 |
/images/archive/gallery/862/217.jpg אני חסרת ביטחון?
Gisela Giardino , cc-by  |
|
|
|
|
| מדוע האישה היא לעולם חסרת ביטחון בזהותה וזקוקה לעולם שיאשר אותה ואת נשיותה ואיך קורה שהמלכודת של המשולש הגברי היא קצת יותר נוחה מזו של המשולש הנשי. אירי ישראלי רושין על גברים, נשים ואנרגיית אדיפוס |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אירי ישראלי רושין
24/2/2008 8:26 |
אירי ישראלי רושין
24/2/2008 8:26 |
|
|
|
|
|
|
|
אדיפוס מצוי בכולנו, בתת מודע שלנו, הגברים והנשים, כאנרגיה משמעותית ביותר שמפעילה אותנו בחיינו. אנרגיה זו מצויה בגוף הנפשי והפיזי, מכף רגל ועד ראש, וכמובן באגן - באזור המיני. אדיפוס, במהותו, הוא הבסיס עליו בנויה מערכת היחסים שלנו עם עצמנו ועם העולם. הוא סכימה תמצית, המהווה את התשתית לקשר הרגשי-מיני שבין צאצא להוריו, בלא קשר למי שהיו הוריו ומה היה יחסם אליו. אדיפוס מובנה בתוכנו מעצם היותנו בני אנוש – והוא נכפה עלינו ללא כל אפשרות בחירה מצידנו. להיפטר מעונשו זו עבודת חיים...
אדיפוס, כאמור, הוא האב-טיפוס של התפישה העצמית של האדם, הנובעת מהמשולש הראשוני - אב, אם, צאצא. משולש זה מבוסס על אנרגיה מינית – אותה אנרגיה שבזכותה נולדנו לעולם והיא גם הכוח המניע אותנו בחיינו הארציים. מאחר והאנרגיה המינית במהותה הינה מפגש בין שניים, הרי שהמשולש הזה הוא בעייתי
מעצם קיומו – ויש בו אי-שקט מתמיד. הרצון שלנו להגיע מהמצב של "שלושה נאבקים" למצב של "שניים אוהבים", מניע אותנו מרבית חיינו, וגורם לנו לזוז, לעשות ולהילחם, או בפשטות - לחיות את החיים. כשאנחנו כבר יותר מבוגרים, והאנרגיה המינית עשתה את שירותה הבסיסי - יצירת דור חדש - יש ביכולתה לתת לנו גם נופך רוחני. אז משהו בנו דוחף אותנו לשאוף רחוק יותר ולהגיע ממצב ה"שניים" למצב ה"אחד" - מצב בו אנחנו הופכים להיות הנשמה האלוהית שבתוכנו – שמשמעותה, אהבת-כל. כדי להגיע למצב זה עלינו להיפטר מן העיוורון שבעיניו של אדיפוס ולחיות מכוח חוויה אחרת – הקבלה העצמית המלאה. רק כשעיניו העיוורות של אדיפוס מסכימות לראות שאנו איננו ילדים של הורינו, אלא אנו ישויות אלוהיות החיות זמנית על האדמה, מתוך בחירה מלאה בגוף הארצי האחד והמיוחד הזה, באהבה חסרת סייגים כלפיו - אנו נגאלים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אנחנו אומללים מעצם היותנו בני אדם – נקודה
|
|
|
 |
|
|
|
המשולש האדיפאלי הגברי - אב, אם, צאצא (בן) – מכיל שני גברים ואישה אחת, ואילו המשולש האדיפאלי הנשי - אב, אם, צאצא (בת) – מכיל שתי נשים וגבר אחד. מתוך כך, במשולש הגברי הצאצא נלחם כל חייו לסלק את הגבר העודף המפריע לו בזוגיות ואילו במשולש הנשי, האישה נאבקת כל חייה לסלק את האישה העודפת, כדי ליצור זוגיות שלווה עם הגבר הנכסף שבמשולש.
כל זה יכול היה להיות נחמד, נעים וטוב אילו לא היה נכנס למערכת הזאת נתון נוסף והוא האיסור לגילוי עריות. כלומר – הזוגיות, הנולדת מסילוק צלע המשולש העודפת, היא זוגיות אסורה ולכן מותירה את המנצח אומלל נצחי. הוא חי בחטא נורא, בפחד נורא, בגועל עצמי, בחרטה, ובידיעה שבעצם הוא לעולם לא ישיג את מה שהוא הכי חפץ בו, אלא רק במחיר בלתי אפשרי. על פי אדיפוס האושר הוא בלתי מושג. אי אפשר להיות מאושר כל עוד אדיפוס שולט במערכת שלנו. אנרגיית אדיפוס טוענת - אנחנו אומללים מעצם היותנו בני אדם – נקודה.
אין ספק שזה די מייאש... אך הייאוש, במצבים מסוימים, יכול להיות קצת יותר נוח, ומסתבר כי המלכודת של המשולש הגברי היא קצת יותר נוחה מזו של המשולש הנשי, כשמדובר על היחס שבין האדם לעולם. זו הסיבה העיקרית לכך שהעולם שלנו הפך להיות קרקע טובה יותר להתפתחותם של הגברים. הנשים, בגלל הסד האדיפאלי בו הן חיות, אינן יכולות לצאת לעולם מתוך נשיותן אלא רק אם הן מחביאות אותה ולובשת על עצמן תפישה גברית לוחמנית.
