 |
/images/archive/gallery/109/294.jpg משאית עפר של קבלן ישראלי מעמיסות את החול לאפי מנצור
צילום: סטודיו בידו  |
|
|
|
|
| הדירה החדשה נהדרת, אבל במקום האוטוסטרדה יש דרך כורכר, וביה"ס עדיין לא נבנה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
1/6/2004 9:06 |
|
|
|
|
|
|
|
סקר שנערך לאחרונה בקרב תושבי שכונת אם המושבות פתח-תקוה, על-ידי חברת מותגים, גילה כי למרות - ואולי בגלל - שמדובר בשכונה יחסית חדשה, 68% מהתושבים אינם מרוצים מרמת פיתוח השכונה מבחינת היקף הפארקים והגנים באזור. במקביל, מחצית מהנשאלים סבורים כי בשכונה אין כמות מספקת של מוסדות חינוך ביחס למספר התושבים. אף-על-פי-כן, שלא יהיה לכם ספק: העובדה שמרבית התושבים מקטרים על היעדר גנים או בתי-ספר, ומוחים על כך שאינם מוצאים מספיק דשא ירוק לטובת בילוי עם הילדים, כלל אינה מלמדת שהם לא מרוצים מהדירה שרכשו.
בשורה התחתונה, מרבית הזוגות הישראליים, אלה שמחפשים דירה ואלה שכבר גרים בה, מתמחרים את הנכס שבידיהם בהתאם לדירת החלומות שהם קנו, בעוד שליתר הדברים - כך הם מאמינים - יהיה כבר מי שידאג. יחד עם זאת, יותר ויותר משפחות, בעיקר על רקע מתחמי הבנייה הגדולים שצצו בשנים האחרונות במקומות רבים, מגלות את אי-הנעימות וחוסר האונים בעומדם מול כביש הכורכר בשכונה, שאמור היה להיות כביש מהיר ורחב, או בהביטם על המגרש המיותם, שבו הובטח שיקום ביתהספר השכונתי. לדברי רוני מליניאק, סמנכ"ל חברת שיכון עובדים, יותר ויותר לקוחות בודקים היום גם את
ההבטחות של הפרויקט החדש בכל הנוגע לפיתוח התשתיות, בין אם אצל היזם או בעיריה, זאת בין היתר על רקע הניסיון המר במספר מקומות ברחבי הארץ.
דרור תורן, סמנכ"ל השיווק של חברת אמריקה ישראל, מציין כי האחריות על הקמת מוסדות הציבור, פיתוח התשתיות והפיתוח הסביבתי אכן עשויה להתחלק בין מספר גופים. במרבית המקרים, מציין תורן, מוטלת האחריות על העיריה, ולשם כך משלם היזם מסים ואגרות פיתוח. בדרך כלל, מטעם העיריות פועלות חברות כלכליות, שאחראיות על הפיתוח הסביבתי, ואז הן האחראיות על לוחות הזמנים, איכות הפיתוח ועוד. עם זאת, עיריות רבות נוטות כיום לאפשר ליזמים לפתח בעצמם את המתחם, ואז האחריות בכל הקשור לסלילת כבישים, פארקים, גני שעשועים וכד' מוטלת על היזמים, והעיריה מקזזת את האגרות שהוא מחויב לשלם. במקביל, נשארות בידי העיריה והרשויות הרלבנטיות האחריות לפיתוח בתי-הספר, קופות החולים, המתנ"סים וכדומה. באמריקה ישראל מציינים כדוגמה את פרויקט "מרום גנים" שבונה החברה בשכונת עין-גנים הוותיקה בפתח-תקוה, שם מקימה החברה בעצמה פארק על שטח של 3 דונם בחזית הבניינים, בעוד שעיריית פתח-תקוה רק תבצע את עבודות התחזוקה לאחר כן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הדירה נהדרת אבל ...
|
|
|
 |
|
 |
|
לחץ על הרשויות
|
|
|
 |
|
|
|
שיכון עובדים עסוקה כיום בגיבוש מטלות הפיתוח בשכונה חדשה שהיא מתכננת במזרח זכרון יעקב, שתכלול 600 יח"ד. לדברי מליניאק, מאחר שהשכונה תיבנה בסמוך לפארק של 28 דונם, החברה דורשת מהרשויות הבטחות בנוגע לפיתוח האזור והיא גם תדאג להיות אחראית להקמת הפארק, בשילוב עם החברה הכלכלית של זכרון יעקב. לדברי מנהל המכירות של אפריקה ישראל, אייל חכם, אפריקה ישראל מקפידה שבכל הקשור לפיתוח כבישים או שטחים מגוננים, תהיה האחריות בידיה בלבד, לאחר שהגיעה להסכמי פיתוח מול הרשויות. "אחרת", הוא אומר, "ייקח הרבה יותר זמן לשכונות להיות ירוקות.
במצב הזה, מה שרואים הלקוחות בדגם הוא מה שהם יראו במציאות, והרבה יותר מהר". בכל הנוגע לפיתוח בתי-הספר והגנים, מציין חכם כי הוא מ? פנה את הדיירים אל הרשויות המקומיות, "שלא בהכרח כבר בטוחות בעצמן איזה מוסד ציבורי הן מתכוונות להקים". לדבריו , פיתוח המקומות הללו תלוי לא פעם בלחץ שמפעילים התושבים ובמהירות שבה דאגו להקים ועד שכונה יעיל לטובת העניין. לדברי מליניאק, "צריך להבין שאם העיריה אחראית על פיתוח המתחם, השליטה של היזם או האזרח מצטמצמת מאוד. הכל כפוף למשכורות שהעיריה צריכה לשלם לעובדים, שבוודאי קודמות לתשתיות בעיר". מליניאק מדגיש כי מאחר שהסכמי הפיתוח ייחתמו על-פי רוב רק מול חברות גדולות, אזי אין חשש כי אותן חברות לא יעמדו בהתחבויות ויכתימו את שמן.
|
|
|
|
|
|
|  | | ביה"ס: הילדים צריכים לסוע רחוק | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
