 |
/images/archive/gallery/107/103.jpg תמונת ארכיון
צילום: אלכס רוזקובסקי  |
|
|
| ביי ביי כלכלה, ברוך שובך פוליטיקה |
|
| בכל משבר קואליציוני, בכל עימות מדיני, בכל מאבק פוליטי, תמיד יוקרבו קודם כל ענייני החברה, הכלכלה והפנים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
משה פרל
18/6/2004 11:48 |
|
|
|
|
|
|
|
מי שמכיר את סמי פינטו יודע שהחושים שלו אף פעם לא מטעים אותו. עם כל הכבוד לכל המומחים, הפרשנים והידענים, מי שרוצה תחזית אמיתית על הביצה המקומית של הפוליטיקה, שיסור ללשכתו של סמי פינטו. נמל אשדוד, רציף 1, מחסן 103, ועד עובדי התפעול. השבוע עצר פינטו את המשא ומתן על הרפורמה בנמלים. בישיבה סגורה שהתקיימה ביום ראשון הוא הבהיר בלי שום בושה: "אנחנו מאמינים בניסים מהשמים. הקואליציה ירדה ל-59 חברי כנסת - בעזרת השם יהיו עוד פחות".
הצהיר, חייך את החיוך המפורסם שלו, ונתן ברקס. מאותו רגע החלו באמת להתרחש ניסים. ועדת הכספים של הכנסת החלה למרוח את הליכי החקיקה שאמורה לפצל את הנמלים, חברי כנסת מהליכוד החלו לדבר על חשיבותה העילאית של רפורמה בהסכמה, רוח הקרב, שאפילו בית הדין הארצי לעבודה גיבה, נעלמה כלא היתה. עכשיו, ואת זה כבר לא רק פינטו יודע, מחליפים דיסקט ונכנסים לעידן חדש-ביי ביי כלכלה, ברוך שובך פוליטיקה.
כשתנוסח פעם הטרגדיה האמיתית של המשק שלנו, היא תגיע בסופו של דבר למהות הבלתי מובנת הזו - בכל משבר קואליציוני, בכל עימות מדיני ביטחוני, בכל מאבק פוליטי, תמיד, אבל ממש תמיד, יוקרבו קודם כל ענייני החברה, הכלכלה והפנים. מי שהסתובב השבוע בכנסת יכול היה להריח את אותו ניחוח מוכר שהציף את המשכן בשלהי ממשלת ברק. גם אז איבד ראש הממשלה את הרוב הכנסת, והקורבן היה המשק. אחד הסיפורים האירוניים ביותר
היה אז סיפורה של הרפורמה במס הכנסה. בייגה שוחט, אז שר אוצר, מרט בלית ברירה במו ידיו את רוב נוצותיה של רפורמת בן-בסט הגדולה כדי להשיג רוב שיתמוך בה בכנסת. הוא ויתר על מיסוי קרנות ההשתלמות לעמיר פרץ, הוא ויתר על מיסוי העזבונות לרב יעקב ליצמן, קילף מכאן, חתך משם, סילק מוקשים כדי לנטרל מתנגדים ולהגיע להצבעה עם מיני-תוכנית שתטיל לראשונה מס על הכנסות מהון ותוריד מס על הכנסות מעבודה.
"מצטערים", אמרו לו במליאה רובי ריבלין וסילבן שלום. "עם כל הכבוד לתוכנית שלך, העבודה שלנו זה להפיל את הממשלה-אנחנו נגד". בייגה נאלץ לקפל את זנבו, לצאת מהמליאה ולחזור הביתה בידיים ריקות רק כדי לגלות שנה וחצי לאחר מכן את אותם שני מטרפדים - הפעם שלום כשר אוצר וריבלין כיושב ראש הכנסת - מעבירים כמעט את אותה רפורמה. עד היום מספר סילבן שלום בגאווה שבזכותו יש לנו רפורמה במערכת המס. איך אומר סמי פינטו מנמל אשדוד, לפעמים באמת צריך להאמין בניסים מהשמים.
