 |
/images/archive/gallery/106/099.jpg דרור גלוברמן
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
הם לוחצים, משרד התקשורת מתקפל, ואנחנו נדפקים. והכי נחמד להיזכר, שאת כל משרד התקשורת הזה, על פקידיו, אנחנו מממנים.
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור גלוברמן 28/5/2004 11:15 |
|
|
|
|
 |
איכשהו זה עבר חלק לגמרי. פתאום, באיזה סתם יום אפור בסתיו שעבר, התיר משרד התקשורת לייבא מוצרי בלו-טות' לארץ. קודם היה אסור, והופס – מותר. עוד מעט זה יקרה שוב עם טלפונים סלולריים בכלל – השוק יפתח ויצא סוף סוף משליטת החברות הסלולריות - ואנחנו נוכל רק לתמוה; למה זה לא היה כך עד עכשיו? לשם מה חיכינו? על מה שילמנו? מעבר לפינה מחכים עוד ועוד תחומים שבהם גורר משרד התקשורת את רגליו לטובת אדוני השררה, ושלא תטעו; הציבור הישראלי משלם, ובגדול. משרד התקשורת לא משרת את הציבור כבר זמן רב. הוא עסוק הרבה יותר בלשרת את חברות התקשורת ולהגן על האינטרסים של בעלי ההון ושל זרועות השלטון, עד שהוא מגיע לנקודה של אין ברירה. גם התוכנית להפיכת משרד התקשורת לרשות עצמאית ופיזור חלק מסמכויותיה נגוזה, באדיבות השר אולמרט.
לא רבים זוכרים, אבל קדם לאישור הבלו-טות' קרב אדירים – מדומה, כנראה - בין צה"ל, משרד התקשורת וחברות התקשורת. צה"ל טען שהתדרים שייכים לו, ושהוא מפעיל מכשירים סודיים על התדר של הבלו-טות'. אם יהיה מותר להביא את מכשירי הבלו-טות' לישראל, זרו בצה"ל אימה, הם יפריעו למכשירים הצבאיים הסודיים. אוי ואבוי.
אותם מכשירים סודיים, כך נטען, פועלים בתוך מטוסי חיל האוויר, שחולפים מעל ריכוזי אוכלוסיה. בצה"ל טענו בתוקף, שהפעלת אוזניות בלו-טות' על הקרקע תשבש את פעילות המכשירים בשמיים. איך יפריעו אוזניות בלו-טות' שפועלות על סוללות פצפונות לטווח של 10 מטר למטוס בגובה אלפי רגל? לא עזרו גם הטיעונים, לפיהם התדרים הללו חופשיים לשימוש אזרחי לפי אמנות בינלאומיות. צה"ל דרש עשרות מיליוני דולרים ממשרד התקשורת כדי לבצע שינוי תדרים בכל אותם מכשירים סודיים. אחרי ערימות של בירוקרטיה, פצחו צה"ל ומשרד התקשורת בסדרת ניסויים, שמטרתה לבדוק את היקף ההפרעה הצפויה. התוצאות היו לא ברורות. בצה"ל הכחישו מידע מהימן למדי שהגיע בזמנו לידינו, שטען שהמכשירים הללו כלל אינם פועלים, וכל הסיפור הזה הוא המצאה שמטרתה לסחוט כסף ממשרד התקשורת. אבל הנה; מתישהו בשנה שעברה פסק ראש הממשלה שרון שהתדרים ישוחררו ב-31 באוקטובר, וכך קרה. הביורוקרטיה נעלמה.
מעטים הישראלים שתהו סביב העובדה, שחברות הסלולר הן המשווקות היחידות של מכשירי סלולר בישראל. במדינות המערב זה הרבה יותר פשוט: הולכים לכל חנות שהיא, קונים מכשיר, קונים כרטיס סים, ומתחברים. רק בישראל קיבלו חברות הסלולר שליטה מלאה על המכשירים; הן מעכבות כניסה של מכשירים חדשים לשוק, מסיבה טכנית פיקטיבית לגמרי: הן טוענות שהן צריכות לבדוק את המכשירים לפני שיכנסו לרשת, וה"בדיקות" נמשכות לפעמים חודשים שלמים. מה לעזאזל יש לאורנג', למשל, לבדוק במכשירים שקיבלו תו תקן אירופאי ואמריקני? אז אם תהיתם איך זה שבישראל יוצאים המכשירים תמיד באיחור ניכר אחרי העולם ועולים הרבה יותר, עכשיו אתם יודעים.
בשבועות הקרובים יצא שיווק הטלפונים הסלולריים מידיהן של חברות הסלולר, אחרי תהליך ממושך ומייגע. שלשום עברתי בדיוטי פרי בנתב"ג, וראיתי מכשירים חדשים של פיליפס ושל נוקיה עומדים על המדף למכירה, בלי שום שלט של 'סלקום' מסביב. כמעט מדינה נורמלית, חשבתי לעצמי. אבל למה זה קורה רק ב-2004? ומה על כל הכסף שלנו שהלך על השירות הרע שקיבלנו כל השנים? יש, ברוך השם, עוד אינספור סיפורים כאלה. חברות השיחות הבינלאומיות שמטרטרות לשר התקשורת בראש כדי שלא יפתח את השוק לתחרות, למשל. חברות הכבלים שמתנגדות לשידור אלחוטי-דיגיטלי מתחרה של ערוצי טלוויזיה בתקן ה-DVBT, מחשש שיעודד עזיבת לקוחות. הם לוחצים, משרד התקשורת מתקפל, ואנחנו נדפקים. והכי נחמד להיזכר, שאת כל משרד התקשורת הזה, על פקידיו, אנחנו מממנים.
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|