 |
/images/archive/gallery/884/969.jpg דוב טרובניק.
 |
|
|
|
|
| יש שמאן של היערות, שמאן של הכוכבים, שמאן של היער, השמאן המרפא והשמאן המכשף. דב טרובניק מספר על הסודות של בני המאיה ומסביר איך לקבל מסר מהעננים באמצעות נוצה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
דב טרובניק
29/1/2008 8:36 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
דרך השאמן אצל בני המאיה נחלקה לשבעה נתיבים. כל שאמן ידע הכל על הכל אך עם זאת היתה לו התמחות בנתיב אחד מסוים, נתיב אחד שהיה נתיב הנשמה שלו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
השמאן המרפא
|
|
|
|
|
|
|
השאמן המרפא הוא בדרך כלל השאמן העסוק ביותר. בתפיסה השאמנית כל מחלה, תאונה ושאר טראומות פיזיות ואנרגטיות הן תוצאה של פעולה לא הרמונית או חשיפה לפעולה לא הרמונית של אחרים שמצליחה לחדור דרך כל ההגנות הטבעיות שלנו. לכן בריפוי שאמני ישאף השאמן להחזיר את הנשמה, ובמידת האפשר גם את הגוף, למצב הרמוני.
אצל המאיה השאמן המרפא פעל בשני נתיבים עיקריים: עבודה עם צמחים בשקיקים התלויים על הצוואר ומונחים תחת מקום השינה או שתייתם בחליטת תה, ועבודה עם אנרגיות ורוחות.
חשוב לדעת כי עוצמת השאמן לעולם אינה נמדדת ביכולות האישיות שלו. היא נמדדת בבעלי הברית שיש לו בעולמות האחרים, שכן הם אלה המבצעים את העבודה באמת. הם הזורמים ופועלים דרכו בעודו "עצם חלולה".
בעבודת הריפוי האנרגטית השאמן מטהר תחילה את גוף המטופל, אחר כך מוציא מתוכו אנרגיות זרות ומטעין באור ובאהבה של אמא אדמה את המקומות שהתפנו, ולבסוף יוצא למסעות לעולמות אחרים (ולפעמים במלחמות) בעקבות רסיסי הנשמה, אוסף אותם ומחזיר אותם הביתה. ככל שיש לשאמן יותר בעלי ברית וככל שהם עוצמתיים וחכמים יותר, כך עבודתו קלה יותר, יעילה ומהירה יותר, וההחלמה שלמה יותר.
כדי להגיע ליכולות של מציאה, איסוף והחזרה של רסיסי נשמה יש ראשית ללמוד דברים רבים, אחד מהם הוא שירה. בדרך השאמן שיר הוא דרך של חיים. אין דבר שנעשה בלי שיר. הדלקת נר מלווה בשיר, יצירת כרית חזיונות מלווה בשיר, מסע לעולמות תחתונים מלווה בשיר וגם ריפוי. השיר הוא הדרך של השאמן להתמזג עם הבריאה ולהיות חלק מקורי העכביש המוארים שטווים את היקום כולו. ברגע שהופכים באופן מודע לחלק מהכל, ניתן להתחיל להשפיע על הכל. השירה היא העוצמה הגדולה ביותר של השאמן - אם השיר טוב, הכל עובד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השאמן מביא המסרים והיועץ
|
|
|
|
|
|
|
לשאמן יש הכוח לשוחח עם רוחות, שדים ואנרגיות שונות הנמצאות סביבו בכל רגע. זהו חלק חשוב מאוד מתפקידו מכיוון שזוהי הדרך לדעת מתי כדאי לצאת למסעות ציד, באיזה יום הרוחות המיטיבות עם התירס נמצאות בשיאן ואז יש לזרוע את השדות, מי מהאנשים שמצויים במריבה אומר את האמת ומהי הדרך הטובה ביותר להדריך את הצעירים שבשבט.
כיצד השאמן מקבל את המסרים? בשתי צורות עיקריות. ראשית במסעות לעולמות האחרים (עליונים, תחתונים ומרכזיים). בעזרת תיפוף בקצבים מסוימים ניתן לשחרר את הנשמה מתוך הגוף ולאפשר לה לנדוד אל תוך עולמות אחרים. כאן חשוב לעצור ולהסביר משהו מאוד חשוב. הרוחות של העולמות העליונים והשדים של התחתונים, לא עומדים בנשימה עצורה ומחכים שכל מי שרוצה יגיע וייצור איתם קשר. מובן שהחלשים שביניהם והפחות מפותחים ישמחו לכל סוג של תקשורת עם בני האדם, אולם לא כדי להיות לעזר אלא כדי לנצל את אותם אנשים ולקחת מהם אור וכוח ובכך להגדיל ולהעצים את עצמם. הרוחות הגדולות והעוצמתיות עסוקות בשלהם. בדיוק מהסיבה הזאת רק שאמן יכול ללמד מישהו אחר להיות שאמן. כשאני מלמדת את התלמידים שלי, אני יוצאת איתם למסע ואני מביאה אותם אל הרוח הגדולה המסוימת שאני כבר מכירה ומכריזה עליהם בפני הרוח כתלמידים שלי ועל סמך ההיכרות שלי עם הרוח, התלמידים שלי הופכים להיות רצויים ומערכת היחסים נרקמת. כך היה גם איתי - המורה שלי הציג אותי בפני הרוח והיא קיבלה אותי, וכך הוא הוצג בפני הרוח וכך זה שלפניו, וזו שקדמה לו וכן הלאה. השאמן אם כן הוא זה הפותח את הדלת.