הבה נתבונן מהו המשולש הראשוני בתודעתנו. המשולש אב, אם, צאצא עוסק בתפישה העצמית שלנו. איך אני קולט את עצמי. המשולש הראשוני מתרגם את עצמו מאב, אם, אני, ל - חוץ, פנים, אני. ( אב = חוץ, אם = פנים) וכך, האופן בו אני תופש את עצמי מוגדר על ידי שלושה אלמנטים:
אב = חוץ = תודעת העולם החיצוני שלי - שנותנת לי הכרה עצמית מתוך האינטראקציות שלי עם העולם, מעשיי, הישגיי, תגובות האחרים אלי וכדומה.
אם = פנים = תודעת העולם הפנימי שלי - שנותנת לי תחושת קיום עצמית מעצם היותי חי, נושם, מרגיש, זוכר את הווייתי ומכיר את תכונותיי הבסיסיות הפוטנציאליות בלא קשר לשאלה אם הן יצאו אל הפועל, אם לאו.
אני של טרום כל השפעה - זהו האלמנט האלוהי בתוכנו, שהוא נעלם גדול אותו אנו מנסים ללמוד כל חיינו, ולצערנו רובנו איננו מצליחים לחוות אלא לשניות נדירות.
המשולש הגברי האדיפאלי – אני הורג את אבא ומתחתן עם אמא האסורה מתרגם את עצמו בתודעתנו כך – אני, הגבר, הורג את העולם שמחוץ לי ומזדווג עם עולמי הפנימי האסור.
המשולש הנשי האדיפאלי – אני הורג את אמא ומתחתן עם אבא האסור מתרגם את עצמו בתודעתנו כך – אני, האישה, הורגת את עצמי מבפנים ומזדווגת עם העולם החיצוני האסור.
הגבר, אם כן, יוצא כל יום אל העולם מתוך רצון להרוג אותו, כי הוא היריב בן מינו. הוא נלחם בו, ומבקש להוכיח לו שהוא החזק מבין השניים. אנרגיית אדיפוס יוצרת בגבר אתגר לכבוש את העולם, להשיגו ולנצחו. אנרגיה של מוטיבציה לעשייה ולהישג. לעומת זאת כשהגבר מנסה להתחבר אל עולמו הפנימי – אל מי שהוא בפן הפנימי הרך יותר – הרגשי התחושתי הנשמתי – הוא חווה חוויה של פחד ושל איסור. הגבר נמשך אל עולמו הפנימי אך מפחד להתחבר אליו כי בעיניו זהו חיבור של גילוי עריות. העולם הפנימי של הגבר נעלם בפניו כי הוא אסור עליו - הוא בגדר טאבו, ולכן הוא נעול בפניו. אצל הגבר, היציאה החוצה אל העולם יכולה להיתפש כמשחק נפלא, או כקושי בלתי אפשרי – אבל מבחינה מינית זוהי עשייה מותרת, שאין עליה טאבו. העולם החיצוני מותר לגבר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדוע האישה חסרת ביטחון
|
|
|
|
|
|
|
האישה האדיפאלית, הורגת את פנימיותה, שהיא עבורה היריבה בת מינה. היא רואה בפנימיות, מצד אחד, חולשה ועליבות, להן היא בזה ומצד שני, היא רואה בה עוצמה אדירה ממנה היא מפחדת. בשני המקרים היא נלחמת כדי להכחידה ואינה נותנת בה כל אמון. כך היא מקצצת לעצמה את שורשיה. אקט הריגת הפנים הוא הסיבה לכך שהאישה חסרת ביטחון בזהותה וזקוקה לעולם שיאשר אותה ואת נשיותה. היא יוצאת לעולם, מתוך הרצון להינשא לו, כבת זוגו – אך זהו זיווג אסור. מבחינה תודעתית מהווה החברה אצל האישה מושא להתאהבות אסורה – העולם אסור על האישה וכל קשר עימו נדון לכאב ולאכזבה. מאחר ולאישה אין בתוכה שורשים, בגלל שהרגה את עצמה בתוכה, הרי שהיא תלויה לחלוטין באהבה האסורה וכך בעצם היא חיה בחוסר מוצא.
לסיכום, ההבדל האדיפאלי בין המינים ביחסם אל העולם הוא זה - הגבר נלחם בעולם, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק ויכול – והעולם, על פי תפישת הגבר, תמיד משיב לו מלחמה. האישה יוצאת לעולם כדי להוכיח לעצמה שהיא אהובה – והעולם, על פי תפישתה, תמיד משיב לה בדחייה.
להשתחרר מאדיפוס, פירושו אצל בני שני המינים לשנות את דפוסי התייחסותם הן כלפי העולם החיצוני והן כלפי העולם הפנימי, על ידי ניתוק הקשר התודעתי שבין עולמות אלו לבין האב והאם. כשהאדם מבין, ברבדיו הרגשיים העמוקים ביותר, שאבא והעולם החיצוני אינם יחידה אחת ואמא והעולם הפנימי אינם יחידה אחת – הוא יכול באחת לחוות את הפסקת המלחמה ואת ההיתר לאהבה. הפסקת המלחמה וההיתר לאהבה הם המפתח להתחברות אל הנשמה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אירי רושין
| /images/archive/gallery/111/733.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אישה וגבר – איך הופכים את היחד הזה לסיפור הצלחה? לכבוד יום האישה הבינלאומי יתקיים ב-8 במרץ ערב שבו ינסו אוהד אזרחי ואירי ישראלי רושין לגשת אל המפגש בין הנשי לגברי מזווית קצת אחרת. אירי ואוהד יעלו, כל אחד מן הזווית שלו, את טעויות המחשבה הרווחות אצל נשים וגברים – כל מין ותפישתו המוטעית לגבי עצמו ולגבי המין השני. במהלך הערב יוקרן הסרט: "ברוך שבראני אש-ה" (50 דקות), ובעקבותיו יערך דיון. הערב יתקיים בבית אדם שלם, ר"ח התעש 26, כפר סבא
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
