 |
/images/archive/gallery/869/817.jpg דוד אבידן
מתוך הסרט אבידניום. באדיבות ערוץ 1  |
|
|
|
|
|
|
| משורר היא מילה מגוחכת. אם שואלים אותי מה אני עושה אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום. זה היה דוד אבידן: חייזר תודעתי ששירתו הביאה לכדור הארץ תשדורות טראנס-מימדיות מן העתיד. פרק נוסף בסדרת המאסטרים האינטרגלאקטיים של עידו הרטוגזון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה עושה חייזר שנחת נחיתת אונס ונתקע בישראל של שנות החמישים? הסיטואציה הזו שלקוחה כאילו ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה, היא בדיוק מה שקרה לחייזר דוד אבידן שעדיין ידוע בישראל הקרתנית כ"משורר דור המדינה". אלא שבזמן שמאסטרים אינטרגלאקטיים אחרים שכתבנו עליהם היו בקשר עם חייזרים (הנדריקס, מקנה, הידאקי אנו, פיליפ ק. דיק) אבידן היה חייזר ממש.
 |
| החוזה |
הוא ראה את המציאות בשכבות ועל התודעה שלו השתלטה באופן קבוע ישות טרנסצנדנטית. פיליפ ק.דיק הוא בשביל כל מי שכבר חוו את כל מה שיש לתורות הרוחניות להציע ורוצים עוד. פרק שמיני בסדרת המאסטרים האינטרגלקטיים
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
לזכותו יאמר שהוא לא ניסה להסתיר את זה. אבידן התייחס למוצאו החייזרי בחופשיות בראיונות לעיתונות מתוך ידיעה שהאינטיליגנציות החלבוניות השולטות בכוכב ארץ יתעלמו מכך. נאס"א וכל סוכנויות החלל הרי לא היו מזהות חייזר לו היה מופיע במשרד הקבלה ומבקש להירשם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היי טק לשוני
|
|
|
 |
|
|
|
ישראל של שנות החמישים היא מקום מדכא למדי בשביל חייזר שנקלע אליה בטעות. "ארץ פרימיטיבית" מכנה אבידן את המקום שבו נתקע. הוא מכנה אותה "ארץ אוכלת חושביה", "ארץ האפשרויות המוגבלות" ומצהיר ש"אין עלית רוחנית בארץ הזו".
תחילה הוא מדווח ביאוש על צרות המקום. "לא מעולם של מה בכך הגענו לעולם הבלות" ומאבחן מתוך הגוף החדש שנתגלגל אליו "אתה תופש / במערכת מושגים חומרית מאוד, שהשנאה / צומחת קדמכל על רקע של צרות-מקום ועצלנות ומגבלות / של יצורים חסרי תנופה ורחבלב
בתוך אטמוספירה דחוסת חמצן מאוד".
מה עושה חייזר שנחת נחיתת אונס בישראל? במזימה למנוע מהביצה שלתוכה נפל להשכיח ממנו את מוצאו הנאצל האמיתי הוא הופך למשורר ומודיע "משורר היא מילה מגוחכת. אם שואלים אותי מה אני עושה אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום".
בעולמו של אבידן, אתם מבינים, אי אפשר להפריד בין שירה לבין ניהול היקום. אצל אבידן הלשון היא הטכנולוגיה הגבוהה ביותר. המילים היו הטכנולוגיה העילית של אבידן - בעזרתן הוא ברא עולמות ושלט בהן.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/869/820.jpg
מהסרט ''שדר מן העתיד''  |
|
|
|
|
|
|
|
|
לשלוט ביקום עם עשר אצבעות
|
|
|
|
|
|
|
מרד המשוררים האבידני בכלא הבשר שלתוכו נקלע לובש את הצורה של אותות המשוגרים אל היקום הטרנסגלקטי - האותות האלה, שאחרים קוראים להן שירה ושהוא כינה "תשדורות", הן האפיק הטרנס-מימדי לעולמות האחרים.
