מעריב nrg - סנוקרת לקראטה - אומנות לחימה

ראשי > ניו אייג' > אומנות לחימה > כתבה

סנוקרת לקראטה

מנפלאותיה של יפן: דווקא קרב המגע, מיומנות ההגנה העצמית שאימץ הפלמ"ח והתפתח בצה"ל, הפך ללהיט הכי חם בטוקיו

דפדף בניו אייג'

אסף שפריר, יפן
20/11/2007 10:33

האווירה בקרון רכבת הלילה שעשה את דרכו בין שכונות העיר טוקיו היתה שקטה ומנומנמת, בדיוק כמו הנוסעים שמילאו אותו, אנשי עסקים עייפים החוזרים כהרגלם בשעה מאוחרת לביתם בפרברי העיר, ומספר צעירים שסיימו את לימודי הערב. השקט הופר כאשר באחת התחנות עלה לקרון יפני שיכור. לא עברו דקות ספורות, והגבר השיכור החל להיטפל לאחד מלובשי החליפות שעמד בפינת הקרון. התנהגותו נעשתה אלימה יותר ויותר, הוא החל לדחוף את קורבנו ולאיים עליו בבליל של צעקות חסרות פשר. שאר הנוסעים החליפו מבטים מבוהלים.

הרכבת האטה לקראת העצירה בתחנה הבאה, ואז קם ממושבו נוסע צעיר בעל תווי פנים מערביים, ניגש לשיכור ודרש ממנו להפסיק. היפני השתוי ניסה להתנפל על הצעיר, ובתוך שניות מצא את עצמו מרותק לרצפת הקרון.

הדלת נפתחה בתזמון מושלם עם עצירת הרכבת, והשיכור ההמום הושלך מהקרון אל התחנה הריקה. הנוסעים הפרו את שתיקתם, ומחאו כפיים לצעיר השקט. איש העסקים שהותקף על ידי השיכור הודה לו באינספור קידות. "מאיפה אתה?" שאל היפני את הצעיר, וגילה כי מדובר באבי מזלטו, ישראלי העוסק באחד המקצועות החמים ביותר בתקופה זו ביפן - מדריך קרב מגע.

מזלטו, בן 29, עלה לישראל מטורקיה לאחר שהשתתף במשחקי המכביה בענף הקראטה. לאחר שעבר בשירות הצבאי קורס לוחמה בטרור שירת כמדריך קרב מגע, ועם השחרור נסע ליפן להמשיך את לימודי הקראטה לדאן 3. ביפן פגש את אשתו לעתיד, ומה שהחל כביקור זמני הפך לחיי קבע. כיום עובד מזלטו בסטודיו אופנתי באחת השכונות היוקרתיות בטוקיו, ומלמד את היפנים להגן על עצמם.

מזלטו בעיתון יפני


	הרחובות כבר לא שקטים


	התרבות היפנית נשענת על לכידות חברתית ונאמנות לקבוצה. התושבים בכפר, בעיירה או בשכונה מחויבים זה לזה, וכך כולם מעורבים ואחראיים לנעשה בשטחם הפרטי ובמרחב הציבורי. דוגמה לכך אפשר למצוא בעובדה שהערים היפניות נקיות כל כך, על אף שהעירייה אינה מעסיקה מנקי רחובות. כל בית, חנות או בית משרדים אחראים לשטח הציבורי שבסמוך אליהם, ובכל בוקר תוכלו לראות את עובדי העסק מטאטאים ומנקים את המדרכה ואת הכביש מול מקום עבודתם. רמת המעורבות החברתית היתה הסיבה שתושבי יפן נהנו משקט ומביטחון אישי. יפן של היום עדיין נהנית מתדמית של אחת המדינות הבטוחות בעולם. בערים המרכזיות פחות עדיין אפשר לראות ילדים בני חמש או שש צועדים לבדם בדרכם לבית הספר או לחנות השכונתית, וספר ילדים פופולרי במדינה מתאר את חייה של ילדה שמלאו לה ארבע שנים, ועתה היא יכולה להיות עצמאית ולא זקוקה להוריה ללכת לגן. רמת הפשיעה האלימה ביפן עדיין נמוכה לאין שיעור מזו המוכרת במערב, אך בשנים האחרונות החל להתערער ביטחונם של היפנים, והרחובות כבר אינם שקטים כשהיו. סדרה ארוכה של פשעי רכוש ואלימות טלטלה בשנים האחרונות את יפן, והעירה את התושבים למציאות אחרת. אם פעם היה ברור וידוע כי אף עובר אורח לא ייגע בארנק או בחפץ אחר שנשכח ברשות הרבים, היום כבר החלו בתים רבים להתקין סורגים ומערכות אזעקה אלקטרוניות - ממש כמו באמריקה. גם הדור הצעיר ביפן שונה לחלוטין מהוריו. הפערים הכלכליים המתרחבים הצמיחו שכבה גדולה של צעירים עניים שפונים לדרך הפשע, ועבירות אלימות ורכוש שהיו נדירות מאוד עד סוף שנות ה-90, הפכו לשגרה לא סימפתית. במציאות כזו אין פלא שרבים הם האנשים במדינה שביקשו לתת מענה לביטחון האישי שהידרדר, ומה מתאים יותר משיטת לחימה שפותחה במדינה שבה נאלצים האזרחים להתמודד עם איומים רבים על חייהם?