הדרך השנייה דרכה השמאן מקבל מסרים היא באמצעות שיטות שונות שקל ללמוד אותן וככל שמתרגלים אותן, יעילותן גוברת. שיטות אלה מבוססות לרוב על אנרגיות וגורמים הפעילים מאוד בעולמות המרכזיים: הפיזיים והאנרגטיים. בני המאיה קיבלו מסרים מהאש (דרך מדורות ודרך מעגלי נרות), מהמים (במעיינות), מנדידת ציפורים וצורת מעוף הלהקות, מצורות של עננים, מכתמים על השמש וקרינות שונות של הלבנה בלילות מסוימים, מאבנים שנזרקות, ומכתמי דם שונים.
התרגיל שלפניכם ילמד אתכם כיצד לקרוא מסרים מהענננים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרגיל בסיסי בקבלת מסרים מהעננים
|
|
|
|
|
|
|
מצאו נוצה קטנה, רצוי נוצה של פלומה. לא חשוב בדיוק מאיזו ציפור הנוצה נפלה, חשוב שהיא תהיה קטנה וקלילה. הטוב ביותר הוא לשבת בתוך מעגל טקסי, אולם אם זו בעיה, אפשר גם לא. חשבו על דברים טובים שקרו לכם בחיים, מלאו את המודעות באנרגיה של טוב ובעזרת הצבעים שחור, כחול, לבן וסגול, הביעו את התחושות הללו על הנוצה. ציירו סמלים, כתבו מילים או כל דרך אחרת. אנחנו משתמשים בצבעים האלה כיוון שהעננים הם שילוב של היסודות אוויר ומים. הצבעים התואמים את האוויר הם לבן וסגול, והתואמים מים הם שחור וכחול. הנוצה הזאת היא מתנה לעננים ולאמא אדמה כאות לקשר ולאהבה, לפני קבלת המסרים עצמם.
צאו החוצה בשעת אחר הצהריים סמוך לערב. שעה זו היא טובה לקבלת מסרים מעננים מכיוון שהשמים לא מסנוורים וקל לראות בהם דברים. חכו לרוח קלילה ואז השיטו את הנוצה הצבועה על הרוח תוך שאתם מצהירים שזוהי מתנתכם לעננים ולרוחות שלהם.
התבוננו בעננים ועצמו את העיניים. שירו שיר לעננים. שיר המבקש את עזרתם בנושא מסוים או שיר המבקש מסר כללי בשבילכם כרגע. השיר יכול להיות עם מילים או רק ניגון יפהפה הבוקע מבפנים.
כעת פקחו לאט את העיניים והתבוננו בעננים. טשטשו את הראייה שלכם והבהירו אותה כמה פעמים עד שבתוך העננים תגלו צורות. הצורות הן המסר של רוחות העננים אליכם. אם זו דמות, בדקו אילו רגשות ותחושות היא מעוררת בכם, אילו זיכרונות - התחושות הן המסר. אם זוהי חיה כלשהי, נסו לבדוק מה מסמלת בשבילכם החיה הזאת - זה המסר, כך גם עם אותיות ומספרים וסמלים אחרים. הפירוש הוא אישי מכיוון שהסמל נוצר בדיוק בשבילכם, לכן אל תחפשו הסברים אצל אחרים. אם ישנה תנועה - בדקו את הכיוון. לכל אחת מרוחות השמים יש משמעות כפי שהסברתי קודם לכן.
לאחר שאספתם מידע רב ככל הניתן, שבו על אמא אדמה ועצמו עיניים. ערבבו את הכל ובדקו מה עולה בתוככם: תחושה, רגש, מחשבה או מסקנה. זהו המסר. חשוב מאוד לא לבדוק או לנסות פעם נוספת כדי לראות אם יצא אותו הדבר. האמינו וביטחו באינטואיציה שלכם וברוחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השאמן עורך הטקסים
|
|
|
|
|
|
|
טקסים הם הדרך של השאמן לארגן את חיי הקהילה אל תוך תבנית של הרמוניה עם אמא אדמה ועם הכוחות הקוסמיים של הבריאה בכלל. הטקסים בדרך כלל נחלקים לשלושה סוגים: טקסי עונות, טקסי מעבר, וטקסים אישיים למטרות נקודתיות. בעזרת דרמה, תיאטרון וידע של סמלים קוסמיים וחברתיים והשפעתם על המודע והלא מודע של הקהילה, מנתב השמאן את החיים את החיים בקהילה, שומר על השפיות הכללית ומשיג הרמוניה פנימית של הכל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאמן היערות
|
|
|
|
|
|
|
המאיה חיו את חייהם בקשר הדוק עם העצים והיערות. היערות הקיפו אותם סביב סביב פיזית ורוחנית. היערות היו המקום שממנו הם הביאו את השפע של אמא אדמה אל תוך חייהם. היערות היוו גם מקום של פולחן וטקסי חניכה. השאמנים אהבו את היערות מכיוון ששם נמצאו הרוחות של אבותינו הקדומים ואמהותינו הקדמוניות. להיות שאמן של יערות היה אחד מהתפקידים המכובדים ביותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאמן המים
|
|
|
|
|
|
|
השאמן של המים הוא השאמן שכמעט ואינו בקשר עם הקהילה שלו פרט לטקסים. שאמן זה הוא מספר הסיפורים בטקסים ובמעגלי הילדים. רוב זמנו מוקדש לשהות באזור נחלים ומעינות, או בחופים ובמערות תת קרקעיות הנפתחות אל מי הים או מלאות במי תהום.
