 |
/images/archive/gallery/852/548.jpg שייח נזימי מקפריסין
 |
|
|
תרגילי שליטה בגוף ובנפש, שמירה קפדנית על חוקי האסלאם ואמונה ביום הדין הקרב ובא: הכירו את המסדר הסוּפי הנקשבנדי, שהשפיע גם על המיסטיקן גורדג'ייף |
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
זאב בן אריה 19/11/2007 10:58 |
זאב בן אריה 19/11/2007 10:58 |
|
|
|
|
 |
מסופר על חכם סופי שהכניסו לכלא על לא עוול בכפו. עם הזמן הוא התיידד עם השומרים, וביקש מהם בקשה צנועה: לקבל לתאו את שטיח התפילה שלו ואת כלי האריגה – מחט וחוטים - בכדי שיוכל להעביר את זמנו בנחת ולהתפלל. השומרים לא מצאו סיבה שלא להענות לבקשה הזאת. אשתו של הסופי העבירה לכלא שטיח תפילה ובו דוגמאות יפהפיות, וכן את כלי האריגה של הסופי. ימים רבים היה הסופי מתפלל בדבקות, משתטח על השטיח, משתחווה ונוגע תוך כדי כך בראשו ברצפה. יום אחד הגיעו השומרים ומצאו את דלת התא פתוחה - והסופי איננו. התפלאו השומרים כיצד נעלם, אך מפני שידעו שהיה חף מפשע, לא הצטערו שברח.
 |
גן עדן של רוצחים |
סוכני סתר, הסכמי שקר, רציחות פולחניות, התאבדויות, עמק מלא נשים וחשיש ותקווה למשיח עולמי: הכירו את כת האיסמעילים, האבות הרוחניים של החיזבאללה |
לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
כעבור שנים פגש אחד מהם במקרה את אותו הסופי. הסופי זוכה כבר מכל ההאשמות שטפלו עליו וחי כאדם מכובד. "ספר לי", ביקש אותו שומר, "עכשיו שהכל כבר מאחורינו, כיצד הצלחת לברוח מתא הכלא. עד היום זאת תעלומה בשבילנו".
"פשוט מאד," ענה הסופי. "אישתי ביררה את מבנה מנעול הדלת שלי אצל המסגר שבנה אותה. אז היא רקמה את התבנית על שטיח התפילה שלי". "כשהתפללתי בדבקות והשטחתי על השטיח למעשה למדתי את תבנית המנעול. אחר כך, בעזרת הכלים שהיו ברשותי – כלי האריגה - יצרתי מפתח מאולתר ופתחתי את הדלת".
מבין כל המסדרים הסופיים (הזרם המיסטי של האסלאם) המסדר הנקשבנדי הוא מהמעניינים ביותר. נקשבנד פירושו תבנית, וכן גם אריגה, והסיפור הזה מבטא את מהותו של המסדר: לימוד התבנית, יצור כלים רוחניים יש מאין, והימלטות ממצב הכלא שאנו נמצאים בו. המסדר הנקשבנדי נודע גם כמקור השפעה עיקרי על תורתו של המיסטיקן הרסוי-ארמני ג"א גורדייף. ראש המסדר בסוף המאה ה-19, השייח' בוגא א דין, אף נזכר בספר "פגישות עם אנשים מיוחדים" של גורדייף. גם כיום קיימים קשרים בין אנשי גורדייף לבן אנשי הנקשבנדיה.
מקור המסדר במרכז אסיה של ימי הביניים, אך הוא נחשב לממשיך דרכם של בתי ספר רוחניים איזוטריים קדומים שהתקיימו באזור, לפני הגעת האיסלאם. תורתו המיוחדת מבוססת על שליטה, הכרה של המערכת האנושית ומבקש לחולל התפתחות רוחנית תרגולות פיזיות ומנטליות. מאידך, זהו מסדר מוסלמי אורתודוקסי מאד שנפוץ מאד באימפריה העותמאנית ובהודו, והיה אחד הגורמים המובילים את התנועה הפאן-איסלאמית בעולם.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/852/523.jpg
שטיח תפילה מדגסטן  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
עקרונות העבודה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ישנם אחד-עשר עקרונות בעבודה הרוחנית
במסדר הנקשבנדי:
1. מודעות תוך כדי נשימה. זכירה מודעת של אלוהים כשאדם נושם ונושף. כל נשימה שנלקחת בלי תשומת לב נחשבת למתה, וכל נשימה שנלקחת עם יראה ונוכחות נחשבת לחיה ומחוברת לנוכחות השמימית.
