 |
/images/archive/gallery/125/154.jpg מסחר ושירותים קניון קניות
צילום: ברק פכטר  |
|
|
|
|
| כולנו עסוקים - לפעמים יותר מדי - בקניות, ולפעמים מצטערים על הרכישות ברגע שיוצאים מהחנות. במקרים רבים החברות לא מאפשרות לבטל את העיסקה, במקרים אחרים הן מסתפקות בזיכוי בלבד. אבל ישנם גם מקרים שבהם החוק מגן עליכם. כדאי לדעת |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מאת יעל גרוס
22/6/2004 9:10 |
|
|
|
|
|
|
|
הבעיה מוכרת לכולנו: אנחנו כל הזמן עסוקים בקניות, ולעתים מתחרטים על קנייה נמהרתלפעמים סתם כי אנחנו כבר לא חפצים במוצר, ולפעמים כי גילינו בו פגם. כולנו מכירים את הרעיונות הכלליים מאחורי תורת ההחזרות, אבל ישנם הרבה סעיפים קטנים שלא תמיד ידועים. אם קניתם מוצר וגיליתם בו פגם, אפשר לבטל את העיסקה אם המוכר לא מוכן או לא יכול לתקן את הפגם. אם, למשל, קניתם מקרר ואחרי זמן קצר ראיתם שהוא לא מקרר טוב, היצרן או היבואן חייבים לתקן אותו (מקרר הוא מוצר שיש עליו אחריות) או להחליפו בחדש אחר.
לעומת זאת, אם קניתם שולחן לסלון וכשהגעתם הביתה ראיתם שיש בו חריצים שלא ראיתם קודם, לפניכם מקרה יותר מורכב. בעיקרון, מוצר עם פגם שלא ניתן לתיקון ניתן להחזיר ולקבל במקומו מוצר חלופי. כיוון שההוכחה כי הפגם היה בזמן שהמוצר היה בחנות ולא נוצר לאחר מכן עשויה
להיות מסובכת יותר (תדרשו להוכיח זאת), כדאי מאוד, לפני שיוצאים מהחנות, לסקור את המוצר היטב יחד עם המוכר. ואם סתם מתחרטים? לפעמים רוכשים בגד שנראה לכם נפלא בחנות, אבל מול הראי בבית נראה קצת פחות מוצלח. במקרה כזה, החוק לא מחייב את החנות לבטל את העיסקה.
מה שחשוב במקרה כזה הוא הנורמות בענף. למשל, בענף האופנה מקובל מאוד לבטל ולתת זיכוי או החזר כספי - לרוב מדובר בזיכוי. בחנות לחומרי בניין ( "טמבוריה" ) הסיכוי שלכם לקבל זיכוי על צבע שקניתם ועוד לא פתחתם הוא אפסי. הצעות חוק שונות מציעות לחייב החזר כספי קבוע במקרה שצרכן התחרט לאחר הרכישה. אבל המצב כיום הוא שאין עיגון בחוק, ומרבית החנויות והרשתות נותנות זיכוי לרכישה עתידית. למה כדאי לשים לב במקרה שקיבלתם זיכוי? דבר ראשון: זיכוי הוא כמו כסף - אם תאבדו אותו לא תוכלו לשחזר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לפעמים בבית זה נראה שונה
|
|
|
 |
|
 |
|
החזר כספי מלא
|
|
|
 |
|
|
|
דבר שני: צריך לשים לב, במיוחד בחנויות אופנה, אם הזיכוי טוב גם במקרה של מכירות סוף עונה או במבצעים. לפעמים החנויות מגבילות את השימוש בזיכוי, קצת בדומה לתלושי שי, בניגוד לטובת הצרכן. עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, אומר כי "המגבלות השונות אמנם מותרות, אבל הבעייתיות נוצרת בשל אי-יידוע הצרכנים לגבי מדיניות ההחזרה של העסק".
