מעריב nrg - החתול העובר דרך קירות - פותחים ראש

ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה

החתול העובר דרך קירות

ד"ר רופרט שלדרייק, הכבשה השחורה של עולם המדע, משוכנע שלבעלי חיים יש כוחות על-טבעיים: הם קוראים מחשבות, יש להם חוש כיוון אנרגטי והם יודעים את העתיד. כלב מי שלא קורא

דפדף בניו אייג'

רופרט שלדרייק. תרגום: רונן שפרון
11/12/2007 9:30

שנים רבות מדווחים אנשים שנמצאים בקשר יומיומי עם בעלי חיים – מאלפי כלבים, חוקרי טבע ובעלי חיות מחמד – על התנהגויות מיוחדות של בני חסותם, המרמזות על קיומם של כוחות על טבעיים. למרבה הפלא, התופעות לא נחקרו לעומק; בשל הטאבו המדעי על כל דבר שנחשב פראנורמלי, ביולוגים הסתייגו מהנושא. מצד שני, רוב חוקרי התופעות הפראפסיכולוגיות הגבילו את עצמם, מלבד מקרים בודדים, לחקר בני אנוש.

על פי סקרים אקראיים שנערכו בבתי אב באנגליה ובארצות הברית, אנשים רבים מאמינים שחיות המחמד שלהם הן בעלות יכולת טלפתית מסוימת, הבאה לידי ביטוי בקשר איתם. 48 אחוז מבעלי הכלבים ו-33 אחוז מבעלי החתולים טענו שהחיות הגיבו פעם למחשבותיהם, או לפקודות שחשבו אך לא הביעו. מאמני סוסים וכן רוכבים רבים מאמינים כי סוסם מסוגל לקלוט את כוונותיהם באופן טלפתי.

תופעת טבע
דולפינים שעושים בדיקות אולטראסאונד, פטריות שנוסעות לחלל, לטאת ישו שהולכת על המים, פרת משה רבנו שחוזה את מזג האוויר וקוף שקורא בכוכבים כמו אסטרולוג
לכתבה המלאה

ישנם בעלי חיים שמסוגלים לזהות כי בעליהם מתקשרים עוד בזמן צלצול הטלפון, לפני שהרימו את השפופרת. כאשר מצלצל הטלפון בביתו של פרופסור ידוע מאוניברסיטת ברקלי, למשל, יכולה אשתו לדעת מתי נמצא בעלה בצדו השני של הקו לפי תגובתו המיוחדת של חתולם האהוב וויסקינס. בכל פעם שהפרופסור מתקשר, רץ וויסקינס אל הטלפון ולוחץ בכפותיו על השפופרת. "פעמים רבות הוא מצליח להרים את השפופרת, ואז בעלי שומע את יללות הגעגועים שלו", אומרת אשת הפרופסור. "אם מישהו אחר מתקשר, וויסקינס נשאר אדיש לגמרי לצלצולים".

זה שנים מספר אני חוקר את סגולותיהם הבלתי מוסברות של בעלי החיים בעזרתם של מאות מאמני בעלי חיים, רועים, עיוורים בעלי כלבי נחיה, וטרינרים ובעלי חיות מחמד. לפי מחקרי, ישנן שלוש קטגוריות מרכזיות של יכולות מיוחדות: טלפתיה, חוש כיוון וידיעת העתיד.

ססמוגרפים של רעידות אדמה

טלפתיה חייתית

הסוגים הנפוצים ביותר של התנהגויות המרמזות על הם כלבים וחתולים המצפים לשיבת בעליהם הביתה או לפרידה מהם; ציפיית חתולים וכלבים למזון; חתולים שנעלמים בדיוק כאשר בעליהם מתכננים לקחתם אל הווטרינר; כלבים שיודעים מתי בעליהם מתכננים לקחת אותם לטיול, וחיות שמתרגשות בזמן צלצול הטלפון כאשר בעליהן מתקשרים.

כפי שספקנים רבים טוענים, אפשר להסביר חלק מהתגובות האלה כציפייה לדבר שבשגרה, רמזים חושיים עדינים שאיננו קולטים, צירופי מקרים וזיכרון סלקטיבי של בני אנוש, או לפטור אותם כפרי דמיונם הקודח של בעלי חיות מחמד אוהבים. כל אלה הן השערות הגיוניות, אבל אין לקבל אותן בהיעדר הוכחות.