מזלטו עם תלמיד יפני


	טכניקה פשוטה ופרקטית


	אבי מזלטו מלמד בשלוש השנים האחרונות את היפנים להגן על עצמם בבית, ברחוב ובכל מקום אחר. "יפנים מכל הגילים לומדים קרב מגע", הוא אומר. "התלמידים הם בעיקר גברים, אך גם יש נשים וילדים בין התלמידים". הוא מספר כי השיעורים מתנהלים באופן שונה מהמוכר בארץ. "היפנים לא רגילים לאלימות גופנית, ואפילו השיעורים נערכים באינטנסיביות נמוכה יותר מזו הנהוגה במדינות אחרות", הוא מספר. "אבל המצב משתנה בהדרגה. האלימות בטוקיו עלתה הילוך בזמן האחרון, ויותר עוברי אורח מוצאים את עצמם מעורבים בקטטות ללא סיבה. יפנים רבים מחפשים דרך להגן על עצמם, ואת הפתרון הם מוצאים בקרב מגע, שבניגוד לאמנויות לחימה אחרות הוא טכניקה פשוטה ופרקטית שכל אחד יכול ליישם גם אם הוא לא חזק או אתלטי במיוחד". רומי , יפנית בת 37 מהעיר פוקואוקה, למדה על בשרה עד כמה חשובה אותה מיומנות הגנה עצמית שאימץ הפלמ"ח, שהתפתחה בקרב היחידות המובחרות של צה"ל, ונלמדת היום גם בקורסים של משטרת ארצות הברית. היא אמנם נולדה ביפן ואפילו התאמנה באמנות הקראטה כשהיתה בבית הספר, אבל כמו רבים ורבות מבני עמה החלה בשנים האחרונות להתאמן דווקא בשיטת הלחימה המודרנית שפותחה בישראל. היתה זו שיטת הלחימה הזו שעזרה לה ערב אחד להתמודד עם תוקף שכמו הגיע משום מקום. הרחוב האפלולי מאחורי תחנת הרכבת של העיר פוקואוקה ביפן היה ריק מאדם באותו ערב קיצי. רומי צעדה לבדה ברחוב, כשלפתע התנפל עליה גבר זר ואחז בה בחוזקה מאחור. היא לא איבדה את קור רוחה. בתנועה מהירה שלחה בעיטה לאחור, ופגעה ברגלו של התוקף שהרפה לרגע מאחיזתו מעוצמת המכה. אז פגע מרפקה של רומי בפניו של הגבר, שכבר בוודאי החל להתחרט על ניסיון התקיפה, והיא התרחקה בריצה מהמקום. אמנות קרב המגע הצילה אותה מאונס.