2. לשים לב לצעדים. כל צעד צריך להיות מכוון ומאורגן כלפי השגה של מטרה שמימית. המבט צריך להיות על הרגליים, במטרה למקד את תשומת הלב וכסימן לצניעות. מנקודת המבט של גורדייף התרגול הזה מונע הרבה הסחות דעת הגורמות לגלים של חלומות בהקיץ.
3. מסע הביתה. לימוד פנימי של עצמך, דע את עצמך ועבור מתכונות רעות לתכונות טובות. המסע מהעולם של הבריאה אל העולם של הבורא קורה בשתי שלבים: ראשית מסע חיצוני - למצוא מורה; ושנית - מסע פנימי לנקות את הלב.
4. להיות לבד בקהל. לדרוויש צריך שתהיה היכולת להיות לבד עם אלוהים גם כשהוא עסוק בעולם החומרי ועם אנשים אחרים. יש שני סוגים של התבודדות: חיצונית ופנימית. ההתבודדות החיצונית היא תרגול סופי בסיסי, אולם ישנה התבודדות עמוקה יותר המבוטאת במשפט: "היה בעולם, אך לא חלק ממנו."
5. "זיכר" – שפירושו, זכירה, הזכרה. התרגול הוא לחזור ולהגיד את משפט ה"שהאדה", או "העדות" - "לא איללה איל אללה" – אין אלוהים מבלעדי אללה, כשהמתרגל מתמקד בזמן כל מילה במשפט בחלק אחר בגוף שלו, לפי סדר מסויים.
6. ריסון – חזרה. ריסון המחשבות. זה כולל את המאמץ הנדרש למנוע מהמחשבות לנדוד בזמן החזרה על השהאדה. המטרה היא להשיג איחוד, ומודעות לאחדות של האלוהים.
7. השגחה. השגחה על הכיוון והבריחה של המחשבה בזמן החזרה על השהאדה. התרגול הוא למנוע מהלב מחשבות שליליות. להצליח בהשגחה כזאת, ולו גם ל-15 דקות - נחשב להישג גדול. בעבודה של גורדייף ישנו תרגול מקביל של המנעות מביטוי רגשות שליליים.
8. התרכזות בנוכחות השמימית. מעין מדיטציה עמוקה.
9. הפסקה מספרית: הבדיקה שחזרו על זיכר הלב מספר הפעמים הנדרש.
10. הפסקה בזמן: הבדיקה כיצד האדם מנצל את זמנו; אמירת תודה על המעשים טובים וחרטה על זמן שבוזבז במעשים רעים.
11. בניית תמונה מנטלית של הלב, עם השם של אלוהים חרוט עליו. לשמור את הלב במצב של נכונות, ערנות, מגיב לתקשורת האלוהית.
המוטיב המרכזי בכל העקרונות הללו הוא שליטה. שליטה על הגוף, על המחשבות ועל העצמי, במטרה לכוונו למטרות שמימיות, מוטיב אחר הוא ידע: הנפש צריכה לדעת את עצמה לפני שהיא מנסה לדעת את השמימי. ועל אף שרבים מהעקרונות מכוונים כלפי העשייה של הזיכר, הם יוצרים יחדיו מסגרת חיים שבה הדרוויש מודע תמיד למטרה הגדולה.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/852/520.jpg
גורדייף  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
עצור וזכור
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחד התרגילים החשובים של המיסדר הנקשבנדי הוא תרגיל ה"עצור" - תרגיל שאותו מתאר בספריו תלמידו של גורדייף, פ"ד אוספנסקי, המובא כאבן יסוד בדרך להכרה עצמית. התלמידים עוסקים במלאכת יומם, בשדה או בכל מקום אחר, ובכל שלב יכול השייח' לתת לפתע פקודת "עצור". באותו הרגע חייבים לקפוא כולם על מקומם, בתנוחה שבה הם היו. ולהישאר בתנוחה זו לעיתים במשך שעות עד שהשייח' משחרר אותם. תרגיל זה הוא פתח לערנות מתמדת ולהכרה של המרכז המוטורי – האחראי על הדרך האוטומטית שבה אנו עושים דברים, שולט בחיינו, ומהווה מכשול עיקרי בהתפתחותנו.
