 |
/images/archive/gallery/846/381.jpg מדיטציה בהריון
rashida s. mar b, cc-by  |
|
|
|
|
| איך להפוך את כאבי הלידה לעוצמה? איך להישאר שלווים ויציבים בתוך כל ההתרגשות? על מדיטציה, תפילה ושירה בתהליך הלידה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
דסי אלעד וערן הרפז
5/11/2007 14:52 |
דסי אלעד וערן הרפז
5/11/2007 14:52 |
|
|
|
|
|
|
|
ישנם רגעים בחיים שבהם איננו יכולים אלא להשתאות מול עוצמת המסתורין והאהבה השופעת של החיים. התפתחותם של חיים חדשים, בתוך גופנו שלנו, יציאתם אל העולם ולידתה של משפחה הם אולי מהמרגשים ומהמשמחים שברגעים אלה. למרות זאת, משום מה לידה נתפסת בימינו כאירוע מלחיץ: נשים רבות חוששות מהלידה הצפויה, בעיקר בשל הרתיעה הבסיסית מהלא נודע. בשנים האחרונות, אולי כמענה לכך, הולך וגדל ההיצע של אפשרויות אלטרנטיביות ללידה.
 |
| בעונג תלדי בנים |
|
לידה כחוויה אורגזמטית? לפי שירז אריאל דרורי, זה אכן אפשרי. טכניקה חדשה-ישנה עשויה להביא מהפכה בחדר היולדות, וגם תפקיד חדש לגבר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הלידה היא מקום שאין בו העמדות פנים. ייתכן ששמענו שלתינוק הכי טוב להיוולד בסוכה בלב המדבר, בתוך מי האוקיינוס הקרים, או בחדר הלידה של בית החולים המלכותי בלווית רופא החצר של המלכה. אך מאד חשוב להבין שאין כזה דבר "לידה אידיאלית" או "תנאים אידיאליים להיוולד בהם". היילוד נולד לתוך העולם ולא לתוך רעיון על אודות העולם.
הדברים שמתאימים לאם - בהתאם לביוגרפיה שלה, אמונותיה וסביבתה - הם חלק בלתי נפרד מהלידה. הלידה הטבעית תהיה זו המתאימה את עצמה לטבעה של האם, טבעו של האב וסביבתם. אם תבחר ללדת בבית מתוך מחשבה שזו סביבה טבעית ונכונה יותר להיוולד בה, ותתעלם תוך כך מפחדים עזים שלה ושל בן-זוגה, תמנע מעצמה סביבה בטוחה, מעוררת אמון, שהיא תנאי בסיסי לאפשר ללידה להתפתח באופן טבעי.
ללכת אחרי אופנות כאלה או אחרות, או לרצות לעשות מה שהחברה הטובה עשתה בלידה, פירושו להזמין אכזבות וקשיים מיותרים. ואיפה שאת מרגישה הכי נוח ובטוח ונעים – שם תוכלי להרגיש הכי משוחררת ורגועה. זה מפתח חשוב ללידה.
עלינו להיות בהירים מאד לגבי ציפיותנו. כך נוכל לכוון אליהן ולעשות מעשים שיתרמו להגשמתן. אך לא פחות חשוב הוא לדעת ולהבין שהדברים שלהם אנו מצפים (כמו מיילדת נחמדה, בעל רגוע או שקט מסביב) אולי יתגשמו ואולי גם לא. אם נהיה לחוצים שציפיותנו יתממשו אנחנו מזמינים צרות. טבעי שעולות ציפיות, ודאי שממאורע ענק כמו לידה, אבל האם אנו יכולים להחזיק בהן ברכות? רכות שתאפשר לנו שלא להישבר אם לא יתממשו?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לתת אמון באי הידיעה
|
|
|
 |
|
|
|
לידה אינה דבר קל ולרוב כרוכה בכאב. אבל ייתכן שהרבה מ"חבלי הלידה" מקורם בדברים שאנחנו מעמיסים על התהליך הטבעי, ומשום כך הם אינם הכרחיים כלל.
במהלך לידה מתעצמות תחושות אי הידיעה וחוסר השליטה. יש הרבה התרגשות ושמחה, יש גם הרבה כאב ופחד, אבל דרך חזרה - אין. יש רצון שהלידה תתקדם, ועם זאת דומה שעצם הניסיון לקדם הוא המעכב העיקרי. בתוך כל זה – אפשר רק להיכנע, לשחרר, להאמין. מתוך כך יכולה הלידה להיות שיעור ענק לחיים, כשהאמונה הבלתי מודעת שלנו שבכוחנו שלנו להזיז את החיים מביאה אותנו שוב ושוב להתנגשות
עם מה שיש.
