 |
/images/archive/gallery/106/120.jpg רם דגן
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
| רם דגן רוצה לדעת, סוף סוף, מה גובה הגרעון בקרנות הפנסיה, כי בסופו של דבר, גם הוא ישלם אותו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רם דגן
22/6/2004 15:33 |
|
|
|
|
|
|
|
אז מהו באמת גודל הגירעון של קופות הפנסיה הוותיקות. קופות הפנסיה עצמן נוהגות לחשב את הגירעון תחת הנחת ריבית היוון של 5.57%, מה שמציג גירעון של 60 מיליארד שקל. באוצר לא מסכימים עם החישוב הזה, וטוענים ששיעור ההיוון האמיתי הוא 3.5%, מה שמביא את הקרנות לגירעון כמעט כפול של כ-140 מיליארד שקל. כמו כל דבר בחיים, גם העניין הזה הגיע בסופו של דבר לפשרת אמצע, וקרנות הפנסיה הסכימו לשיעור היוון של 4% שמביא למעשה לגירעון של כ-110 מיליארד שקל. נו, אז מה הגודל של הגירעון. גם אם לא הבנתם את התחשיבים, וגם אם לא הגעתם לתשובה מגובשת, זה לא כל כך נורא, כי גם בקרנות הפנסיה לא כל כך יודעים.
היום מתחיל למעשה שלב חדש בתהליך הרפורמה שנועדה להבריא את המערך הפנסיוני של המדינה, ששקע בעקבות שנים ארוכות של ניהול כושל, בחובות אדירים. כחלק מאותה רפורמה, הוחלט בשנת 1995 לאפס את הכוונות, ולהתחיל מחדש. לצורך העניין הופסקה קליטתם של מבוטחים חדשים בקרנות הישנות. תחת אותן קרנות כושלות הוקמו קרנות חדשות, להם מונו מנהלים מקצועיים, אשר אמורים להקנות להן ניהול שיביא לביצועים טובים, שימנעו מהנינים שלנו את הצרות שהדורות הקודמים השאירו לנו.
אתמול כינסה מנהלת הקרנות מסיבת עיתונאים חגיגית במהלכה הודיעה על תחילת תהליך מכירתן של הקרנות החדשות. ראשי הארגון הציגו תוכנית מרשימה ומסודרת, כיאה לצוות שמונה לעשות סדר בבלאגן. דווקא הסדר והארגון המופתי שהוצג אתמול, לא התיישב עם התקרית ה"קלה" שאירעה במקום.
במהלך האירוע העריך ראש המנהלת, ירון ארבל, כי גירעון קופות הגמל נאמד בכ-60 מיליארד שקל. מי שנוכח במקום התקשה לעקל את המספר הנמוך, ומיד עלו לאוויר דרישות להסבר הפער האדיר בין הערכות הללו להערכות של האוצר.
התגובה הראשונית של המנהלת הייתה, שנושא ההתכנסות הוא מכירת הקרנות החדשות ולא גודל הגירעון, שזה כמו לומר שהשחקנים של מכבי ת"א משחקים סתם ככה, בלי שום קשר לרצונם לזכות באליפות, שהרי ללא הגירעון אף אחד לא היה יוצר קרנות חדשות, ובטח שלא מוכר אותן.
התגובה השניה הייתה שראשי המנהלת לא התכוננו לנושא הזה, ולכן הם מבקשים להגיב מאוחר יותר. כעקרון קשה להאמין שמנהל קרן פנסיה הולך לישון בלילה בלי לדעת מה גודל הגירעון שהוא מנהל, אבל בכל מקרה, לקראת שעות הערב מנהלת הקרנות סיימה להתכונן לנושא, ושיגרה את ההסבר המפורט למעלה.
כאמור, מי שלא הבין את ההסבר, לא נורא. זה גם לא חשוב אם הסכמתם על שיעור היוון כזה או אחר, כי גם אחרי שתגיעו למסקנה ש-3.5% זה מספר יפה, תמיד יהיה אפשר לבוא ולומר, שיש עדיין הסכמים מפלים שהמנהלת לא חשפה, ושהגירעון גדול, או קטן יותר. מה שבאמת חשוב הוא, שאף אחד לא יודע באמת מה גודל הגירעון הזה, ורק נזכיר שלא מדובר כאן על גירעון זניח.
במקרים כאלה נהוג לומר, שזה יכול היה להיות מצחיק, אם לא היה מדובר בילד שלי. כחלק מאותה רפורמה שהונהגה לשיפור המצב, התחייבה המדינה להזרים סכומי כסף אדירים בכדי לצמצם את הגירעונות. מדובר בעשרות מיליארדים של שקלים, וכשאומרים שהממשלה התחייבה לשלם אותם, מתכוונים בעצם לומר, שאנחנו, האזרחים התחייבנו לעשות את זה.
אז באמת טוב ויפה ונחמד שיש דיונים בין האוצר ובין מנהלת הקרנות לגבי גובה ההיוון (מי בכלל יודע מה זה היוון). וגם די נחמד לשמוע שהמנהלת יוזמת פרויקטים חדשים, כגון זה שנועד לזהות את כל העמיתים שיש להם איזו שהיא יתרה בקופות, פרויקטים שמטרתם לעשות סדר בחצר האחורית של הקרנות. אבל את האזרח מן השורה, זה שמשלים, זה לא מעניין. מה שמעניין אותו, זה שיכול להיות שהממשלה שלו התחייבה לשלם סכומים אדירים על גירעון שהיא אפילו לא יודעת את הגודל המדויק שלו. מה שמעניין אותו, אחת ולתמיד, הוא כמה כסף הוא צריך לשלם.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
