות שוק הסיליקון המקומי |
|
| התחרות הגוברת מביאה להרבה משחקים. איך תשפיע ההתמחות של הרופא על המחיר, ומה החשיבות של סוג השתל. האם צריך לחזור על הניתוח, ומה לא כדאי לעולל לשפתיים. כמה דברים שכדאי לדעת רגע לפני הסכין |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רם דגן
15/7/2004 17:41 |
|
|
|
|
|
|
|
במשפט המפורסם שנערך לחבורת סיינפלד בפרק הסיום של הסדרה, מאשימה אחת מהאקסיות הרבות של ג'רי, כי האחרון שלח את הידידה הבלתי נלאת שלו (איליין) לבדוק אם החזה שלה אמיתי. לאחר שמגוללת את כל הסיפור "האיום" משיבה סינדרה הולנד לשאלת קהל הצופים במשפט, שמסוקרן לדעת מהו הסטטוס המדויק של החזה המדובר: "הם אמיתיים והם מדהימים".
את ג'רי סיינפלד די הטריד אם לחברה שלו יש חזה מנותח, או טבעי. אבל, אם לשפוט לפי הנתונים של שוק השתלות החזה שהולך וגדל בשנים האחרונות, נראה שסיינפלד נמצא בתקופה האחרונה במיעוט. הניתוחים להגדלת חזה, הובילו בשנת 2003 את רשימת הניתוחים הפלסטיים הנפוצים בארה"ב, והם הגיעו לסך כולל של מעל ל-250 אלף ניתוחים - עליה של 20% לעומת המספר שנרשם בשנת 2000. ומה בארץ? כאן אין נתונים מסודרים כמו אלו של האמריקנים, אולם השחקנים הראשיים בשוק המקומי מעריכים שמדי שנה מתבצעים בישראל בין 5,000 ל-6,000 ניתוחים להגדלת חזה, מה שמשקף שוק של בין 100 ל-120 מיליון שקל.
אין ספק שמדובר בתופעה חברתית מתרחבת, שמקבלת גיבוי גם בנתונים שמגיעים מהשטח. רחל אדלסון, מנכ"ל א.מ.י טכנולוגיות רפואיות, אחת מן החברות שמייבאות שתלי סיליקון לארץ מספרת שאת
התופעה הזאת אפשר לראות "בשידור חי" במחסנים שלה: "בכל פעם שאיש מכירות חדש מגיע למחסנים שלנו ורואה את המלאים, הוא מעריך שמדובר באספקה לשנה, כשבפועל מדובר בסחורה שכבר נמצאת בדרך החוצה למרפאות". תופעה נוספת עליה מספרת אדלסון נוגעת לגודל השתלים, כאשר לדבריה, ככל שהשנים עוברות נרשמת עליה מתמדת בגודל השתלים. "אם פעם הגודל הממוצע נע בסביבות ה-250 סמ"ק, היום אנחנו כבר מדברים בקלות על 400 סמ"ק כגודל של שתל ממוצע". גורמים נוספים בענף, בין אם רופאים פרטיים ובין אם מכוני יופי מספרים על גידול מתמיד במספר הנשים המבצעות את הניתוח, המלווה בירידה בגילן הממוצע של המנותחות.
למרות הצמיחה האדירה שנרשמת בשנים האחרונות בשוק השתלות החזה בכלל, ושוק השתלות הסיליקון הקוסמטי בפרט, עדיין מדובר בשוק תחרותי ביותר. עד לשנים האחרונות דובר בעיקר בניתוח מותרות יקר, שעלותו נעה בין סכומם של כמה עשרות אלפי שקלים. לקראת סוף שנות ה-90 התחילו לפעול בענף אנשי עסקים, אשר חברו למספר רופאים. היוזמה העסקית בצירוף לידע המקצועי הביא למסע שיווקי ופרסומי אדיר, שלווה בהפחתה משמעותית במחירי הניתוח, כך שכיום אפשר לדבר גם על ניתוחי הגדלת חזה בסכומים של כ-15,000 שקל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
גם השוק מתרחב ועל פי הערכות הוא מגיע לכ-100 מיליון שקל
|
|
|
 |
|
 |
|
המצאה חדשה: התמחות באסטטיקה
|
|
|
 |
|
|
|
עלות ניתוח השלת חזה מושפעת משני מרכיבים עיקריים: עלות שכרו של הרופא המנתח ועלות שתל הסיליקון. גובה השכר של הרופא יהיה מושפע לרוב ממידת ההתמחות שלו, ומהמיתוג אשר יצר לעצמו. עלות השתל מושפעת מסוג השתל, זהות היצרן וגדלו. ניתוחי הגדלת החזה משתייכים לסגמנט העסקי של מקצוע הרפואה, וכאלו מערבים בתוכם הרבה שיקולים ו"משחקים" שעשויים להשפיע על המחיר. חלק מהמומחים אתם דיברנו טענו כי ישנם מרכיבים שלא ניתן להתפשר עליהם, בעוד שאחרים טענו שיש דברים שבהחלט אפשר לוותר עליהם, ובכך כמובן גם לחסוך כמה שקלים. אז רגע לפני ההחלטה על הניתוח, הנה כמה דברים שכדאי לדעת.