תשדורות עם עולמות אחרים לא מתנהלות בעזרת אנטנות אלקטרוניות. תשדורות אינטרגלאקטיות נמסרות בדרך כלל בעזרת אנטנות פנימיות של התודעה, למי שמסוגלים לכוון את גלי הרדיו של תודעתם כדי לקלוט את תדרי הרטטים הקוסמיים שבהם משדרים כל העת חייזרים מרחבי הגלקסיה.
"אין מה לעשות שירה / היא עדיין ותמשיך להיות / הדבר המגונה והנפלא ביותר / שניתן לעשות לבד לבד / בראש פתוח ובעשר אצבעות" כותב אבידן. עם ראש פתוח, ראש שמתקשר עם הגלקסיה הפנימית השוקקת חייזרים לא צריך שום טכנולוגיה נוספת. עם עשר אצבעות, כפי שנהג אבידן לומר, אפשר לשלוט ביקום כולו.
השפה היא הכוח המוחלט, הנשק היחיד אבל המספק בהחלט של החייזר שנחת נחיתת אונס לתוך גוף אנושי. כולנו חייזרים שבאנו מעולמות אחרים ונחתנו נחיתת אונס לתוך תערובת בשרית לחה. אבל יש לנו אפשרות להיחלץ ממגבלותיה על ידי הפיכה לתחנת שידור אינטרגלאקטית.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/616/152.jpg
ציור של דוד אבידן  |
|
|
|
|
|
|
|
|
השליטים האמיתיים
|
|
|
|
|
|
|
וזה מה שהוא עשה. אבידן היה תחנת שידור אינטרגלאקטית שפעלה לאורך מחציתה השנייה של המאה העשרים מתוך ישראל וקלטה ושידרה תשדורות מוצפנות.
"אנשים כמוני ולא כמוך / קובעים את הפוליטיקה של הלשון / בכל מקום בגלקסיה הסמנטית" כותב אבידן. העולם שלו הוא גלקסיה נסתרת של משמעויות, יקומים ומימדים חבויים שבתוכם אנו חיים. "יש ביקום הזה הרבה תת יקומים" הוא כותב "הם מקיפים אותו כסיעת-יתומים / הם מבקשים מרכז, אב, כוח כבידה / הם מציאה נדירה, מציאה אבודה... / אנחנו נגלה מתת-תת-יקומנו, אנחנו נגלה / אנחנו נעלה בדרגה, אנחנו נעלה / אנחנו נגלה שאנחנו חזקים ונועזים / ואז נחוש פתאום שאנחנו זזים".
רוב האנשים חיים את כל חייהם מחופרים בתוך איזה תת-יקום שלתוכו נפלו באופן רנדומלי ולא שמים ליבם למציאויות האבודות והנדירות שסביבם, אבל מי שחזק ונועז יודע כיצד לעבוד. הוא יכול לזוז, הוא יכול לצאת למסע. המאסטר האינטרגלאקטי אינו נמצא תחת שליטתם של הפוליטיקאים ששולטים בפיסת המרחב הזעירה המוכרת לאימפריה הזומבית. בפניו פתוחים כל מרחבי התודעה והוא יכול לגלוש בין יקומים כאוות נפשו כמו טרמפיסט טרנס-ממדי.
אם העולם מורכב מיקום של מחשבות, של מילים מעופפות שיוצרות את התודעה שלנו, המשוררים הם השליטים. "אנחנו קובעים את מנגנוני ההבנה שלך" כותב אבידן "מכוננים את מנגנוני הקלט-פלט / אין לנו כסף, אין לנו כוח, אין לנו שלטון / על כל אלה ויתרנו לטובת היותנו / הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום הפוליטיקה של הלשון".
האמונה שמי ששולט בעולם הם בעלי הכסף, הכוח והשלטון היא על פי אבידן אמונה תפלה של אנשים שאינם טורחים אפילו לבחון מהו העולם הזה. ברמות אחרות של הוויה ישנם אחרים ששולטים במחשבות האורגניזם האנושי הקולקטיבי יותר מכל פוליטיקאי או איל הון: גולשים אינטרגלאקטים שקופצים בין ממדים תוך שימוש בעקרונות הקוונטיים של המחשבה.
