 |
/images/archive/gallery/106/115.jpg דרור מרמור
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
| עכשיו תורכם לשאול מה מרגיז בכל העסק הזה? מה אכפת לנו שסוף סוף אחד משרי הממשלה אינו יכול להתהדר בנוצות שאינם שלו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
31/5/2004 9:37 |
|
|
|
|
|
|
|
נסו להיזכר מתי ראיתם לאחרונה באחד מכלי התקשורת תמונה של אפי איתם, יו"ר המפד"ל ושר הבינוי והשיכון. לא, לא בקשר לעוד הפגנת ימין/הורדת מאחז בלתי חוקי/משאל בליכוד וכיוצ"ב, אלא בנוגע למשרד עליו הוא ממונה, האמון על אחד התחומים היותר נוגעים לכל אחד ואחד מאיתנו.
בשנה הראשונה לכינון הממשלה לא הפסיק השר החדש להתנוסס בכלי התקשורת, עם מבחר תוכניות גרנדיוזיות הקשורות למשרדו. לאט לאט התחיל להישבר לו: ענף הנדל"ן נשאר תקוע עמוק בבוץ, בשוק כבר הצביעו עליו כמי שאשם בהמשך המשבר ואילו במקביל, ארץ ישראל השלמה שיוועה לאיתם הישן שיתפנה לענייניה.
כתוצאה מכך, בשבועות האחרונים הפסיקו להגיע לתקשורת כל הודעות מצד משרד השיכון בכלל ומהעומד בראשו בפרט. איתם זרם בטבעיות לעמודי החדשות, שם היטיב להתבטא בנושאי עזה, רפיח ונצרים, ובאותה עת נעלם במהירות מעמודי הכלכלה למיניהם.
אלא שאם רציתם הוכחה לכך שהכל קם ונופל על שאלת העיתוי, הרי שהמקרה ה"טרגי" של שר השיכון מספק לכך ראיה ניצחת.
דווקא בשבועות האחרונים מתחילים להרגיש התעוררות בשוק הדירות למגורים. אין מענקים של משרד השיכון, אין שום תוכנית של המשרד בשטח, אבל יותר ישראלים יוצאים וקונים דירות. כל השוק כבר מדבר ומכריז על תחילת המפנה, אבל בהיעדר שר של ממש בשטח, אף אחד לא חושב להעניק לו קרדיט כלשהו.
יתרה מכך, גם אם קרנה של הממשלה עולה בקשר להתעוררות בענף הנדל"ן, הרי שמדובר בדרך כלל בנוגע לרפורמות המתוקשרות עליהם הכריזו עמיתיו של איתם- שר התמ"ת, אהוד אולמרט, המתכנן רפורמה במינהל מקרקעי ישראל או שר הפנים, אברהם פורז, העשוי לחולל רפורמה בועדות התכנון. אפילו לובי הנדל"ן שהוקם בכנסת התעלם לחלוטין משר השיכון, והציב בראשו את חבר הכנסת דניאל בן לולו (ליכוד).
עכשיו תורכם לשאול מה מרגיז בכל העסק הזה? מה אכפת לנו שסוף סוף אחד משרי הממשלה אינו יכול להתהדר בנוצות שאינם שלו?
אז זהו, שאיתם אינו מקבל בשוויון נפש את העובדה שמשרדו נשכח במהירות. בנסיון לשלוף מהשרוול תוכנית מהירה כדי להצטרף לעגלה הנוסעת (זו בוודאי עדיין לא רכבת), צצה לפתע בשבוע האחרון ההצעה המוכרת והשחוקה להכיר בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת למס.
לכאורה מדובר בפתרון נהדר: רשויות המס יכירו במשכנתא ואנחנו נקבל החזר של מאות שקלים מידי חודש באמצעות תלוש המשכורת.
בפועל, מדובר בפתרון האחרון שמתאים לבעיות האמיתיות שעדיין מאפיינות את שוק המגורים בישראל, הנהנה בינתיים מהתעוררות משמעותית בתל-אביב והסביבה, אולם עדיין מתחנן לעזרה בפריפריה הקרובה והרחוקה.
החזרי המס מעצם טיבן לא נועדו לכל אחד. קחו את הידע הנדרש לשם כך ואת הצורך בדיווח אישי למס הכנסה, ותבינו לבד שמדובר בפתרון מפוקפק למעמדות הנמוכים יותר. די בעובדה שרבים מהשכירים למיניהם זכאים מידי שנה להחזרי מס מסיבות שונות (אבטלה בחלק מהשנה, שינוי בסטטוס האישי וכדומה), אולם רק מקצתם אכן מגישים את הטפסים כנדרש ומקבלים את ההחזר.
יתרה מכך, גם אם נצליח לחנך כל אחד ואחד מהמדינה להשתמש בהטבה החדשה, האם כבוד השר חושב שזוהי השעה לקבוע מנגנון שיעזור לעשירים שרכשו דירה ברמת אביב (וקרוב לוודאי משלמים מס חודשי לא מבוטל) פי כמה וכמה מאלה שקנו דירה בבאר שבע או בשדרות?
מדובר בלעג לאותו רש שמשתכר (אם בכלל) משכורת עלובה, שמס הכנסה מתאמץ בקושי לגזור ממנה קופון כלשהו, ועכשיו מאמין מישהו בירושלים שאם אותו קופון יקטן בכמה שקלים אזי יבוא לציון גואל.
בסיכומו של דבר, אולי עדיף ששרי הממשלה יחזרו לדבר רק על הפוליטיקה שבאמת מעניינת אותם (מלחמה ובחירות), ויתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם גם בענף הנדל"ן, שבינתיים מתחיל, עקב בצד אגודל, לצעוד לכיוון הנכון.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