כאמור, לשכרו של הרופא שיבצע את הניתוח יש השפעה רבה על המחיר הסופי. מי שתבחר באופציה של מנתח המתמחה בפלסטיקה – פלסטיקאי, תיפרד מסכום כסף גובה יותר. כיום רשומים בישראל כ-130 רופאים באיגוד הפלסטיקאים, מספר נמוך לכל הדעות. מספרם המצומצם יחסית של הרופאים הללו מביא, בהתאם לחוקים הפשוטים של הכלכלה, לכך שעלות העסקתם היא גבוהה באופן יחסי. אולם מי שתהיה מוכנה להתפשר תוכל להפחית את מחיר הניתוח באופן משמעותי.
יגאל הרמתי מפרופורציה מסביר את העניין בפשטות יתרה, "אני נותן ללקוחות שלי את האפשרות לבחור את הרופא הרצוי להן. באופן כללי, אני לא יכול לשחק יותר מדי עם המחיר של הפלסטיקאי, כיוון שאין יותר מדי כאלו. לעומת זאת, כאשר מדובר על רופאים ללא התמחות כזאת המצב שונה לגמרי, שכן יכולת המיקוח שלי היא גבוהה יותר. במקרה שהרופא לא מסכים להתפשר במחיר, אני יכול לעבור לרופא הבא ברשימה".
ד"ר ירון הר-שי, יו"ר איגוד הפלסטיקאים בישראל מגיב לדברים בביטול. "אני לא חושב שלמי שאין התמחות בתחום הפלסטי יש יכולת לבצע ניתוח שכזה ולהימנע מסיבוכים מיותר". הר-שי נוהג בהגינות ובזהירות ואומר כי, "יתכן שגם מנתח שהתמחה כפלסטיקאי ישגה ויגרום לסיבוכים, אולם להערכתי ההסתברות לתסריט שכזה נמוכה בצורה משמעותית כאשר מדובר ברופא מומחה". למרות זאת הר-שי מתריע מפני תופעה חדשה: "כל אותם רופאים וגורמים שמבצעים את הניתוחים ללא ההתמחות המתאימה מנסים להסוות את העניין על ידי כל מני המצאות חדשות כמו רופאים בעלי התמחות אסטטית". לדבריו של ד"ר הר-שי אין התמחות שכזו בנמצא. "לא רק שלא שמעתי על התמחות שכזו, גם לא שמעתי על מקום שמאפשר להתמחות באסטטיקה. אין כזאת התמחות. זאת המצאה", כך מסכם ומזהיר הר-שי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
באיגוד הפלסטיקאים לא שמעו על התמחות באסטטיקה
|
|
|
|
|
|
|
שפתיים לא ישקו: הפשע הסיליקוני
|
|
|
|
|
|
|
בניגוד להשתלות החזה, בהן נעשה שימוש מועט יחסית בכמות הסיליקון, ההזרקות לשפתיים כרוכות בהזרקה ישירה של החומר, במינון גבוה באופן יחסי. רב הדעות המקצועיות בתחום גורסות שפעולה שכזו מהווה סיכון של ממש למטופל, שכן במקרים רבים מתפתח החומר המוזרק לגושים. הבעיה במקרים כאלו היא שכיוון שמדובר במקום רגיש לטיפול, יש לרופאים יכולת מזערית לתקן את המעוות.
אז מה עושה מי שבכל זאת רוצה שפתיים מלאות וחושניות, ואין בכוונתה לסבול מן העניין. ד"ר טופז מציע תחליפים אחרים, שאמורים להיות בטיחותיים יותר. הבעיה בתחליפים הללו היא שהם עמידים לתקופה קצרה, כזאת שמצריכה הזרקה חוזרת בכל שלושה עד שישה חודשים. כל הזרקה שכזו עשויה לעלות כ-1,000 שקל, אולם ד"ר טופז מעריך שבהתחשב בעלויות הגבוהות שנגזרות מן הבעיות שגורם הסיליקון, עדיין יש כאן עסקה כדאית.
במרפאה של ד"ר דב קליין, אשר מזריק סיליקון לשפתיים הסבירו לנו שלא מדובר בתהליך מסוכן. "אנחנו מזריקים כמויות נמוכות מאוד, ועושים את זה תוך מספר רב יחסית של מפגשים, כך שבכל פעם מוזרקת כמות נמוכה של חומר, מה שמונע את הסכנה". ד"ר טופז מבטל את הטענות הללו לחלוטין. "זה שמישהו החליט שאם הוא יזריק פחות ובמספר פעמים, זה לא אומר שזה לא מסוכן". "אין היום אף מחקר מדעי שמראה שיש ממש בטענה הזו. מי קובע מה מרווח הזמן בין הזרקה להזרקה, וכמה אפשר להזריק. זה שמשהו החליט, זה יפה מאוד. בשטח אין לזה שום תמיכה מדעית ורפואית", כך מסכם ד"ר טופז את הסכנה שבהזרקת סיליקון לשפתיים.
|
|
|
|
|
|
|  | | בסיליקון לשפתיים: בארה"ב הולכים על זה לכלא | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