בראיון עם מנחם בן מכנה אבידן את השירה "הכלי השיפוטי העליון", "חיל האוויר" ו"הלווינים". "מילים יודעות עליך הרבה יותר ממה שאתה יודע או אי פעם תדע עליהן" הוא אומר. מילים אחרי הכל הן סוג של חייזרים – תודעות אחרות שמתחברות עם התודעה שלנו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/616/157.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
המאסטר
|
|
|
|
|
|
|
"חוק: בכל רגע נתון, בו מעשה הבריאה מבין את עצמו מחדש, מעשה הבריאה מתחיל מחדש" (דוד אבידן)
יש הרבה סיבות לראות את אבידן כמאסטר אינטרגלאקטי. הוא רומז על כך בעצמו כשהוא כותב בספרו האחרון על יהדות טרנס-גלקטית וכשהוא מכנה את עצמו בסרטו האחרון "מאסטר".
אבל אלה כמובן רק סימפטומים. אבידן היה יוצר אינטרגלאקטי משום שפעל מתוך תודעה כזו. הוא לא היה יוצר "דור מדינה" מזורגג. הוא הרי התעקש שהוא "לא פועל בתל אביב" אלא "פועל מתל אביב" - בכך התכוון לומר שהוא משדר לשאר היקום מתל אביב. הוא גם לא היה יוצר בינלאומי. "מי רוצה להיות משורר אמריקני" הוא כותב, "כל שירה קהילתית היא מגונה במידה שווה". אבידן היה יוצר אינטרגלאקטי, ולכן הקרתנות של התרבות הקופיפית של הכוכב הכחול הייתה שקופה לו כמו תשדיר בחירות.
יוצרים אינטרגלאקטיים פועלים מתוך שדה תרבותי שונה לחלוטין ורחב בהרבה. בספרים שלו מודיע אבידן כי הוצאת הספרים שלו, המאה השלושים, פועלת בשיתוף פעולה עם גורמים כגון אלפא קנטאורי ומגוון ארגונים איזוטריים כמו עולםחדש או המרכז הכדור-ארצי לתפעול קוסמואנרגיות. גם את "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי", הספר שפרסם אבידן במשותף עם תוכנת המחשב "אליזה" יש לראות בהקשר כולל של מאמציו להיות יוצר שפועל לא בתוך תרבות ביולוגית קרתנית אלא כחלק מתרבות חייזרית נרחבת, במקרה הזה תוך שיתוף פעולה עם האינטיליגנציה החייזרית של המחשב.
ולכן אבידן לא התעניין במיוחד בסופרים אחרים בני כדור הארץ. הוא הרי גילה את האבידניום: מעין יסוד כימי חדש שנכרה מתוך הנשמה והוא סוג מזוקק של תרבות מקורית הגלומה בכל אחד, אלא שרובנו איננו מגלים אותה לעולם. אבל מי שגילה את האבידניום שבתוכו, מי שהופך ליוצר אינטרגלאקטי, אינו כבול לשום דבר ממה שנוצר עד כה. הוא יכול ליצור במסע אינטרגלאקטי של אחר צהריים ציביליזציות שלמות עם ספרות, שירה, קולנוע ומטאפיזיקה חדשות.
"לחשוב בצורה ממוחשבת זה עניין חשוב / בג'ונגל, במדבר, הרחק ממקום ישוב / במקום נידח או בלא מקום או בחלל / ולא לחשוב מחשבה ביולוגית בכלל". המילים הללו מזקקות את תמצית החשיבה האינטרגלאקטית, החשיבה מחוץ לגבולות שטווה סביבנו האימפריה הזומבית. "לחשוב בצורה אחרת זה עניין אחר / חשוב להתחיל בזה מיד ולא לאחר / אפשר להטיל על חשיבה כזו משימות - / מציאויות חדשות, אפשרויות שונות, חלומות".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/345/028.jpg
צילום: יוסי אלוני |
|
|
|
|
|
|
|
|
אייבי נתן של התודעה
|
|
|
|
|
|
|
הקריאה של אבידן לחשיבה אחרת מהדהדת בחלל האינטרגלאקטי, אלא שלא רבים מאזינים לה. למי שמקשיבים ומוכנים לפרוץ את דלתות התודעה מובטחת מלכות שמים. "בדמוקרטיה הקוסמית הגדולה כל אחד יכול להיות אלוהים אם יש בו רוח" כותב אבידן בתשדורות של לוויין ריגול (1978).