עמיתיי ואני התרכזנו בתופעת הכלבים

שיודעים בחוש מתי עומדים בעליהם לשוב הביתה. בעלי חיות מחמד רבים שמו לב כי בני חסותם החייתיים מתחילים להתנהג באופן שונה לפני שמגיע אחד מבני הבית, פעמים רבות כעשר דקות ויותר לפני שמגיע אותו אדם. לרוב נוהגות החיות לחכות על יד הדלת, השער או החלון. בסקרים אקראיים שנערכו בבתי אב באנגליה ובארצות הברית, בממוצע 51% מבעלי הכלבים ו-30% מבעלי החתולים אמרו כי הם הבחינו בהתנהגות שכזאת אצל חיות המחמד שלהם.

הכלב שחקרתי בפירוט הרב ביותר הוא טרייר ששמו ג'ייטי, ששייך לפאם סמארט, מהעיירה רמסבוטום שבמנצ'סטר הגדולה. פאם אימצה את ג'ייטי ממוסד לכלבים עזובים בשנת 1989 עוד בהיותו גור, ובמהרה נוצר בין השניים קשר אמיץ.

Ap	אני יודע מה עשית אתמול בלילה


	הכלב פשוט ידע


	בשנת 1991, כשפאם עבדה כמזכירה בבית ספר במנצ'סטר, היא נהגה להשאיר את ג'ייטי בהשגחת הוריה. הם שמו לב כי הכלב שם פעמיו אל הדלת השקופה כמעט בכל יום חול, בערך בשעה ארבע וחצי, בדיוק כשפאם נהגה לצאת ממקום עבודתה. ג'ייטי נשאר במקומו עד שפאם הגיעה, כארבעים וחמש דקות מאוחר יותר. באותה תקופה היא עבדה בשעות משרדיות קבועות, ולפיכך בני המשפחה הניחו שלכלב פשוט יש איזשהו חוש זמן טבעי. פאם פוטרה מעבודתה בשנת 1993, וכבר לא היה לה סדר יום קבוע. הוריה לא ידעו לרוב מתי היא אמורה לשוב הביתה, אולם ג'ייטי, כמדומה, ידע – הוא המשיך לצפות לה על יד הדלת, בשעות שונות כל יום. בשנת 1994 קראה פאם על המחקר שלי והתנדבה להשתתף בו. ביותר ממאה ניסויים צילמנו בווידאו את הדלת שלידה נהג ג'ייטי לחכות, וכך יצרנו תיעוד המשכי ומסומן של התנהגותו, בהשגחת צד שלישי שלא ידע את פרטי הניסוי. כדי לשלול את האפשרות שג'ייטי פשוט הגיב לצלילי המכונית של פאם או של כלי רכב אחרים המוכרים לו, בדקנו אם הוא ממשיך לצפות לשובה גם כאשר פאם נסעה באמצעים לא שגרתיים לה כמו אופניים, רכבת או מונית. ג'ייטי אכן המשיך לצפות. כמו כן ערכנו ניסויים שבהם פאם החלה את דרכה חזרה הביתה בזמנים שנבחרו אקראית, שנמסרו לה באמצעות איתורית. גם בניסויים האלה ג'ייטי התחיל לחכות על יד הדלת בסביבות הזמן שבו פאם יצאה, אף על פי שאיש מהנמצאים בבית לא ידע מתי היא אמורה להגיע. הסיכויים שאירוע כזה יהיה צירוף מקרים הם למעלה ממאה אלף לאחד, וג'ייטי התנהג בצורה דומה גם כשבדקו אותו ספקנים הלהוטים להפריך את יכולותיו. העובדות מצביעות על כך שג'ייטי הגיב לכוונתה של פאם לחזור הביתה, גם כאשר היא נמצאה במרחק מילין רבים. נדמה שטלפתיה הוא ההסבר היחיד שמתאים לעובדות. דוגמה נוספת היא היכולת לכאורה של כלבים לדעת מתי עומדים להוציא אותם לטיול. בניסויים האלה הכלבים נמצאים בחדר נפרד או מחוץ לבניין, תוך שהם מתועדים בלי הפסקה. באותו זמן בעליהם חושב על טיול, ומוציא אותם לטייל חמש דקות מאוחר יותר. במהלך הניסויים שלנו מצאנו כי כלבים החלו להפגין התרגשות ניכרת לעין בזמן שבו החל בעליהם לחשוב על הטיול הקרב ובא, אף על פי שלא היה ביכולתם לדעת זאת באמצעים חושיים רגילים. הם לא התנהגו בצורה דומה בזמנים שבהם בעליהם לא חשבו על טיול. אם לחיות בית אכן יש קשרים טלפתיים עם בעליהן, סביר להניח כי יש להן יכולות טלפתיות גם עם בעלי חיים אחרים, וכי הדבר עשוי להוות חלק משמעותי מתפקודן בטבע. חוקרי טבע אחדים אף סוברים כי שיתוף הפעולה של להקות ציפורים, זאבים ועדרי בעלי חיים עשוי להסתמך בחלקו על סוג כלשהו של טלפתיה.

