 |
/images/archive/gallery/882/771.jpg
 |
|
|
|
|
| הביוסינתיזה מלמדת שישנם שלושה זרמי חיים המרכיבים את ההוויה כולה ונמצאים בה בלבושים שונים וברמות שונות. חלק חשוב בטיפול הוא שמירה על ההרמוניה ביניהם |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
מיכל טסל
24/1/2008 7:56 |
|
|
|
|
|
|
|
בחיפושי אחר נתיב המוביל לעבודה טיפולית אמיתית, הגעתי למחוזות שונים. כל צורת טיפול בה נתקלתי קסמה לי והרגשתי שיש בה נגיעה ב"אמת", אולם נגיעה לא הספיקה לי. היה לי קשה לבחור ערוץ עבודה אחד; המישור הפסיכולוגי נראה לי חשוב, אך באותה מידה
נראתה לי חשובה גם העבודה עם הגוף. רופא סיני אינו פסיכולוג גם אם יגע בנפש האדם, מדריך רוחני אינו בעל ראייה פיזיולוגית גם אם עבודתו משפיעה על איברי הגוף, ופסיכולוג לא יידע לגייס לעזרתו את גוף האדם.
כשפגשתי בביוסינתיזה (biosynthesis) הרגשתי כי לא זו בלבד שתמו חיפושיי, אלא ששאיפתי למצוא שילוב שהוא מעבר לסכום חלקיו היתה נכונה. הביוסינתיזה כשמה כן היא - אינטגרציה (סינתיזה) של החיים (ביו) על רובדיהם השונים.
שורשי הביוסינתיזה יונקים משלוש מסורות שונות. האחת היא ווילהלם רייך Wilhelm) Reich), אבי הפסיכותרפיה הגופנית, וממשיכי דרכו כמו אלכסנדר לואן (Alexander Lowen), מייסד האנליזה הביואנרגטית, וגרדה בויסן (Gerda Boyessen) , מפתחת הביודינמיקה. המסורת השנייה שייכת לתחום האמבריולוגיה (התפתחות העובר) והפסיכולוגיה הטרום-לידתית והלידתית, ומושפעת בעיקר מאוטו ראנק (Otto Rank) ופרנסיס מוט (Francis Mott). היא מתמקדת בחיי הרחם ובלידה, ובדרך השפעתן על האדם. המסורת השלישית עוסקת במערכת היחסים שבין האם לתינוק, והיא צמחה ממלאני קליין וכן מפרנק לייק (Frank Lake).
בביוסינתיזה מושם דגש על שלושה ערוצי ריפוי: גופני, נפשי ורוחני. ברובד הנפשי מתקיימת עבודה דרך אומנות השיחה, ברובד הגוף - באמצעות תנועה ונשימה. ברובד הרוחני קיימת התייחסות לתפקידו של האדם בעולם, למציאת ייעודו והגשמתו. בנוסף לכל אלה נעשית גם עבודה עם רמות אנרגיה מעודנות של הוויית האדם. אחת הדרכים לכך היא מדיטציה. חולי הוא תוצאה של קושי באינטגרציה ובזרימה בין ובתוך שלושת הרבדים הללו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עץ העולם הקדוש
|
|
|
 |
|
|
|
את ההתייחסות לשלושת הרבדים הללו מייצג העץ. דיוויד בואדלה (David Boadella), אבי הביוסינתיזה, משתמש בעץ כמודל. במאמרו המפורסם The Tree of Man"" מדבר בואדלה על עץ העולם הקדוש, השייך למיתולוגיה הנורדית, ואשר לו שלושה שורשים שדרכם מוזרמים שלושה סוגי אנרגיה המזינים את העולם כולו. באופן דומה, גם בביוסינתיזה מתייחסים לשלושה סוגים של זרמי חיים (Life streams) שלכל אחד מהם איכות שונה. זרמי חיים אלו הם המרכיבים של ההוויה כולה, והם נמצאים בה בלבושים שונים וברמות שונות.
ניקח למשל את התפתחות העובר. בואדלה מסביר כי היא נעשית דרך שלוש שכבות נבט, שמהן מתפתחים כל שאר איברי הגוף. לכל אחת משכבות אלו איכות שונה, והיא קשורה לזרם חיים אחר. השכבה הראשונה נקראת אנדודרם (endoderm), והיא הפנימית ביותר והיא קשורה בין השאר לאיברים הפנימיים ולרגשות. השכבה השנייה, האמצעית, היא המזודרם (mesoderm) ותפקידה לגשר ולקשר בין שתי השכבות האחרות. היא קשורה בין השאר למערכת השרירים, לתנועה ולהתנהגות. השכבה השלישית נקראת אקטודרם (ectoderm) והיא החיצונית ביותר, ולכן היא זו שבאה במגע עם העולם שמסביב. שכבה זו קשורה למערכת החושים, לתקשורת עם העולם החיצון, להכרה ולתפיסה. שלושת זרמי החיים האלו מכונים ה-ABC של הביוסינתיזה: Affect, Behavior, Cognition (רגש, התנהגות, הכרה). חלוקה משולשת זו, המבוססת על ידע מדעי ומחקרי, עוברת כחוט השני בביוסינתיזה הן בצד התיאורטי והן בעבודה המעשית. חלק חשוב בעבודה הטיפולית קשור בהחזרת ההרמוניה, התקשורת והזרימה בין שלושת זרמי החיים.