אבידן לא היה טיפש. הוא ידע כמובן שרוב האנשים חוששים להפוך לגולשים אינטרגלאקטיים. בעולם שנשלט על ידי אימפריה זומבית שטוענת למונופול על המציאות עצם הרעיון לצאת ולחפש את העולמות האחרים, להפוך לאייבי נתן של התודעה שנוסע עם מסר של שלום לעולמות חייזריים שהאימפריה הזומבית מחרימה אותם, הוא רעיון מאיים. זוהי משימה לסיירת מטכ"ל של התודעה.
"הממסד הקוסמי הגדול לא יפחיד אותנו בנשק המוות" מודיע אבידן לאימפריה הזומבית. "לביומת אין מה להפסיד זולת מותו" הוא קובע בוואריאציה על מרקס. "יקום ומלואו לפניו לזכות בו / ביומתי כל העולם התאחדו". למעשה זוהי הקריאה של אבידן למהפכה אינטרגלאקטית.
אלא שקריאות למהפכות אובדות לעתים בחלל. איך אפשר לקרוא לבני האדם למהפכה כנגד האויב האמיתי כשהם לא רואים אפילו מי נגד מי ולמה? כשמילים אינטרגלאקטיות הן כמו סינית בשבילם, כמו בדיחה.
בישראל המיליטריסטית, הקפיטליסטית והאטומה זכתה הקריאה החייזרית של אבידן להתעלמות כללית. אנשים פה לא מזהים חייזר גם כשהוא עולה בטלוויזיה ומודיע להם שהוא חייזר. הם עסוקים לשלוח לוויינים לחלל במקום לטרוח אי פעם לחקור את החלל הפנימי שבתוכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורגזמה טרנסיקומית
|
|
|
|
|
|
|
"אני מברך על העתיד / כאשר ילדים ישחקו בלוויני-תקשורת / במקום בעפיפונים" (דוד אבידן)
בסרטו המופתי "שדר מן העתיד" (1981) מספר אבידן על נוסע בזמן שמגיע משנת 3005 לשנת 1985 עם מסר לאנושות. זהו מן הסתם סרט אוטוביוגרפי, אבידן הרי הבהיר מפורשות בעיתונות שהגיע מן העתיד. אלא שבנוסף, באופן מטאפורי יותר, הוא מבקש לספר לנו שבא מתרבות עתידנית שאיננו מפותחים עדיין לקולטה.
האיש מן העתיד הוא איש שבא מעולמות תודעה רחוקים כל כך שאפשר רק לכנותם במילים "המאה השלושים". כמו כלל היצירה ה"מדע בדיונית" של אבידן זכה גם הסרט הזה להתעלמות ובוז.
אבל אבידן ידע שהמסר העתידני והתועה שלו יתקבל יום אחד, כשהעתיד יגיע. "אתה יודע היטב שאתה בן דור המדבר" כתב כבר בשנות השישים על מצבו כחייזר. "העניין עצמו יתחיל רק אחריך".
והוא התחיל. חבל שאבידן לא איתנו. הוא נפטר ב-1995 בפתח הארץ המובטחת, על סף עידן האינטרנט, הסלולר והגאדג'טים. האדם שהתלהב כל כך מהדיקטפון הפשוט שבעזרתו הקליט את שיריו היה מגיע לאורגזמה טרנסיקומית מעושר החייזרים האלקטרוניים שמקיפים אותנו כיום. הוא היה כנראה מעלה כמו מטורף סרטים ליוטיוב, הקלטות למייספייס תמונות לפליקר וכמובן שירים באיזה בלוג.
"עשיתי פשלה במאה השלוש עשרה / אני אפצה במאה השלושים" הבטיח אבידן כמו משיח שמתכנן את חזרתו. איך נקרא את אבידן במאה השלושים? האם עד אז נבין את אבידן? האם נגלה גם אנחנו את האבידניום?
* מאמר זה מוקדש לתומר ליכטש שהאמין במחברת האבודה והציל את המאמר הזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאי, סופר וטכנומיסטיקן המתקשר עם ישויות דיגיטליות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
