 |
/images/archive/gallery/121/538.jpg טויוטה פריוס
 |
|
|
|
|
| מבחן רכב למכונית המתוחכמת והמרתקת ביותר מבחינה טכנולוגית, שזכתה עד היום לרישוי ישראלי. קבלו את הטויוטה פריוס |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
13/6/2004 15:46 |
|
|
|
|
|
|
|
התיאוריה לפיה פליטת דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספירה יוצרת את "אפקט החממה", אשר כולא את אנרגיית השמש ומחמם את כדור הארץ, ידועה לקהילה המדעית כבר משנת 1896. במאה ואחת השנים שלאחר מכן הבעירה אוכלוסיית העולם כמות אסטרונומית של דלקים ממקורות אורגניים, ובכך האיצה את "אפקט החממה" עד כדי כך שהשפעתו על האקלים שלנו כבר הפכה מורגשת ומסוכנת.
לכן, בשנת 1997 חתמו כמאה מדינות על "פרוטוקול קיוטו", שקבע יעדים ברורים לצמצום פליטת מזהמי האויר ובראשם דו-תחמוצת הפחמן. אלא שבין גילוי "אפקט החממה" לבין ועידת קיוטו גילתה האנושות את המכונית ואת מנוע הבעירה הפנימית, ומאז הפך הרבה מאד נפט גולמי לעשן ולזיהום אויר. כיום משתמשת האנושות בשבע מאות מיליון כלי רכב, קצב הייצור שלהם עומד כבר על קרוב לשישים מיליון בשנה, ותוך כחמש עשרה שנים צפויים לנוע על פני הכדור שלנו כמיליארד ומאתיים אלף כלי רכב - שרובם יונע באמצעות מנועי בעירה פנימית.
על-פי הערכות שונות אחראית כיום התחבורה לכרבע מסך ה"ייצור" של דו-תחמוצת הפחמן על-פני האדמה, ואלה בדיוק
היו הנתונים שחלפו במוחי באמצע רחוב דיזינגוף בתל-אביב, כאשר נעמדתי בפקק מאחורי אוטובוס שפלט עלי ענן סמיך ושחור.. בפעם השניה בתולדותיי עמדתי בפקק עם מכונית שהמנוע שלה נכבה בכל עצירה. אבל בשונה מן הפעם הקודמת הפעם התופעה הזאת נגרמה בכוונה ולא נבעה מתקלה. הדבר המשותף היחיד לאותה אופל אולימפיה 57' זכורה לרע ולפריוס החדשה, הוא ששתיהן לא הרעילו אף אחד בשעה שעמדנו בפקק, בעוד שכל המכוניות סביבנו פלטו קוקטיל רעיל של גזים ישר לריאות של כל עוברי האורח.
למעשה, עוד לפני הפקק עצמו, כאשר המחשב של פריוס זיהה שאנחנו מתחילים לעצור, הוא כיבה לגמרי את מנוע הבעירה הפנימית הקטן יחסית, בנפח של ליטר וחצי בלבד, והחל לאסוף את אנרגיית הבלימה שלנו לתוך מצבר. על מסך שבמרכז לוח המכשירים שלפני ריצדה דיאגרמה עם תרשימי זרימה מסובכים, והפעם היא הראתה לי איך מזרימים הגלגלים הקדמיים את החשמל לאחור. מיזוג האויר בתוך המכונית פעל במלוא עוזו אך בשקט ראוי להערכה, ומלבדו לא נשמע כל קול או צליל - שלא לדבר על רעד - בתוך המכונית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טובים השניים
|
|
|
 |
|
|
|
רעיון האיחוד של שני סוגי הנעה אינו חדש והוא נוסה על-ידי יצרני רכב שונים במהלך המאה שחלפה. טויוטה והונדה היו שני יצרני הרכב הראשונים בעולם שהחליטו לקחת את התיאוריה ולהפוך אותה למציאות כפרוייקט אסטרטגי, במטרה לכבוש לעצמם קרקע בתולית ולהיות הראשונים בשוק עם קונספט מהפכני שגם עובד. טויוטה הציגה את הדור הראשון של פריוס במקביל לועידת קיוטו, בשנת 97' וכך הפכה ליצרן הרכב הראשון בעולם שמציג מכונית היברידית מייצור סדרתי לחמישה נוסעים.