בני המאיה ידעו את הכוח האדיר שטמון במים: עוצמת החיים והמוות. המים מחיים כל דבר שנוגעים בו וממיתים כל דבר שצולל בו לאורך זמן. הכוח האדיר של שימור התכונות גם כאשר הצורה החיצונית משתנה כאשר מכילים את המים בכלים בצורות שונות, זהו הדבר שהשאמן של המים העניק לקהילה. הדרך לעשות זאת היתה דרך סיפורים שהועברו מדור לדור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאמן הכוכבים
|
|
|
|
|
|
|
המאיה ידעו שהם הגיעו לאמא אדמה ממקומות אחרים. הם ידעו כי נדודים רבים הם עברו בין כוכבים שונים ומשונים עד שהגיעו לכוכב הקסום - אמא אדמה. עבור בני המאיה היקום היה מלא באחים ובאחיות למסע.
הדבר המורכב ביותר בבריאה כולה הוא מערכות יחסים. מכל מה שאני יכולה להעלות על דעתי הזקנה, נדמה לי שזהו הדבר המורכב ביותר: מערכת סבוכה ועדינה של התקשרות וחיבור בין שני גורמים. המורכבות הזאת קלה יותר באופן יחסי כאשר מערכת היחסים נעשית בין שניים מאותו עולם והולכת ומסתבכת ככל שהעולמות נפרדים יותר. האמנות של יצירה ושמירה על מערכות יחסים הרמוניות בין כוכביות הופקדה בידי שאמן הכוכבים. אלה היו האחראים להתקשרות וליצירת העבודה המשותפת בין הילדים השונים של הבריאה. שאמנים אלה היו אלופי הדיבור והתמחו בזיהוי תבניות התנהגותיות שונות ומשונות, כאשר גולת הכותרת היתה היכולת לצלול אל תוך נבכי עצמם ולגלות את השפה המחברת את הכל: שפת הנשמה. לדעת לשיר את השיר של הנשמה זה לדעת את השפה של הבריאה כולה. וליצור מערכת יחסים מתוך השיר של הנשמה זה ליצור מערכת יחסים של אהבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השמאן היוצר המכשף
|
|
|
|
|
|
|
השאמן היוצר הוא גם זה האחראי לכישוף. השאמן היוצר משתמש בקשר שלו אל עולם הרוחות והשדים ובחיבור ובידיעה שלו את העולם האנרגטי, כדי ליצור בעולם הפיזי דברים ממשיים שאוחזים את האנרגיה הזאת.
לחפצים כאלה קוראים חפצי עוצמה. החפצים האלה יכולים להיות כלליים, כמו למשל אשפת חצים שאוחזת אנרגיה של ציד שכל מי שאוחז בה לעולם אינו כושל או למשל חפץ אישי כמו שקיק עוצמה המיועד לאישה מסוימת כדי לתת לה כוחות לעבור משבר בחיים או כל עניין אחר. השאמן מכניס את הכוח האנרגטי, הרוחני והמיסטי בתוך חפצים פיזיים ונועל אותו בתוכם כך שרק על ידי שימוש בחפץ או על ידי בעלות עליו, משתחררות האנרגיות הגלומות בו לפעולה.
כדי להיות מסוגל ליצור סוג כזה של חפצים על השאמן להיות מאומן במשך שנים רבות ומיומן בעבודה של זימון וגירוש כוחות אנרגטיים. השאמן היוצר היה עסוק כמעט באותה המידה כמו השאמן המרפא. עליו הוטלה המשימה להכין תכשיטים להגנה ביער בשעת איסוף פירות ושורשים, מגנים הקוראים לרוחות מיטיבות לבקתת היולדות, גרזנים שחוטבים עצים בלי להכאיב להם, שקיקי עוצמה ועוד ועוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המאמר לקוח מתוך ספרו החדש של האמן דב טרובניק שיצא בימים אלה לאור: "מאיה – סודות התרבות הנעלמת. החוויה השאמנית שלך". הספר נכתב בתקישור על דב טרובניק. הרוח שמביאה את הדברים בקטע שלפניכם היא אבן אדומה מנוקדת. הספר יצא בהוצאת הרוח הגדולה.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