אחד הדברים שבו שונה המיסדר הנקשבנדי ממסדרים אחרים הוא בצורת עשיית ה"זיכר" שלו. אצל הנקשבנדים ה"זיכר" נעשה בשקט, ללא מילים. הנקשבנדים מדמיינים במקום זה תמונות מנטליות ומקשרים אותם לכל מיני מקומות בגוף.
הסופי חייב לשמור את הלשון לחוצה כנגד תקרת הפה, שיניו ושפתיו סגורים בחוזקה. הוא עוצר את נשימתו ואז מתחיל עם המילה – לא. הוא גורם לה לעלות מהגרון למוח. כשהיא מגיעה למוח, הוא אומר - איללה, לכתף הימנית ו-איללה, לכתף השמאלית. הוא דוחף את המלים בכוח לתוך הלב האיצטרובלי שדרכו הן מסתובבות לכל חלקי הגוף ביחד עם המילה "לה". הפסוק – "מוחמד רסול אללה", גורם לו לנטות מצד שמאל לצד ימין, ואז האדם אומר: "אלוהי, אתה מטרתי וסיפוקך - רצוני".
"ה'זיכר' הוא מקור של חוכמה וכלי רב עוצמה בשביל הנפש להגיע לאלוהים", אומר שייח’ נזימי, מורה נקשבנדי חשוב שחי היום בקפריסין, "הנביא מוחמד אמר שאפשר לבקש כל דבר מאלו שעושים את ה'זיכר'... מלומד אחד אומר שה'זיכר' מביא את אהבת האלוהים ללבו של המאמין בדרגה כזאת שאין בלבו אלא את אהבת האל ונוכחותו."
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/852/513.jpg
שייח' נזימי מקפריסין  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
העלית שבעלית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המסדר התחיל באופן רשמי במאה ה-14. בהא אל דין נקשבנד נחשב לאב המייסד. רק מעט ידוע על חייו מפני שאסר על מאמיניו לכתוב את מעשיו או את אמרותיו. הוא נולד בכפר ליד בוכרה, הוכשר לסופיזם על ידי טובי המורים בזמנו: הכשרתו כללה שבע שנים כעבודה כרועה ושבע שנים כמתקן דרכים. הוא חי בבוכרה ובסמרקנד ומת בכפר שבו נולד.
הוא זה שקבע את הזיכר השקט. היה לו חזון שבו ראה שישה מאסטרים הקדומים של המסדר, ואחד מהם, חווג'ה עבד אל חליק קדג'דווני, הנחה אותו לעשות כן, בניגוד לאחוות הסופיות האחרות.
המיסדר הנקשבנדי נפוץ כאמור בכל רחבי העולם המוסלמי, ובמיוחד במרכז אסיה. הוא נחשב למיסדר אורתודוקסי ומקפיד על מילוי כל חוקי האיסלאם. המיסדר הנקשבנדי הוא אחד היחידים שבהם מקור ההסמכה – הבראכה – הוא אבו בכר, ידידו של הנביא והחליף הראשון, ולא עלי. המיסדר קורא לעצמו גם "דרך הזהב".
כך אומר שייח' נזים אל קוברוסי: "המסדר הנקשבנדי נוצר בליבו של הנביא, וסמכותו הועברה דרך אבו בכר ממורה אחד לבא בשרשרת לא מופרעת המגיעה עד זמננו. מפני שאבו בכר, מבן כל חברי הנביא, היה היחיד שקיבל במלואה את האמת הפנימית של ליבו של הנביא, המסדר הנקשבנדי יורש במלואם את התורות המעודנות והמלאות של הנביא… ה"נקש" (התבנית) של הלב היא אללה. מי שרוצה את אותה תבנית על ליבו יבוא לדרך הנקשבנדית. הגבוהה ביותר בכל הדתות היא האיסלאם והרמה הגבוהה ביותר באיסלאם היא המסדר הנקשבנדי."
אצל חלק מהנקשבנדים יש אמונה חזקה ביום הדין שעתיד לקרות בזמן הזה ובבואו של המשיח – המהדי. שייך נזימי אומר שהמהדי נולד בחיג'ז ב-1941, ושלהופעתו תקדם מלחמת עולם שלישית, מלחמה אטומית שתזרע הרס רק במשך 90 יום. ביום ה-91 יופיע המהדי בסוריה ועידן חדש יתחיל. תתחיל תקופת שלום תחל אבל לאחר ההופעה מחדש של הלא מאמינים יתחילו גם הסימנים של יום הדין להתממש. ראו הוזהרתם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
|
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|