מעריב nrg - גדולים ביפן - פותחים ראש

ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה

גדולים ביפן

תורתם מושפעת מהרב קוק וממרטין בובר, הם שרים את התקווה ומתים על נעמי שמר ובכל שנה הם מגיעים לישראל כדי להתנדב בקיבוצים: בני כת המקויה - היפנים הציונים

דפדף בניו אייג'

שחר שילוח
10/4/2008 9:14

תרמילאים ישראלים יודעי דבר, שמטיילים ביפן היקרה עד כאב, יכולים לנוח לשלושה ימים ממחירי בתי ההארחה ולשים את הראש, חינם אין כסף, ב"בית שלום", שלו שלושה סניפים – בטוקיו, קיוטו והירושימה. לא מדובר במקבילה המלוכסנת של הגסטהאוסים "הישראלים" בהודו או של בתי חב"ד. בית שלום הוא מוסד של אנשי כת המקויה, קבוצה נוצרית אוהדת ישראל. הם אוהבים אותנו מספיק כדי להציע לנו מיטה במולדתם.

כדי להסביר מי הם, אנשי המקויה בחרו להשתמש באתר שלהם בציטוט מתוך Encyclopedia Judaica: "המילה מקויה היא התרגום היפני למושג העברי 'אהל מועד', מקום המפגש של האל והאדם, מקום משכנה של השכינה האלוהית, והוא מתייחס לקבוצה של ילידי יפן המאמינים בתנ"ך ומזדהים מאוד עם מטרתה של ישראל".

את כת המקויה ייסד במאי 1948 (שימו לב לתאריך) יושב הראש אברהם איקוּרוֹ טֶשימה, איש עסקים ונוצרי

מאמין. טשימה הדגיש את חשיבותו של "המפגש" האישי עם רוחו של האלוהים ואת חשיבותה של השיבה אל הנצרות העברית הקדומה, וזאת בניגוד לרוחן של הכנסיות האירופאיות הממוסדות. הימים היו השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, וטשימה ניסה להשיב לחיים את רוחה הנכאה של ארצו. הוא אמר: "התנ"ך הוא אור לכל האנשים והאמונה בתנ"ך משלימה את כל הדתות. אפילו היום אלוהי ישראל חי ומתערב בחיות בחברה האנושית עם טובו השופע ועם רחמיו".

טשימה, שייחס חשיבות מרובה להבנת התנ"ך, הושפע מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, ממרטין בובר ומפרופסור אברהם השל. אברהם איקורו טשימה למד את מה שרובנו למדנו בשיעורי היסטוריה דרך חזיונות. בחזיונותיו הוא גילה ששורשי הנצרות מצויים ביהדות. התובנה הזאת, יחד עם השפעתו של מורהו, התיאולוג הנוצרי היפני קנזו אוצ'ימורה, ששאף לשלב את הנצרות בתרבות יפן, התוו את דרכו.