אבל השורשים אינם החלק היחידי בעץ שעוזר לו להתקיים. שותפים במשימה זו הגזע, הענפים, העלים, הפרחים והפירות. כשם שלעץ מקורות שונים מהם הוא שואב את כוחו להתקיים, לצמוח, ולתת פירות וצל, על פי הביוסינתיזה בתוך האדם ישנם משאבים המעצימים אותו, מזינים אותו ותומכים בו. אחד התפקידים החשובים של המטפל הוא לעזור לאדם למצוא את אותם המשאבים ולסייע לו להכיר בחשיבותם, לחזקם, וללמוד להשתמש בהם. דיוויד בואדלה פעם אמר: "הפסיכותרפיה היא הפסיכולוגיה של העתיד. כאשר מעצימים את המשאבים של האדם הבעיות הופכות לקטנות".
אם נתבונן מקרוב על משאבי העץ נראה שמצד אחד הוא סופג מזון מהאדמה באמצעות שורשיו, ומצד שני העלים שבצמרתו מטמיעים אור לשם הזנה. נראה שקיים כאן מעין ניגוד בין חומר (אדמה) לרוח (אור), אך למעשה שניהם נמצאים על אותו ציר איכות בשל מטרתם (הזנה), צורתם (הן הענפים והן השורשים מסתעפים), ועוד. מאפיין זה של ניגודים, הנמצאים על אותו הציר, קיים בביוסינתיזה תחת ההגדרה של קטבים.
באדם ישנם קטבים שונים, וייתכן מצב של היצמדות לקוטב זה או אחר בשל עמדות ותפיסות מקובעות. מטרה טיפולית חשובה תהיה, אם כך, לעזור לאדם לנוע ביתר חופשיות בין הקטבים הללו מתוך בחירה וגמישות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרקוע, מרכוז ועימות
|
|
|
|
|
|
|
העץ אם כן נטוע בין שמים לארץ ומשמש למעשה כמגשר בין הקטבים הללו. גם לאדם נודעת חשיבות כמגשר בין השמים (רוח) לאדמה (חומר) ומטרתו ליצור שילוב ביניהם. מוקד נוסף אם כן בביוסינתיזה הוא לסייע לאדם לתרגם לעולם החומר את רעיונותיו, חלומותיו ורצונותיו (הורדת הרוח אל החומר), ובו בזמן למצוא משמעות, ייחודיות, הגשמה וייעוד, בחייו היומיומיים והגשמיים (העלאת החומר אל הרוח). היבט זה הוא אחד ממאפייניו של מושג חשוב אחר בביוסינתיזה הנקרא קרקוע (grounding). הקרקוע מתייחס לאיכות ולמידת הקשר של האדם עם גופו, עם הטבע, עם המיניות שלו ועם מערכות יחסים לסוגיהן. הקרקוע גם קשור בהזנה ובהישרדות, וכן לשורשים הכלליים של ההיסטוריה והתרבות.
שני מושגים חשובים נוספים הם המרכוז (centering) והעימות (facing). המרכוז מתייחס לאיזון ולהרמוניה, למציאת המרכז הפנימי, וקשור לשאלות, כמו "מי אני?". העימות מתייחס לתקשורת עם העולם החיצון ולחיבור השפה עם התפיסה והרגש. שלושת המושגים הללו הם למעשה שלוש צורות עבודה טיפוליות המשלבות עבודה גופנית, שכלית ורוחנית.
חשוב לציין לסיום שלמרות שהוויית האדם לובשת מושגים והגדרות, מתחלקת ומתמיינת בצורות, שחלקן הוזכרו כאן בקצרה, הרי שבמפגש מול אדם ממשי במרחב הטיפולי ישנה מודעות לכך שכל אדם הוא יחיד וייחודי, כשם שכל עץ בטבע דומה, אך גם שונה מכל העצים האחרים שמסוגו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
מיכל טסל, סטודנטית באוניברסיטת החיים. בעלת BA בפסיכולוגיה, לומדת ביוסינתיזה בתוכנית להכשרת מטפלים, כותבת ומתרגמת מאמרים,מטפלת בביו-אורגונומי,מורה ורקדנית פלמנקו.
לאתר המרכז הישראלי לביוסינתיזה | | | | | |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