אנג'ל נוריס

יש לי תחושה לא טובה בקשר אליך


	הנביא יונה?


	יוני דואר שבות לשובך לאחר ששולחו במרחק מאות מילין במרחבים בלתי מוכרים. סנוניות נודדות בחורף מהלך אלפי מילין מאירופה לאפריקה, ובאביב שבות צפונה. כלבים, חתולים, סוסים וחיות מבויתות אחרות מפגינות לעתים חוש כיוון מופלא, שמאפשר להן לשוב לביתן ממקומות רחוקים ובלתי מוכרים. רוב המחקרים שנעשו על כושר הניווט החייתי נערכו רק על יוני דואר, ורק העמיקו את הבלבול באשר לכושר הניווט שלהן. ניווט הוא פעולה מונחית-מטרה, כלומר, החיות יודעות איפה נמצא הבית אפילו כשהן עצמן נמצאות במקום בלתי ידוע ועליהן לחצות מרחבים בלתי מוכרים. ידוע שיונים אינן שבות לשובך על ידי זכירת פיתולי הדרך שבה נלקחו, מאחר שיונים שנשלחו בדרכים עקלקלות בתוך כלי רכב סגורים, תופים מסתובבים ואף תחת הרדמה הצליחו למצוא את דרכן חזרה ללא קושי. כמו כן ידוע שיונים אינן מנווטות רק על פי השמש, מכיוון שהן מסוגלות לשוב הביתה גם בלילה או בימים מעוננים. אמנם לעתים הן משתמשות בשמש כמצפן על מנת לזהות את מיקומן, וגם משתמשות בציוני דרך במרחבים מוכרים, אולם ביכולתן לשוב הביתה גם ממרחק מאות קילומטרים של מרחבים בלתי מוכרים, חסרי נקודות ציון. אין ביכולתן להריח את בתיהן המרוחקים, במיוחד לא כאשר הן עפות בכיוון הרוח, אולם ריח עשוי לשמשן בניווט כאשר מדובר במרחקים קצרים. ביולוגים אחדים מאמינים כי את כושר הניווט של היונים אפשר יהיה להסביר במונחים של חוש מגנטי. אבל אפילו אם ליונים אכן יש חוש-מצפן (דבר שלא הוכח), אין זה מסביר את יכולתן לנווט. אם היו לוקחים אותך למקום מרוחק ולא מוכר ונותנים לך מצפן, היית יודע איפה הצפון, אבל לא באיזה כיוון נמצא ביתך. כשלון הניסיונות הקונבנציונאליים להסביר את תופעת יוני הדואר וסוגים נוספים של יכולת ניווט מולדת אצל חיות מרמז על קיומו של חוש כיוון שאינו מוכר על ידי הממסד המדעי. לחוש כיוון שכזה יש השלכות רבות על הבנתנו את נדודי בעלי החיים, והוא אף עשוי לשפוך אור על חוש הכיוון האנושי, המפותח עשרות מונים יותר אצל הבושמנים ממדבר הקלהארי או אצל הנווטים הפולינזיים מאשר אצל האדם האורבני המודרני.

רויטרס

הבייתה!