מתוך סרטון יוטיוב

חגיגות ברחוב בן יהודה בירושלים


	מצאצאי אחד השבטים


	המקויה מאמינים שכתבי הקודש, של היהדות והנצרות, כוללים נבואות שלפיהן תוקם מדינת ישראל. טשימה ציטט בכתביו את מזמור קל"ז מתהילים (עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן...) והסביר: "התנ"ך מנבא בבהירות שעם ישראל ישוב בסופו של דבר לארצו וימלא תפקיד מרכזי בקיום ההשגחה האלוהית על הארץ הזו. אנשי הברית הישנה והחדשה האמינו שמילותיו של האל לא יחלפו מבלי להתקיים, גם אם הארץ וגן העדן ייעלמו". וכמאמין נוצרי אדוק טשימה הוסיף: "ישוע, שניבא את חורבנה של ירושלים, אמר שחורבנה של העיר אינו נצחי אלא זמני; היא רק תירמס תחת רגלי זרים עד שימלאו ימיהם של עובדי האלילים". ("בחרב יפלו ויגלו כל הגויים, וירושלים תהיה מרמס לגוים עד אשר ימלאו עתות הגוים", הבשורה על פי לוקאס, כ"א, 24). אבל מה שמייחד את המקויה - לפחות בעיניים ישראליות - מקבוצות נוצריות אחרות שמבקרות את הממסד הכנסייתי, היא העובדה שמדובר בקבוצה ציונית. מאות מאנשי המקויה מגיעים בכל שנה לישראל ובעקבות ביקורו של טשימה כאן ב-1961 הם אף שלחו כמה עשרות מחבריהם הצעירים להתנדב בקיבוצים, שכם אל שכם עם מה שהם רואים כ"אנשי התנ"ך", ובאותה הזדמנות ללמוד גם עברית. טשימה, שאהבתו לישראל לא התפרשה כלל כהתנערות מהתרבות היפנית, ראה בחיי הקיבוץ מקבילה ישראלית לאורח החיים היפני המדגיש שיתוף, צניעות, חיי עבודה ופעולה למען הכלל. אנשי המקויה שנשלחו לישראל, כך אומרים בכת, אחראים לפרסומו של המילון העברי-יפני הראשון. עובדה מעניינת נוספת היא שהם מאמינים כי הם צאצאים של אחד מעשרת שבטי ישראל האבודים.

חובבי ציון. המקויה


	תומכים באיחוד ירושלים


	המקויה מאורגנים בכ-200 קהילות ביפן, ארה"ב, קוריאה וטייוואן, ומונים כמה עשרות אלפים. המקויה חוגגים חגים נוצריים כחג המולד, הפסחא והפנטקוסט, אך מציינים גם את ערב הפסח היהודי, חג סוכות (בו נוהגים לעלות לרגל לירושליים) ועוד. בארץ קשורים המקויה לקיבוץ חפציבה, שבו עובדים חבריהם כאשר הם מגיעים לישראל. למקויה אין ממסד דתי ואין מצוות בכתב. התפילה מונהגת על ידי מדריך ומלווה בשירים רבים, חלקם מזמורי תהילים וחלקם שירים שחוברו על ידי אנשי הכת, וכן שירים ישראליים (ירושלים של זהב של נעמי שמר פופולרי במיוחד). המקויה מרבים להשתמש בסמלים ישראליים, כגון מנורת שבעת הקנים ודגלי ישראל, ורבים מהם עונדים מגן דוד. את הקשרים עם מדינת ישראל עם שומרים בעזרת תפילות, תרומות, הסברה ביפן למען מדינת ישראל ושליחת סטודנטים לאוניברסיטאות בארץ. הם תומכים באיחוד ירושלים ועורכים אליה עלייה לרגל המונית של קבוצות מאמינים לפחות פעם בשנה, המגיעה לשיאה בטקס בכותל המערבי. שנת התנדבות בקיבוץ נדרשת מכל חבר בכת. כל חבר מצרף גם שם עברי לשמו (פרופסור טשימה נקרא אברהם).

הרב צבי קוק נפגש עם נציג המקויה


	גן הזן הציוני


	בשנת 1974 אנשי המקויה הקימו בקיבוץ גן יפני יפה במיוחד לזכרו של פרופסור טשימה. ההשראה לגן היא מספר ישעיהו מ"א, יח-כ. "אפתח על נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים ואץ ציה למוצאי מים, אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו, למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה". בגן צומחים צמחים המוזכרים בתנ"ך, לצד אלמנטים יפניים כגשר אבן, מנורות אבן (סורו), סוכת מנוחה לתה (אזומאיה), וכן מקום לתפילה ולהתבודדות בתוך בור מים עתיק בקצה הגן.





	אנשי כת המקויה שרים הבאנו שלום עליכם בנתב"ג, וגם עם ישראל חי, ואת התקווה בהר הרצל

מדד הגולשים

	תשתחרר, בנאדם 40.86%

	אני הוא זה 9.68%

	האיש שפתח את הדלת 5.38%

עוד...

פותחים ראש
	אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה
	האל שבאל.אס.די
	על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע
	גני שעשועים מהגיהנום: גלריית צילומים

סקר


סקס אסטרלי:
לא מכיר
עשיתי וי