 |
/images/archive/gallery/119/553.jpg מכונית מיובאת. תמונת ארכיון
 |
|
|
| העברת זכיונות יבוא לרכב: דרושים שלושה לטנגו |
|
| פרשנות: מקובל שכאשר יצרן הרכב מעוניין להעביר את זכיון הייצוג שלו לגוף אחר, הוא משתדל להושיב את נציגי הגוף החדש עם נציגי הגוף הקיים במטרה שיגיעו להסדר כספי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
4/7/2004 8:51 |
|
|
|
|
|
|
|
העברת זכיונות ליבוא רכב מיבואן אחד למשנהו אמנם אינה לגמרי נדירה, אולם מדובר בהליך מורכב, יקר, ולא פשוט. לכן, יצרני הרכב עושים כל שביכולתם שלא לזעזע את מערכת היחסים עם המשווקים שלהם. יצרני הרכב דורשים מהמשווקים להשקיע ממון רב בהקמת מתקנים, בהכשרת עובדים וברכישת חלפים, ובמקרה של סיום התקשרות המשווקים תובעים את נזקיהם מהיצרנים, ומדובר בסכומים גדולים מאוד.
מקובל שכאשר יצרן הרכב מעוניין להעביר את זכיון הייצוג שלו לגוף אחר, הוא משתדל להושיב את נציגי הגוף החדש עם נציגי הגוף הקיים במטרה שיגיעו להסדר כספי. במקרה של סקניה, השאיפה לחפש נציג אחר תלויה מצד אחד במציאת גוף שברשותו ההון הדרוש והידע בשיווק משאיות, ומצד שני בהערכת העלות הכספית של השתחררות מן היבואן הקיים.
אם סקניה תמצא גוף חסר ניגוד אינטרסים (כמו אלה שיש, למשל, ליבואן משאיות אחר), ואשר יהיה מוכן לשלם לכלמוביל סכום שיסוכם בין שתי החברות (או שלושתן), אזי אולי ישתלם לה להעביר את הזיכיון. הבעיה היא שגוף כזה גם צריך להבין בשיווק משאיות, ולהיות בעל מוסכים וידע נרחב בתחזוקת המשאיות, מכיוון שמשאיות הן כלי עבודה ולשירות שלהן יש משמעות גדולה - לפחות כמו למותג עצמו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
