 |
היצואנים לא מברכים על הייסוף בשקל, שמאז מאי מסתכם בכ-1.5% גם מול הדולר וגם מול היורו. "היצואנים, לא כולל יהלומים, מפסידים הכנסות של כ-100 מיליון שקל בחודש על כל 1% ייסוף בשקל. אם שער הדולר יישאר ברמה של 4.5 שקלים לאורך זמן ועוד יירד, אז היצואנים יהיו בבעיה," מסביר שאולי כצנלסון, מנהל אגף תכנון וכלכלה במכון היצוא. לדבריו, עיקר הייסוף בשקל הוא בשבוע האחרון, וצריך לבדוק אם מדובר בתופעה לזמן קצר או שתימשך לזמן ארוך יותר: "הירידה בשערי המט"ח באה יחד עם מגמה של עלייה בשכר, בעיקר עקב ההתאוששות בענף ההיי-טק. בשנתיים האחרונות היה ירידה של שכר ריאלי, והיו עליות וירידות בשערי המטבע. הירידה בשכר הריאלי סייעה לרווחיות היצוא, עקב הקטנת הוצאות השכר. אם תימשך המגמה שהשכר עולה, ומצד שני השקל ימשיך להתחזק, אז צריכות להידלק נורות אדומות. כי צריך לזכור, שלכל ייסוף של 1% לאורך זמן יש השפעה לטווח ארוך, הכוללת פגיעה בהיקף היצוא הדולרי בכלל, שזה נזק הרבה יותר משמעותי. אנחנו במכון היצוא חוזרים וטוענים, שהשער הטוב ביותר ליצואנים הוא 4.75-4.7 שקלים לדולר ".
|
 |
 |
 |
 |
|
|