מעריב nrg - מוטל על הכף - פותחים ראש

ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה

מוטל על הכף

יד קטנה מעידה על אינטנסיביות ומהירות. יד גדולה מעידה על קצב איטי ויכולת להיכנס לפרטים. יעל האפט-פומרוק עומדת על הקווים בספר חדש על פסיכוכירולוגיה

דפדף בניו אייג'

יעל האפט-פומרוק
20/1/2008 12:39

גם לאחר 47 שנות עבודה אני מופתעת בכל פעם מחדש מעוצמת הידע הטמון בכפות ידינו. כפות הידיים, ובעיקר האצבעות, מביעות מצבים נפשיים רבים מאוד: תנועות הידיים משמשות שפה מובנת לכל אדם. כשאדם נמצא במקום שאיננו יודע את שפתו, הרי שתנועות ידיו תעזורנה לו להבהיר את כוונותיו. אולם לא רק התנועות מביעות. נוכחתי לדעת שאם מסתכלים על כל אצבע ואצבע כישות בפני עצמה, הרי שניתן באמצעות הבעת האצבע ויחסה לאצבעות

הסמוכות לה להבין את אותה ישות הפועלת באדם.

זוהי שפה שניתן ללמוד כשם שניתן ללמוד פסיכולוגיה. כשם שבפסיכולוגיה רב הנסתר על הגלוי ויש עדיין מקום רב למחקר וללימוד, כך גם בפסיכוכירולוגיה. אפשר לומר שהפסיכוכירולוגיה קדמה למדעי ההתנהגות באלפי שנים, אך הפסיכולוגיה התעלמה ממנה. קרל גוסטב יונג הוא שחזר לראות בממצאי הפסיכוכירולוגיה ענף לגיטימי נוסף להבנתם של מבנה ומורכבות נפש האדם.


	האלים בכף ידך


	הכירולוגיה מרחיבה ומעמיקה את הבנת הדמויות הארכיטיפיות הפועלות בנפשנו. הארכיטיפים הם כמו אינסטינקטים. הם משותפים לכל בני-האדם. אלה הן צורות התנהגות אוניברסליות הפועלות בנו באופן אישי בכל מצב. הארכיטיפ כשלעצמו הוא היכולת המולדת (פרה-דיספוזיציה) בנו לפתח צורות מסוימות של מחשבה, ראייה ופעולה. מאחורי כל פעולה או מצב או אף חלום נמצא הארכיטיפ. בעת העתיקה הארכיטיפים הושלכו מנפש האדם על כוכבי הלכת ועל דמותם של האלים והאלות. בכירולוגיה הקלאסית כל אצבע נושאת שם של פלנטה או של אל. האגדות במיתולוגיה היוונית והמיתוסים הנלווים אליהן מפרטים בהרחבה את פעולותיהם של האלים והאלות, ואני משערת שניתן ליישם את המיתוסים גם של אלים ואלות מתרבויות אחרות מאשר היוונים, כולל הדמויות התנ"כיות שבתרבותנו; כולם משקפים פחות או יותר את אותם ארכיטיפים אוניברסליים. מעבר לדמויות הארכיטיפיות ותכונותיהן, משתקפים באצבעות גם תפקודן של הדמויות במערך משפחתי פנימי. רובנו עדיין חיים לפי העולם הפטריארכלי/מטריארכלי שבו לזוגיות, למעמד, לתפקיד ולמשפחה יש ערך רב. החלק החושב בנו משתקף מצד אחד בדמות הצעיר/הצעירה, ומנגד בדמות הזקן/הזקנה, כל אחד עם מבנה פסיכולוגי משלו. כן הוא משתקף בדמות הבוגר והפסיכולוגיה המתאימה לו. בכל אחד מאיתנו יש גם חלק של הבן או הבת של דמויות משמעותיות - ההורים, המורים, התורות למיניהן, צורות חשיבה וכדומה. וכמובן, בכל אחד קיים גם הילד הקטן או הילדה הקטנה עם כל מה שעברו בילדותם. זוהי "המשפחה הפנימית" הפועלת בתוכנו. מערך זה מתבטא בהבעת האצבעות והתייחסותן לאצבעות שלידן. "המערך המשפחתי" מתבטא גם ביד ההורית - היד הימנית אצל אדם ימני והשמאלית אצל אדם שמאלי - בין אם האדם מודע לכך ובין אם לאו, ולעיתים הבדיקה היא הפעם הראשונה שבה רואה הנבדק את הדמויות ההוריות כבני-אדם נפרדים. בפני הנבדק נפתחות אפשרויות ונוצרים הקשרים שקודם לכן לא היה מודע להם, המאפשרים התחלה של תהליך בונה. הבדיקה היא לעיתים פתח לתהליך התפתחותי בדרך האינדיווידואציה, ובדרך כלל למודעות עצמית, במיוחד לגבי מה שניתן לשינוי ומה שניתן להתפתחות. כיום אנו יודעים שלא די להיות מודעים למה ולמי שפועל בנו במצבים השונים ולנתונים הקיימים בנו. הקובע הוא מה אנו עושים עם המודעות הזאת. הבחירה ניתנה לאדם.

