 |
/images/archive/gallery/114/218.jpg יוסף גרינפלד בעל השליטה בקרדן
דרור מרמור  |
|
|
| ``אני כל הזמן לומד, ממה שמצליח וגם ממה שלא`` |
|
| יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, משלים (בלית ברירה) עם ביטול העיסקה לרכישת אי.די.בי ומציין כניסה לשתי בורסות אירופיות. לרגל האירוע, הוא אף ניאות לסדוק את מעטה המסתורין שהקפיד עליו כל השנים ולהסביר למה ישראל כבר לא כל-כך אטרקטיבית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
|
|
|
|
|
|
|
|
ספק בצחוק ספק ברצינות מספר משה תאומים, האחראי בין היתר גם על יחסי הציבור של חברת קרדן, כי את התשלום מהחברה הוא מקבל, בניגוד לכל כללי הענף, ''לפי מספר הפעמים שהחברה לא מופיעה בעיתון''. לדברי תאומים, בעוד שעל-פי רוב הוא נשכר כדי לפרסם ולהאדיר את שמם של הלקוחות, הרי שבמקרה של קרדן הוא מרגיש כי הוא נקנס בכל פעם שהיא או ראשיה מוזכרים בתקשורת, לאחר שנים שבהן הקפידו להתחבא ממנה בקנאות. די היה להביט ביוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, כאשר נודע לו לפני שבוע - במהלך ארוחת
ערב שלווה בלב העיר אמסטרדם - כי שמו שורבב לאחד מהעיתונים בארץ. תחת הכותרת ''מה שטוב לבנק טוב גם לגרינפלד'', נכתב כי ג' י פומרנץ, דירקטור ב בנק הפועלים, מונה במקביל גם לדירקטור בקרדן.
הידיעה ודאי שלא עשתה רע לחברה, שתיהנה כעת משחקן חיזוק עם רקורד מרשים בדירקטוריון, אולם היא הצליחה לקלקל את מצב רוחו של גרינפלד, שגם קפץ ממקומו ואיתר מחשב בתוך המסעדה, כדי לקרוא בעצמו, במורת רוח, מה כתבו עליו, רגע לפני שחזר לשבת ולשוחח עם העיתונאים. אם תרצו, זהו ''פרדוקס קרדן'' על רגל אחת. כיאה לקבוצה שראשיה מגיעים מענף היהלומים, בורחים אנשי קרדן כבר שנים מחשיפה ציבורית כמו מאש. לא תמצאו אותם ביותר מדי אירועים נוצצים, בארכיונים אין תמונות שלהם, והם גם לא טורחים לשמן כל העת את קשריהם עם צמרת הקהילה העסקית בישראל. אלא שמנגד, אין עוד הרבה חברות ישראליות הזקוקות לקשר עם אנשי שוק ההון והעיתונאים - כמתווכים בינה לבין כלל הציבור - כמו קרדן.
לא זו בלבד שהקבוצה עצמה, וכן זרוע הנדל''ן והטכנולוגיות שלה, נסחרות בבורסה בתל-אביב - בשנה האחרונה היא גם החליטה לחלוק עם עוד מיליוני אירופאים את דוחותיה, לאחר שרשמה את החברה למסחר בבורסה של אמסטרדם ( ''יורונקסט'' ), והחודש גם הנפיקה את החברה-הבת בבורסה של פולין. במשך שנים הקפידה החברה להלך בעדינות בין הטיפות, לשמור על שקיפות מול הציבור, אבל גם להתחמק ממנו באלגנטיות. ללכת עם ולהרגיש בלי. מה שהעיב בשנים האחרונות על הטקטיקה השקטה של החברה היה מעצר בכיריה, המנכ''לים איתן רכטר ויצחק גרוסמן (שפרש לאחרונה), וגרינפלד עצמו, לפני 4 שנים, בחשד להרצת מניות. בחברה קוננו בעיקר על עינוי הדין מצד הפרקליטות, אולם במרס האחרון הוגש כתב האישום לבית-משפט השלום בתל-אביב. אף שראשי החברה מכחישים מכל וכל את הטענות נגדם, העובדה שהם נכווים כעת ברותחין, ודאי שמשכנעת אותם להתרחק גם מצוננין - ולשמור על קשר הדוק יותר עם הציבור. במקביל, בעוד שהמסחר במניות החברה בבורסה הישראלית מתנהל כבר יותר מ-20 שנה וכבר עובד כמעט מעצמו, החברה מצאה את עצמה מתמודדת בחודשים האחרונים עם חבלי לידה קשים באמסטרדם, שם נסחרת המניה במחזורים דלילים במיוחד.
