 |
מחלקת המחקר בבנק ישראל מפרסמת דו"ח אופטימי יחסית לגבי שוק העבודה בישראל המסכים עם מדיניות האוצר בתחום זה. על פי הדו"ח כ-56 אלף עובדים נוספו למשק במהלך התקופה שבין אמצע שנת 2003 ועד למרץ 2004 - גידול של 4.2% במונחים שנתיים במספר המועסקים במשק. הסיבה לכך ששיעור האבטלה לא יורד, למרות העלייה במספר המועסקים, היא הגידול החד בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, זאת בעקבות מדיניות האוצר לגבי תשלומי הבטחת הכנסה וכן לגבי העובדים הזרים. עוד טוען הדו"ח כי אילו נותר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באותה הרמה כמו בתחילת 2003, היה שיעור האבטלה ברביע הראשון של 2004 עומד על 9.1 אחוזים, שיעור הנמוך ב-1.4 נקודות אחוז משיעור האבטלה ברביע השני של 2003. גם המגזר הציבורי תרם לגידול באבטלה בכך שקצב גידול התעסוקה היה כאחוז בלבד בתשעת החודשים האחרונים - קצב הנמוך מקצב גידול האוכלוסייה הרלוונטית. עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי במקביל לתפנית החיובית בפעילות הכלכלית במחצית השנייה של 2003, עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר, כך שרמתו ברבע הראשון של 2004 הייתה גבוהה ב-2.7% מרמתו ברבע השני של 2003. כיוון שבמרוצת התקופה המדוברת נרשמה ירידת מחירים, עליית השכר הריאלי הייתה גבוהה אף יותר. הירידה החדה בשכר הריאלי במגזר העסקי הקלה על גיוס העובדים ע"י הפירמות ביציאה מהמיתון, מסביר בנק ישראל. בעבר, מסבירים במחלקת המחקר, הגיב שוק העבודה בפיגור מסוים לתפנית חיובית במחזור העסקים. זאת כייוון שפירמות העדיפו בשלב ראשון של התאוששות הפעילות, להאריך את שעות העבודה של המועסקים על פני גיוסם של עובדים חדשים, עקב אי-הוודאות לגבי המשך ההתאוששות. בשל סיבות אלה, ובמקביל, בשל עליית שיעור ההשתתפות בכח העבודה עם התגברות הסיכויים למצוא עבודה, צפויה התפנית החיובית בהתפתחות שיעור האבטלה להופיע גם כן בפיגור לאחר התפנית בפעילות הריאלית. "ההתרחבות הניכרת של התעסוקה ביציאה מהמיתון האחרון, בהשוואה לעבר, והתרחשותה בד בבד עם תחילת ההתאוששות, התאפשרה ככל הנראה בשל הגמישות הגבוהה יחסית של שוק העבודה לעומת העבר, שהשתקפה בירידת השכר", מסכם הדו"ח.
|
 |
 |
 |
 |
|
|