השבוע חזרנו לימים ההם. הפעם האומללים יהיו ביבי נתניהו ולימור לבנת שיגלו איך על סף כניסתם לפנתיאון הרפורמטורים, נסגרה בפניהם הדלת. נחמתם היחידה תהיה העובדה שהם עצמם סייעו לסגור אותה. הקורבן הראשון תהיה מהפכת הדגל של נתניהו - הרפורמה בנמלים. לפני חודש וחצי הסיר בית הדין הארצי לעבודה את הווטו שלו מפני חקיקה, אחרי שאפילו לו נשבר מעקשנותם של עובדי הנמלים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחכים לנס
|
|
|
 |
|
|
|
האוצר החל לקדם בכנסת את חקיקת אחת הרפורמות הכי חשובות בכלכלה הישראלית. אל תתנו לאפרוריותה להטעות אתכם. אם מערכת הנמלים של ישראל תהיה תחרותית, הרווח לכלכלה יהיה אדיר וכל אזרח יחוש אותו. אלא שהשבוע הריחו עובדי הנמלים את חולשת הממשלה, הבינו שכבר לא יהיה כל כך קל לחוקק את הרפורמה ועצרו את המשא ומתן. לא פורמלית כמובן, אבל מעשית. פתאום הם דורשים תוספות שכר לעובדי דור ב', יש להם השגות על זכויות הפנסיה, המהלך כולו נעצר.
בחדרי חדרים הם כבר מדברים בקול רם: מפלגת העבודה בדרך לממשלה, עם קצת מזל פואד בן אליעזר יהיה שר התחבורה, אנחנו מסודרים! הבאים אחריהם שהחלו לצחצח חרבות הם עובדי הבנקים. בעוד שכלפי חוץ מתחרים ביניהם חברי הכנסת מי יכסח יותר חזק ויותר מתוקשר את הבנקים, מתחת לפני השטח מתרקמת לה הברית הגדולה. עובדי הבנקים חוברים לבעליהם וביחד הם יטרפדו את הרפורמה הענקית שתכנן שר האוצר במערכת הבנקאית.
ביבי אמנם הגדיר רק לפני שבועות אחדים כשערורייה את האופן שבו הבנקים מחזיקים אותנו באזור רגיש. הוא הבהיר שהוא הולך לפרק אותם מקופות הגמל ומקרנות הנאמנות כדי לברוא במשק הישראלי שוק הון תחרותי והגיוני, אבל החיים, הוא יגלה בקרוב, מזמנים גם לבנקים ניסים. למעלה מ-20 אלף עובדים יש בבנקים. יש להם חברי מרכז בליכוד, יש להם חברי מרכז בעבודה, יהיו להם בקרוב לוביסטים שמקושרים היטב לכמה וכמה חברי כנסת. במצבה של המערכת הפוליטית היום אין שום סיכוי שבעולם שרפורמה אמיתית - לא גרסת דיאט שמצטלמת טוב - תעבור.
אותו גורל צפוי גם ליוזמתה המבורכת של שרת החינוך לימור לבנת. דוח דברת שהיא כבר נתנה לו את ברכתה, ידרוש מלחמת עולם בארגוני המורים ולבנת עצמה יודעת שגם שינויי חקיקה. 120 אלף מורים הם מסה אדירה שתגבור בקלות על קואליציה שברירית או אפילו על קואליציה שהמנגנון הפנימי שלה הוא מאזן אימה בין ליכוד ועבודה. הרי כבר השבוע, עוד לפני שהצלחנו למצוא איפה התחבא השר בני אלון, קיבל זבולון אורלב, בתמורה לנאמנותו, הבטחה מראש הממשלה שהרפורמה בחינוך לא תפגע בזרם הממלכתי דתי. גם זה סוג של נס.
אלה רק שלוש דוגמאות למחיר שנשלם במסגרת העידן החדש. זה יכול להיות הרבה יותר גרוע אם התקציב ייתקע כי אז גם השווקים יגיבו וגם בנק ישראל ימהר להעלות את הריבית כדי להציל אותנו מפורענות. אבל הכי גרוע יהיה אם השרים שמבינים שההזדמנות שלהם הוחמצה, לא יתאפקו וינסו לרשום בכל מחיר את השורה החיננית בקורות החיים שלהם על הרפורמה שבה החלו. דווקא בעידן של אווירת בחירות זוהי שורה בעלת ערך עצום וזו הסכנה הגדולה מכולן, כי יש רק דבר אחד שהוא יותר גרוע מרפורמה שנתקעה - כאילו רפורמה. כזו שנותנת לשר את ההזדמנות לנכס לעצמו הישג מול המצלמות, לעובדים את גן העדן לו ייחלו ולמשק כלום. כדי שזה לא יקרה, אנחנו צריכים להתפלל עכשיו לנס מהשמים.
pearl@maariv.co.il | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