''הקוראת בכף היד'' לקראוואג'ו


	האצבע האקטיבית והאצבע הפסיבית


	כלל גדול בפסיכוכירולוגיה הוא שאין לשפוט על פי פרט אחד. שום פרט אינו עומד בפני עצמו. כשם שאין מורכב יותר מהאדם, כן תמונת האישיות כפי שנכיר אותה בראי הפסיכוכירולוגיה תלויה בפרטים ובשילובי פרטים רבים, כשמשמעות פרט מסוים ביד אחת לא תהיה זהה למשמעותו ביד אחרת. את היד מחלקים ליד חיצונית, המורכבת מגב כף היד והאצבעות, ולכף היד הפנימית. בכף היד הפנימית נמצאים הקווים, הגבעות שמתחת לאצבעות, מתחת לאגודל, מתחת לאצבע הקטנה הרביעית וממול, ליד שורש היד, ממול לאצבעות. גודל המפרקים בכל אצבע ואצבע בפנים כף היד, הן ביד ימין והן ביד שמאל, משמעותי גם הוא וכן קווי העור הדקיקים הקיימים בכל הכף והאצבעות, במיוחד בקצות האצבעות. חלוקה נוספת מתייחסת לתחום ההכרתי, המורכב מהאגודל, מהאצבע הראשונה ומחצי האצבע השנייה, שנקרא גם התחום הרדיאלי, ולתחום התת-הכרתי וההתייחסותי המורכב מחצי האצבע השנייה, האצבע השלישית והאצבע הרביעית, הנקרא גם התחום האולנרי. לאגודל תנועת "רדיוס" - סיבוביות עצמאית. גם לאצבע הראשונה עצמאות יחסית. באצבע השנייה עצמאות זו פוחתת אם כי עדיין קיימת. אצבעות שלישית ורביעית תלויות בתנועה סיבובית שמקורה בפרק כף היד. אין להן תנועה סיבובית משל עצמן. צד זה פסיבי. מבנה זה מבוטא גם בשימוש ביד. החלק הרדיאלי הוא הצד המשרת אותנו בפעילויותינו: נגיעה, מישוש, אחיזה, הפעלה, כתיבה וכו'. בחלוקות המקובלות נתפס הצד הרדיאלי, האקטיבי, כגברי והצד האולנרי, הפסיבי, כנשי. הצד הרדיאלי מאופיין גם כמייצג היבטים הכרתיים, והצד האולנרי מאופיין כמייצג את היבטי הלא־מודע. גם חלוקה זו תואמת להתייחסות סטריאוטיפית לחלוקה לגברי ולנשי. התייחסותנו הן הסבילה והן הפעילה לעולם החיצון מגולמת בחלק הרדיאלי. הכוונה לתפקידים, לדרכי חשיבה וארגון, ליחסי כוח ושלטון וגם ליכולת להתמצא, להחליט ולבצע. היד החיצונית משקפת את מבנה האישיות הבסיסי של האדם ואת נתוניו וכישרונותיו בתחומים השונים כפי שהם משתקפים באצבעות ובצורת הכף. היד הפנימית משקפת את הדינמיקה הפועלת באישיות, את השפעות הסביבה והמשפחה, החוויות, ההתנסויות שהאדם עבר וחווה והכיוונים האפשריים לתיקון ולמימוש הנתונים.