	יש סוסים שיודעים את העתיד


	עניין ידיעת העתיד אצל בעלי חיים נחקר מעט מאוד, אף על פי שבמקרים של רעידות אדמה התרעותיהם המוקדמות של בעלי החיים עשויות להיות מועילות עד מאוד. אפשר להסביר חלק מההתרעות המוקדמות של בעלי החיים כידע שמקורו פיזי, למשל במקרים של שינויים חשמליים לפני רעידות אדמה וסופות. מקרים אחרים של התרעות הם מסתוריים יותר, כמו במקרים של חיות שהתריעו על הפצצות אוויריות במלחמת העולם השנייה הרבה לפני שהיה באפשרותן לשמוע את המטוסים מתקרבים, או חיות שהחלו להתנהג בעצבנות לפני תאונות בלתי צפויות. מקרים כאלה מרמזים על אחד מהשניים: יכולת תפיסה של מידע העובר אחורה בזמן, או טשטוש המושגים שלנו בדבר עבר הווה ועתיד. נדמה ששלושת הסוגים של יכולת קליטה על טבעית – טלפתיה, חוש הכיוון וידיעת העתיד – מפותחים יותר אצל מינים לא אנושיים כמו כלבים וחתולים מאשר אצל בני אדם. כן, הם קיימים גם אצל בני אדם, אולם נדמה כי הם מפותחים יותר בחברות מסורתיות מאשר בעולם המודרני המתועש. יתכן שאיבדנו חלק מהיכולות האלה מפני שכבר איננו זקוקים להן: טלפונים וטלוויזיה הם יעילים יותר מטלפתיה, ומפות ומערכות ניווט לווייני הם תחליף לחוש הכיוון העל טבעי. בנוסף, רגישות לדברים שכאלה אינה מטופחת במערכות החינוך שלנו, שבהן לא רק שמתעלמים מקיומם של כוחות בלתי מוסברים, אלא לרוב גם שוללים אותם מכל וכל.


	כוחות על טבעיים הם טבעיים


	למרות כל זאת, "חושים שישיים" לא פסו מן העולם. הם נראים יותר טבעיים ויותר ביולוגיים כאשר מתבוננים בהם לאור התנהגויותיהם של בעלי חיים. חלק גדול ממה שנראה לנו פראנורמלי, ייראה נורמלי ברגע שנרחיב את מושג הנורמליות שלנו. אולם נצטרך להרחיב גם את השקפתנו על פיזיקה וביולוגיה אם ברצוננו להסביר את התופעות האלו ברמה יסודית. טלפתיה בין בני אדם לבעלי חיים מתרחשת בדרך כלל רק כאשר ישנו בין שני המתקשרים קשר רגשי חזק. הדבר עשוי להוות מרכיב משמעותי בטלפתיה אנושית גם כן. ההשערה שלי היא שהקשרים האלה תלויים במעין שדות שקושרים יחד חברים בקבוצה חברתית, שנקראים "שדות חברתיים". שדות אלה הם רק סוג אחד מסוגים שונים של שדות שנקראים "שדות מורפיים" (שדות אנרגטיים המתוארים בפרוטרוט בספרי "נוכחותו של העבר"). השדות האלה לא חדלים מלקשור יחדיו חברים בקבוצות חברתיות גם כאשר אלה נמצאים הרחק אחד מהשני, מעבר לטווח של תקשורת חושית, והם משמשים כאמצעי שדרכו יכולה להתרחש תקשורת טלפתית. שדות מורפיים עשויים גם להסביר את חוש הכיוון העל טבעי. השדות המורפיים אינם קושרים חיות רק אל חברים בקבוצות החברתיות שלהן, אלא גם אל מקומות בעלי חשיבות בחייהן, כמו למשל השובך. השדות האלה קושרים אותם אל בתיהם גם במרחקים, כאילו היו תחבושות אלסטיות בלתי נראות, והקשרים האלה יכולים לתת לבעל החיים מידע ניווטי, כשהם "מושכים" אותו לכיוון ביתו. יש לנו הרבה מה ללמוד מהחיות הסובבות אותנו על טבע החיות, ועל טבענו אנו.

ד''ר רופרט שלדרייק





	ד"ר רופרט שלדרייק, ביולוג וזואולוג לא קונבציונלי, היה חבר בקלייר קולג', אוניברסיטת קיימברידג', ועמית למחקר של החברה המלכותית לביוכימיה. גר בלונדון. ספרו "כלבים שיודעים מתי בעליהם שבים הביתה, ותופעות בלתי מוסברות אחרות" יצא לפני שנים אחדות. באדיבות כתב העת Renaissance Universal לאקולוגיה, חברה ורוחניות

מדד הגולשים

	תשתחרר, בנאדם 40.86%

	אני הוא זה 9.68%

	האיש שפתח את הדלת 5.38%

עוד...

פותחים ראש
	אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה
	האל שבאל.אס.די
	על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע
	גני שעשועים מהגיהנום: גלריית צילומים

סקר


מאוננים?
כן
לא
בערך