 |
/images/archive/gallery/110/683.jpg חזית חנות ברחוב יפו
צילום: יהונתן שאול  |
|
|
|
|
| למרות הגידול במספר המרכזים המסחריים, הציבור ממשיך לבקר בקביעות בשני קניונים עיקריים ליד הבית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
NRG מעריב
22/6/2004 9:20 |
|
|
|
|
|
|
|
על אף שיותר ויותר מרכזים מסחריים ממשיכים להיפתח בסמוך לריכוזי אוכלוסיה, לא חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי במספר הקניונים הממוצע שבהם מבקר הציבור בפועל. על-פי ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, הציבור בישראל ממשיך לבקר באופן קבוע ב-2 קניונים או מרכזים מסחריים אחרים בלבד, בעוד שכ-10% כלל אינם מבקרים במרכזים מסחריים, ועורכים את כל קניותיהם בחנויות המסורתיות.
על-פי מחקר שערכה החברה, מבקר הישראלי הממוצע ב-1.5 עד 2.2 מרכזים מסחריים, זאת כתלות במאפייני האזור והאוכלוסיה. פירוש הדבר, מדגישה דגני, שהתחרות על כיסו של הלקוח גוברת, ולכן המערכת השיווקית של כל קניון צריכה להפוך את עצמה לאחד משני המרכזים שבהם יבחרו הלקוחות לבקר. ההתנהגות של הצרכנים מלמדת שהלקוחות נוטים לקנות בדרך כלל בקניון אחד, אולם הפוטנציאל של כל קניון תלויה במיקומו.
ביישובים מסוימים בישראל הקניון המרכזי הוא המרכז המסחרי העיקרי של 63% עד 75% מכלל התושבים - לדוגמה קניון רחובות, קניון ערים בכפר-סבא, הקריון באזור הקריות, בעוד שישנן ערים אחרות שהקניון המרכזי בהן הוא המרכז המסחרי העיקרי רק ל-35% עד 45% מכלל התושבים בעיר. על-פי הסקר, הקניון המרכזי בכל עיר עשוי למשוך אליו כמקום עיקרי או כמקום קנייה משני 75%-70% מתושבי העיר.
לדוגמה, מציינת דגני, האוכלוסיה המתגוררת במרכז תל-אביב נוהגת לבקר בכ-6 מרכזים מסחריים עיקריים שונים: דיזנגוף סנטר, קניון רמת-אביב, קניון עזריאלי, קניון איילון ובצורה פחותה קניון גן העיר ו מרכז ויצמן. בפועל, היא מציינת, "כל אחד בוחר בדרך כלל בקניון היותר קרוב אליו, אולם כדי לממש את חוויית הקנייה הוא הולך גם לקניון אחד נוסף בממוצע, קניון מרוחק יותר, שיש בו היצע אחר ומגוון, אשר עבורו הוא משקיע זמן בנסיעה ובחניה".
אלא שהבעיה הגדולה של מרכזים רבים, היא שעובדה שיש בהן לא מעט חנויות שהן בבחינת "עוד מאותו סוג" (more of the same), כלומר אותן חנויות, אותן רשתות ואותם מוצרים, מה שפוגע משמעותית בחיפוש אחר מגוון.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