	שימו את היד על הפנים


	קנה המידה של היד נאמד בהתאם לגוף. רצוי שהיד תהיה לא גדולה מדי ולא קטנה מדי. גודל היד הנורמלי צריך להיות כגודל הפנים. אנו מודדים את הגודל על ידי כך שאנו שמים את בסיס כף היד על הסנטר ורואים עד היכן האצבעות מגיעות במצח. הגודל הנורמלי הוא כשהאצבעות מגיעות לאמצע המצח. מעל לאמצע המצח נתייחס ליד כאל יד גדולה, מתחת לאמצע המצח נתייחס ליד כאל יד קטנה. באופן כללי, יד קטנה מעידה על אינטנסיביות ומהירות. יד גדולה מעידה על קצב איטי יותר ועל היכולת להיכנס לפרטים. יד קטנה באדם גדול מעידה על אינטנסיביות רבה מדי, ועל חסר במידת התאפקות ובביקורת עצמית. לעיתים זה כשלעצמו מוביל לאי שקט פנימי ולקושי להתרכז. יד גדולה מדי מעידה שישנן תכונות הבאות על חשבון תכונות אחרות. גם מצב זה מביא למתיחות פנימית. בשני המקרים חסר קנה מידה. יד גדולה אך לא גדולה מדי מעידה על כישרון להתעמק בדברים קטנים ובפרטים, על סבלנות להתעמק בכל הפרטים, בעבודות יד, על היכולת לדייק בביצוע ובחשיבה וכן בעניינים רוחניים. יד כזו מעידה בדרך כלל על אדם דייקני, אנליטי, בעל יכולת ניתוח ואבחון. יד גדולה מעידה על אדם אמוציונלי (יש כמובן להביא בחשבון את מערך הקווים ביד הפנימית לאישור קביעה שכזו). יד גדולה, עבה וכבדה מעידה על אדם כבד תפיסה, מחוספס, לעיתים עצל ואיטי. יד קטנה מעידה על אדם מהיר תפיסה ועשייה, שאינו מאבד עצמו בפרטים אלא ראשית רואה את כל התמונה ורק אחר כך נכנס לפרטים. אדם זה אימפולסיבי, לעיתים חסר סבלנות. בהיותו מהיר תפיסה חסרה לו הסבלנות לחכות עד שהשני יבין את אשר הוא הבין במהירות. הוא בעל יכולת ריכוז בעיקרם של הדברים, ונוטה להיות שכלתני יותר מאשר רגשי. יד קטנה מדי מעידה על אדם ביקורתי מאוד, חסר סבלנות ובעל אינטנסיביות רבה מדי.

Sandra Nahdi, cc-by

יכול להכנס לפרטים. בעל יד


	בעיה של קצב?


	סימנים בודדים אינם סימן להתנהגות גלויה. ביד קטנה אינטנסיבית ומהירת עשייה ייתכנו סימנים של איפוק. האדם לעיתים אינו מודע למבנה האמיתי של אישיותו אלא לתופעות שהן תוצאה של חינוך או השפעה של הסביבה. זכורה לי אישה שידיה קטנות שלא הייתה מודעת כלל למהירות ולאינטנסיביות הקיימות בה. היא חונכה להתאפקות ופיתחה מעצורים רבים בתוכה. כל אשר לקחה לידיה לעשות, נעשה בצורה מעוותת או נפל מידיה והשתבש. רק בדבר אחד התבטאה המהירות והאינטנסיביות - בהליכתה. היא תמיד הלכה מהר ובנחישות. לעומתה - זכור לי גבר שתמיד הסתכסך עם הממונים עליו. ידיו היו קטנות, כלומר האיש היה מהיר. לממונה עליו היו ידיים גדולות. שוני הקצב ביניהם גרם תמיד לקצר ביחסים. לָאיש לא הייתה הסבלנות לחכות עד שהממונה עליו יסביר לו מה או איך הוא רוצה שאותו אדם יפעל במצב מסוים, והממונה כעס על ביטוי חוסר הסבלנות של העובד ופירש זאת כהתנגדות או כזלזול. גם במערכת זוגית לעיתים שוני בקצב בין בני_הזוג יכול להוות גורם למריבות. אם לאחד מבני־הזוג ידיים קטנות ולאחר ידיים גדולות, הפער בין שני אנשים אלה הוא גדול. הבנת המבנה וכבוד לשני יכולים לעזור לשני בני־הזוג לפתור בעיה זו של קצב.





	המאמר ערוך מתוך "המיסתורין שבכפות ידינו. פסיכוכירולוגיה - מפת הנפש במבט יונגיאני" הוצאת מודן

מדד הגולשים

	תשתחרר, בנאדם 40.86%

	אני הוא זה 9.68%

	האיש שפתח את הדלת 5.38%

עוד...

פותחים ראש
	אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה
	האל שבאל.אס.די
	על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע
	גני שעשועים מהגיהנום: גלריית צילומים

סקר


כמה פעמים בשבוע קוראים הורוסקופ?
פעם אחת. בסופ''ש
כל יום
אף פעם