	נלחמים על חייהם


	אולי במבט שטחי נראה שהרעיון ללמד קרב מגע ביפן הוא כמו למכור קרח לאסקימואים, אחרי הכל, הקראטה, הג'ודו והקונג פו נולדו במזרח אסיה. אבל מסתבר שהיפנים מבדילים בין אמנויות הלחימה המקומיות לזו הישראלית. ריוסקה, יפני צעיר בן 27 ותלמיד קרב מגע מהעיר פוקואוקה, אומר שהעובדה שכוחות משטרה וצבאות מתאמנים בקרב מגע, ולא בג'ודו למשל, מצביעה על ההבדל. "הישראלים נלחמים על חייהם, ולכן מתאמנים בשיטה פרקטית המתאימה את עצמה למציאות. למדתי קראטה מאז בית הספר היסודי, ומדובר באמנות שחלק גדול ממנה מורכב מתנועות טקסיות ולא חיוניות. בקרב מגע מדובר בתנועות טבעיות של הגוף, וברור לי שאם אצטרך להגן על עצמי אשתמש בקרב מגע ולא בקראטה". מי ששידך בין לחימת קרב מגע ליפנים היה אייל ינילוב, מדריך קרב מגע בכיר שהגיע בתחילת העשור ליפן וערך במדינה מספר סדנאות קרב מגע, שזכו לסיקור תקשורתי לא מבוטל. עמיתו היפני של אייל, מצומוטו קוקושי, החל להפיץ את תורת הלחימה ביפן ובשיתוף מדריכי קרב מגע מכוחות הביטחון האמריקניים פתח את מועדון קרב המגע הראשון ביפן. היסטריית הכושר הגופני שבימים אלה נמצאת בעיצומה ביפן, סייעה אף היא להצלחת השיטה מישראל. ערוצי הטלוויזיה מלאים בפרסומות למכשירי כושר, ומכוני הכושר, תופעה חדשה יחסית ביפן, צומחים תחת כל גורד שחקים רענן. לאחר שבילי בלנקס - גורו כושר אמריקני המשלב אימוני כושר עם תרגילי צבאיים - מכר מאות אלפי סרטי די-וי-די בשנה האחרונה, היה זה תורה של לחימת קרב המגע הישראלית לעבור שדרוג ולהתעבות במעטה אירובי ידידתי לסביבה. מכוני כושר ברחבי יפן עלו על הגל האופנתי, והחלו להציע שיעורי קרב מגע שבהם התלמידים ובעיקר התלמידות לובשים אימוניות במקום מגיני רגליים, ומצטיידים במגבת במקום סכין מפלסטיק. בעלות חודשית שנעה בין 100 ל-200 דולר זוכים הקליינטים בכבוד להתנפל האחד על חברו מצוידים בסכין, באלה ובמה שבא ליד. התלמידים באים מכל שכבות החברה היפנית, וכיתות למבוגרים בני 50 ו-60 נערכות במקביל לשיעורים שבהם אמהות ובנותיהן לומדות להגן על עצמן מפני תוקף פוטנציאלי. אך כמו בכל דבר המיובא ליפן מבחוץ, גם קרב המגע עובר טרנספורמציה, ומתאים את עצמו למקום המוזר הזה. היפנים יתחילו לאכול גלידה, אבל לא לפני שיוסיפו לה טעמים של תה ירוק ושומשום וינגנו רוקנרול בקימונו, וגם לחימת קרב מגע מקבלת מתיחת פנים ושינויי גזרה כדי להתקבל בסצנה המקומית. השיעורים מתנהלים כמו כל שיעור אירובי, לצלילי מוזיקת דיסקו מקפיצה, אך התנועות שמבצעים התלמידים אינן לקוחות מהסרט "שיגעון המוזיקה" אלא מספר האימון של תורת קרב המגע. יפניות צעירות מזיעות ויורדות במשקל תוך כדי בעיטות מהירות למפשעתו של תוקף אלמוני. ואי אפשר לשכוח את האלמנט הנוסף, המיתולוגי כמעט, שמושך את היפנים לקרב מגע: ההילה הישראלית הנקשרת לנושא. מתברר שבניגוד להלך הרוח כיום בישראל, יש מקומות בעולם שבהם כוחות הביטחון הישראליים עדיין זוכים ליוקרה. על קיר המועדון של מזלטו מתנוסס דגל ישראל גדול לצד הדגל היפני, וחלק מהתלמידים נהנים מהרעיון שהם מבצעים את אותם תרגילים שמבצעים חיילי קומנדו ישראלים.