בסוף השנה שעברה הושק הדור השני של פריוס - מכונית חדשה לחלוטין וטובה ברוב המובנים מן הראשונה, וזאת גם המכונית ההיברידית הראשונה שתימכר בישראל. בבסיס הרעיון ההיברידי עומד שילוב היתרונות של מנוע חשמלי - שמפיק את מלוא כוחו כבר במהירות אפסית, עם מנוע בעירה פנימית, שהוא היחיד כיום שיכול לשאת בצמוד אליו את האנרגיה לה הוא זקוק.
בפריוס מיוצר כל החשמל באמצעות מנוע הבנזין - כלומר שאין צורך "לתקוע אותה לחשמל", וברוב המצבים מיוצר החשמל הזה ברגעים ה"מתים" של מנוע הבנזין תוך ניצול בזבוז האנרגיה שאופייני לו. כאשר מניעים את הפריוס מנוע הבנזין עדיין לא מתעורר לחיים. השחלת מפתח ההתנעה ולחיצה על כפתור ההתנעה מעבירים את המכונית למצב "מונע", וזה אומר שכאשר לוחצים על דוושת התאוצה מתחיל רק המנוע החשמלי לדחוף את המכונית לפנים. בשלב זה לא נשמע כל רחש, לא בתוך המכונית ולא מחוצה לה, ולמעשה כל עוד יש חשמל במצבר - ועד מהירות של 35 קמ"ש – פריוס יכולה לנוע כמכונית חשמלית לכל דבר. כאשר דרושה תאוצה מהירה יותר די בלחיצה קלילה על דוושת התאוצה האלקטרונית כדי להעיר את מנוע הבנזין לחיים בתוך חלקיק שניה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טויוטה פריוס: עוד מבט
|
|
|
|
|
|
|
קבלת פנים חמה באוצר
|
|
|
|
|
|
|
הדבר המפתיע והמעודד ביותר בנוגע לפריוס, ולמכוניות היברידיות בכלל, הוא קבלת הפנים החמה לה הן זוכות אצל משרד האוצר שלנו. בדומה לכל המדינות המתוקנות בעולם, גם בישראל תינתן למכוניות ההיברידיות הנחת מיסוי כדי לעודד את רכישתן. אגף המכס עתיד להעמיד את שיעור מס הקניה למכוניות כאלה על כ-45% במקום 95% שמשלמות כל המכוניות, וזה אומר שטויוטה תוכל לעמוד ביעד שלה שהוא למכור את הפריוס במחיר דומה לזה של מכונית משפחתית גדולה. שמחיר היעד כרגע נע סביב ה-180 אלף שקל.
הצרה, לפחות בינתיים, היא שלפריוס יש "רשימת המתנה" של כשנה שלמה בארה"ב, ולהערכת היבואן במקרה הטוב הוא יוכל לקבל רק בין 10-15 מכוניות בחודש - החל מנובמבר הקרוב. בהיותה מכונית חדשה ומתוחכמת, פריוס ודאי לא מיועדת לבעל המכונית הישראלי ה'סטריאוטיפי' שמודאג בנוגע ל"ירידת הערך" יותר מאשר בנוגע לבטיחות, למשל. טויוטה מעניקה אמנם בין 8-10 שנות אחריות (בעולם הרחב) למערכת ההיברידית (כולל מצבר), אבל מאד מוקדם להעריך מה יהיה הביקוש לפריוס משומשת בישראל בעוד שלוש או ארבע שנים.
הפריוס היא מכונית הי-טקית בעיצובה והיא נראית עתידנית ומיוחדת, ועם זאת היא לא פלצנית או מנקרת עיניים. מה שבטוח זה שפריוס מזכירה לנוהג בה בכל רגע שהוא נוהג במשהו שונה, מיוחד, וגדוש בטכנולוגיה, והיא מספקת תחושה נעלה, כמעט מתנשאת, כאשר עומדים איתה בפקק וכל המכוניות האחרות סביבך שורפות דלק לחינם ומזהמות את האוויר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