אם בחיקם החמים של עולם התקשורת ושוק ההון בארץ נהנית קרדן מההילה האופפת את אנשי היהלומים מהבורסה, הרי שבאירופה הקרה והרחוקה התברר כי הם לא זוכים לשום פרמיה, ונאלצים להגיע בעצמם כדי לשכנע את הציבור המקומי לרכוש סוף-סוף את מניית החברה. לפני שבוע ערכה החברה כנס לאנליסטים ולעיתונאים באמסטרדם. אבנר (אבי) שנור, המחזיק ב-29% ממניות קרדן, נצמד אמנם כל העת למשה תאומים והפציר שלא יצלמו אותו, אולם ניכר היה בגרינפלד, בעל השליטה הגדול בקרדן, המחזיק היום בכ-34% מהון המניות, כי הוא נערך לפתיחות רבה יותר מול העיתונאים, גם אם ידיעות הנושאות את שמו בתקשורת עדיין מקפיצות אותו, כאמור, מהכיסא.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מיהלומים עד אי.די.בי
|
|
|
 |
|
|
|
גרינפלד (62) ושנור (56), שניהם חובשי כיפה, החלו את דרכם המשותפת בעסקי היהלומים. השניים נפגשו בבלגיה לפני יותר מ-20 שנה , הכירו שם את נשותיהם, ומאז שילבו ידיים בעיקר בתחום היהלומים, ענף הידוע במסתורין ובחשאיות האופפים אותו, ובעיסקאות הנסגרות בתקיעת כף בחדרי-חדרים. בשנת 1990 רכשו גרינפלד ושנור את השליטה בקרדן, לפי שווי של פחות מ-3 מיליון דולר. דוגמה לאפרוריות ולקורקטיות של השניים ניתן למצוא גם בשם שהעניקו לשלד הבורסאי שרכשו, שניתן בהשראת הזיכיון שהיה להם באמצע שנות ה-80 להפצת תכשיטי פייר קרדן. בשנים הראשונות נוהלה קרדן מתוך משרדי אסטרא, חברת היהלומים של השניים, היושבת בבורסת היהלומים ברמת-גן, מה שוודאי סייע גם לגיבוש האופי השקט והדיסקרטי של חברת האחזקות החדשה. בשנים שלאחר מכן שימש ההון שהביאו עימם מענף היהלומים לסדרת רכישות מגוונת: החל מנדל''ן, תשתיות (באמצעות תה''ל), תקשורת ופיננסים (TBIH), ועד לנעליים, מזון, בגדים ואפילו אימון לוחמים בקונגו. לפני מעט יותר משנתיים נראה היה שקרדן מבצעת קפיצת מדרגה משמעותית, ונוטעת יתד של ממש במשק הישראלי.
ביולי 2001 חתמה החברה על עיסקה לרכישת גרעין השליטה בקבוצת אי.די.בי - קונצרן האחזקות הגדול בישראל, המחזיק בין השאר בשליטה ב שופרסל, גב ים ו אזורים, עיסקה שבמסגרתה אמורה היתה קרדן לרכוש קרוב לרבע ממניות החברה, לפי שווי של כ-1.3 מיליארד דולר. בסופו של דבר, בעקבות צלילת המניות בבורסה והתעקשותו של אודי רקנאטי על סכום המכירה, התפוצצה העיסקה. לאחר מכן נכנס נוחי דנקנר לעמדת הקונה, ולפני כשנה רכש את השליטה באי.די.בי לפי שווי של כ-850 מיליון דולר בלבד. בדרך הספיקה קרדן לרשום רווח הון של קרוב ל-100 מיליון שקל, בזכות ההגנות שעשתה לכספים שנועדו לרכישה. רצה המקרה, ודווקא בשבוע שבו ערכה קרדן את הכנס בהולנד, סיכמה העיתונות בארץ את המהלך המזהיר של דנקנר ברכישת אי.די.בי. למרות זאת, הצער היחיד שזוכר גרינפלד מאותם ימים שלאחר ביטול העיסקה הוא ההכרה האישית בכך שכלי התקשורת ''זיכו'' אותו לשווא באינספור כתבות. ''אצלנו אומרים, שמה שהיה צריך לקרות - קרה'', הוא אומר, ''בסופו של דבר, הרי כתוצאה מהפיחות יצאו לנו מהביטול גם רווחים פיננסים, כך שאתה כל הזמן לומד.
גם ממה שמצליח, וגם ממה שלא''. מאז ביטול העיסקה, הפנתה קרדן את מלוא המשאבים אל מעבר לים. נכון להיום, 70% מפעילות החברה כבר מתבצעת בחו''ל, בעיקר באמצעות חברת הנדל''ן GTC שבשליטתה, אשר הונפקה החודש בפולין ונסחרת כעת לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. בקרדן גאים בכך שכאשר הגיעו בשנת 1994 לפולין היו שם לא מעט ישראלים, שעסקו כולם במסחר פשוט, ''קונים בזול שם, ומוכרים ביוקר כאן''. גרינפלד ראה כבר באותם ימים את הפוטנציאל הגלום בקרקע ובמבנים ישנים, שאותם רכש, הרס והפך למבני משרדים משודרגים. גרינפלד: ''אנחנו, כבעלי שליטה בקבוצה ציבורית, רוצים להביא לבעלי המניות תשואה גבוהה ביותר בזמן הקצר ביותר.
אם זה יהיה בישראל, נשמח לעשות זאת, אולם מאחר שהיום השווקים באירופה מתפתחים, סביר להניח כי בשנים הקרובות נהיה בעיקר שם''. מדברים היום גם על התעוררות הנדל''ן בארץ, בשעה שאתם לא מחזיקים כלל בעתודות קרקע פנויות, ואילו שני הפרויקטים שהקמתם נמצאים כבר בשלבים אחרונים של שיווק. ''אנחנו שותפים להערכות שהנדל''ן בארץ מתאושש, אבל נכון שכרגע אין לנו שום דבר על הפרק בישראל. השאלה מבחינתנו היתה ועודנה היכן יניבו מיליון הדולרים שנשקיע את התמורה הטובה ביותר. כבר ב-1994 ראינו שמיליון דולר בשביל נדל''ן בארץ מספיקים לפעמים רק להשתתפות במכרז,
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
