כלכלה NRG - שלא יתעסקו לנו עם הכסף

ראשי > כלכלה > מנהל על הכוונת

שלא יתעסקו לנו עם הכסף

רם דגן מתעצבן מוועדי העובדים של הבנקים

דפדף בכלכלה

רם דגן
13/6/2004 17:10

הבוקר התעוררנו ל"עידן חדש". הסכם שלום תקדימי נחתם. למי ששואל את עצמו על מה אני בכלל מדבר, שיפתח את עמודי הכלכלה שבישרו היום על הברית החדשה בין וועדי העובדים בבנקים, והמעסיקים שלהם - ההנהלות. על פי הפרסומים מאיימים מהבוקר וועדי העובדים הללו בהשבתה כללית של המערכת הבנקאית, אם יורה משרד האוצר על הפרדת קופות הגמל מן הבנקים.

מה שהביא את ראשי הוועדים לאיים עלינו ששוב פעם נמצא את דלתות סניפי הבנק שלנו סגורים, היא "פניה" שביצעו לאחרונה הנהלות הבנקים להסתדרות, באמצעותה "בקשו להבהיר" שהמשמעות של הפרדת הקופות, תביא לפיטוריהם של אלפים מעובדי הבנקים.

ההסבר של הבנקים פשוט והגיוני. כיוון שקופות הגמל הבנקאיות לא יהיו יותר בבעלות הבנקים, לא יהיה צורך בכל אותם עובדים שמועסקים כיום בקופות. אז מה מעצבן כל-כך? הפניה של הבנקים להסתדרות מזכירה אולי נהלי עבודה שאנחנו מכירים יותר מהסרטים של קופולה, אבל לא היא שצריכה לעצבן כל-כך. הניסיון לרתום גם את עמיר פרץ והמנגנון המפלגתי החדש שלו כנגד האוצר יכול

להיחשב כמהלך לוביסטי לגיטימי.

מי שמעצבנים יותר הם דווקא וועדי העובדים של הבנקים. הרי זה ברור שהאיומים של ההנהלות על אלפי מובטלים חדשים, הם במקרה הגרוע ביותר, איומי סרק. אף אחד באוצר לא מדבר על לבטל את קופות הגמל, אלה להפריד אותן מן המערכת הבנקאית. אם יצליח שר האוצר להעביר מהלך חקיקה שכזה, התהליך שככל הנראה יתפתח הוא זרם של גופים פרטיים שיכנסו לתחום (רק היום התבשרנו שהפניקס הקימה חברה חדשה לניהול קופות גמל). הגופים הפרטיים הללו ינהלו פחות או יותר את אותם סכומי הכסף שמנהלים הבנקים, עם פחות או יותר אותו סדר גודל של מצבת כוח אדם.

אז דאגה אמיתית למקום עבודה, אין כאן. אם כן מה בכל זאת דוחף את וועדי העובדים להצטרף לאויב הגדול, אותו האשימו כי גרם לשביתה שלהם במהלך השנה שעברה. בבנקים טענו ב-2003 שהנהלות שלהם מבקשות לפגוע בשכר. זה לא ברור אם לשביתות ולאיומים היו יד בדבר, אבל בנתוני השכר שפרסמה בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כיכבו עובדי הבנקים עם עליה ריאלית של 10% בשכר.


הבנקים רוצים את עמיר פרץ, אנחנו רוצים את הכסף


	תעזבו כבר את הכסף שלנו


	זה לא סוד גדול שהשנה שעברה הייתה שנה מצוינת לבנקים. זה גם לא סוד כל-כך גדול שחלק נכבד מן הרווחים האלה באים על חשבון הגב שלנו. יו"ר וועד העובדים של בנק לאומי, לואי רוט, הביע היום חשש גדול מאוד שהפרדת הקופות תפגע קשות ברווחים של המעסיקים שלו. נתוני השכר האחרונים גילו לנו מדוע הוא כל-כך חושש. אבל יש משהו שהוא מעבר למספר שרואים פקידי הבנק בסוף החודש. אולי מה שמטריד את וועדי העובדים בבנקים, היא הסברה שהסקטור הפרטי שיקלוט את קופות הגמל לא יהיה נדיב כל-כך כמו הסקטור הבנקאי. הפועל היוצא של הקימוץ הזה יהיה הורדת שכר, או הפחתת מספר העובדים במערכת. מן המותר לציין שהפחתה שכזו תביא בסופו של תהליך לחסכון לעמיתי הקופות עצמם (לדוגמא דמי ניהול), וזאת בזכות הסביבה התחרותית בה יפעלו הקופות החדשות. לואי רוט אומר שאם האוצר יהיה "אטום לרחשי הלב של הבנקים" לא תהיה לו ברירה, אלה להביא לשביתה כלכלית של המערכת הבנקאית. אולי כדאי להזכיר, שבשנת 2003 פיטרו הנהלות הבנקים מאות עובדים, בלי להקשיב לרחשי הלב של אף אחד. באותה עת ידעו וועדי העובדים לצעוק "גוואלט", להשבית את הסניפים, והם עוד ביקשו שנבין אותם, כי בסך הכל הם מגינים על מקום העבודה שלהם. הפעם מדובר במקומות העבודה שלנו. הפרדת הקופות מהבנקים תהיה טובה לכל אותם עובדים שחוסכים בהן את הכסף של הפנסיה, ולא רק בזכות חיסולה של מערכת פיננסית המלאה בניגודי אינטרסים. אז כדאי שהפעם וועדי העובדים יקשיבו לרחשי הלב שלנו, שלא יתערבו לנו יותר ממה שצריך בחסכונות, ושיתנו לאוצר לעשות את מה שהוא צריך.