המועצה לצרכנות יזמה הצעת חוק בנושא, הנידונה בימים אלה בכנסת, וככל הנראה יש לגביה הסכמה רחבה. לפי ההצעה, עסקים יחויבו לפרט במקום בולט את מדיניות ההחזרות שלהם. באמצעות הצעת חוק זו, שהוגשה על-ידי ח"כ לשעבר נעמי חזן (ישנה הצעה אחרת של אופיר פינס, שגורסת כי בכל מקרה חנויות יחויבו לתת החזר כספי) מקווה המועצה להפוך את נושא מדיניות ההחזרות לשקוף, כך שיהפוך למוקד לתחרות בין העסקים מול הלקוחות וייווצרו נורמות טובות יותר מאלה הקיימות היום, כולל החזרה של כסף מזומן ממש.
כל המקרים עד כה מתייחסים לקנייה, כשהקונה, המוכר והמוצר נמצאים באותו מקום. אבל מה קורה במקרה של קנייה ב"מכר מרחוק" - כמו בחוברות כרטיסי אשראי, בחוברות מכרזים, או באינטרנט? במקרה כזה החוק שונה, מתוך ההבנה שבקנייה מרחוק מתקיימים תנאים שלא מתקיימים בעיסקה רגילה, כשהעיקרי שבהם הוא העובדה שלא ניתן לראות את המוצר לפני התשלום. במקרה כזה ניתן לבטל את העיסקה במשך 14 יום אחרי קבלת המוצר, גם אם פתחתם את האריזה ואפילו אם השתמשתם במוצר.
חשוב לזכור זאת, שכן במקרים רבים חברות מתנערות מחובתן לבטל את העיסקה, בטענה שהלקוח פתח את האריזה. במקרה של ביטול כזה, הלקוח מחויב לשלם רק עד 5% ממחיר העיסקה או 100 שקל, הנמוך מביניהם, כדמי ביטול. הלקוח לא צריך לשאת בעלות ההובלה במקרה כזה. אבל בעיסקאות מכר מרחוק, הכלל אינו תופס אם מדובר במוצרים מתכלים דוגמת מזון, או במוצרים שניתנים לשכפול כמו דיסקים וקלטות. במקרה הראשון לא ניתן להתחרט מרגע שהעיסקה בוצעה, ובמקרה השני לא ניתן להתחרט מרגע שפתחתם את האריזה.
ויש סוג נוסף של עיסקה שהחוקים בהן קצת שונים: קנייה ב"רוכלות". העיקרון מאחורי עיסקאות רוכלות הוא שהיוזמה העיקרית לעיסקה לא היתה של הלקוח, אלא של המוכר, לעתים תוך שימוש בשיווק אגרסיבי, כך שלפעמים אין הסכמה אמיתית - כמו טלמרקטינג, מכירה מדלת לדלת או ערבי מכירות של יחידות נופש. בערבי מכירות כאלה, למרבית הצרכנים אין מושג לאיזה ערב הם מגיעים. לרוב הם מוזמנים להגיע כדי לקבל "פרס" שבו "זכו".
כשהם מגיעים לערב המכירה - שני בני הזוג, עם פנקסי צ'קים ותעודות זהות - מופעלים עליהם לחצים כבדים לרכוש יחידת נופש, רבים "נשברים" וחותמים - וכשהם מתפכחים כעבור מספר שעות מתברר שהחברה מערימה קשיים. ובכן, החוק מאפשר לבטל עיסקאות רוכלות עד 14 יום מחתימת העיסקה, ולעתים אף מעבר לכך. חשוב לציין שה"טריק" של החברות הוא לבנות את סכום התשלום כך שחלק גדול ממנו יהיה "דמי טיפול", שהחברה מציינת שלא יוחזרו, מאחר שהם, כביכול, אינם חלק ממחיר המוצר. אז חשוב שתדעו: איהחזרת "דמי הטיפול" הללו אינה חוקית, וזכותכם החוקית לבטל עיסקאות מסוג זה-בתשלום של דמי ביטול של 5% או 100 שקל, כאמור, הנמוך מביניהם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