הלידה פותחת שער לעוצמה הבלתי נתפסת של כוח האמונה ויכולת ההכלה שלנו. כשליוויתי פעם חברה טובה, ניסינו לדמיין שההתנסות הזו היא כמדרגה עבור היולדת, שאחריה היא עולה שלב, אל חיים חדשים שעה שהיא פתוחה, כשהיא מחוברת אל כח האמונה ויכולת ההכלה, ונוגעת באמת הבלתי נתפסת של החיים עצמם. גם בלב ליבו של הכאב, בתוך הפחד שלא נוכל עוד לסבול את הכאב הזה, ובתוך הספקות שאוכלים בנו ומספרים שאיננו עושים משהו כהלכה, אנחנו יכולים להיות עדים אילמים למציאות זו, אנחנו יכולים להירגע בתוכה, לנוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לזכור לנשום
|
|
|
|
|
|
|
האם אפשר להיות רגועים בתוך אירוע אינטנסיבי ועצמתי כמו לידה? האם אפשר להיות יציבים ושקטים גם ב"עין הסערה", בשקט פנימי, למרות הכאב והפחד?
כאן אנחנו נכנסים אל עולמה של המדיטציה, ולשילוב בינה לבין תהליך הלידה. המדיטציה היא כלי עתיק יומין שמפתח בין השאר את היכולת שלנו לשים לב באופן ישיר ומתמשך לחוויות העוברות עלינו. במדיטציה תשומת הלב הישירה והמתמשכת יוצרת מרחב פנימי אשר מאפשר לנו לחוות את החוויות באופן מלא, לדעת אותן מעבר למה שאנחנו חושבים עליהן. תירגול תשומת הלב לנשימה לקראת הלידה מאפשר את יצירתו של מרחב פנימי שמכיל את עצמת הרגשות, הכאב וההתרגשות.
תשומת הלב לתחושות הגוף השונות, גם הוא חלק מרכזי של המדיטציה, מאפשר מפגש רגוע ונינוח עם הגוף, בין אם התחושות נעימות ובין אם לא. מפגש כזה עם הגוף מאפשר ליולדת להיות נוכחת באופן מלא במהלך הלידה. הדברים הנ"ל נכונים כמובן גם לבן הזוג. היכולת להיות נוכח ומקבל, המתפתחת מתוך תרגול המדיטציה, מאפשרת לבן הזוג להשאר מאוזן, נוכח, מכיל ותומך כלפי שותפתו.
מצאנו שגם השירה מזכירה לנו לנשום, לנשוף לאט לאט ושוב לנשום. השירה משחררת מתחים, לוקחת אותנו אל מעבר לכאב ומחברת אותנו אל השמחה, האהבה והעוצמה של הרגע. אפשר לשיר מילים שיוצאות ובא להגיד אותן באותו רגע, ואפשר להשתמש בשירים ותפילות ששימשו נשים במשך שנים רבות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מכאב לעוצמה
|
|
|
|
|
|
|
מה עושים עם הכאב? בתור דולה, רוב הכלים שאני עובדת איתם בלידות נועדו להקל על כאב. אבל יש דרך אחרת להתייחס אליו?
לפעמים אני שואלת יולדות בשיא הכאב – "האם את יכולה להודות על הכאב הזה? לברך עליו? לזכור שזאת זכות גדולה להיות בו?" אם נזכר בגודל המעמד שאנו נמצאות בו, יקל עלינו לקבל אותו ולהכיל אותו, כשער שעלינו לעבור בו כדי לזכות באור הגדול מכל – התינוק! וכשנקבל את הכאב כמתנה (או לפחות כשער), יקל עלינו להרפות לתוכו, ולנשום בתוכו, וכך להקל גם על דרכו של התינוק ולהעצים את חווית הלידה.
ובסופו של דבר ראוי לשאול: האם לידה היא תהליך יוצא דופן או שונה מתהליכים אחרים העוברים עלינו בחיים? האם ההתמודדות איתה שונה מהתמודדות עם רגעים אחרים?
בשורה התחתונה: לא, ממש לא. כמובן, יש דברים שמועיל וחשוב לדעת על הלידה, את ה"טריקים" שלה וכו', אבל בסופו של דבר הלידה פועלת ע"פ אותה דהרמה, אותו חוק הטבע שמתקיים בכל רגע אחר. אך הלידה היא מאורע כל כך נוגע ללב, כל כך עצום, בלתי נתפס בעליל, שהוא מביא עמו שינוי עצום בחיים, ואי אפשר להשאר אדיש לאמיתות העמוקות שטמונות בה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| דסי אלעד וערן הרפז
| /images/archive/gallery/846/317.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
על המחברים
|
|
|
|
|
|
|
דסי אלעד היא דולה מוסמכת ומוזיקאית. ערן הרפז עוסק במדיטציה ולימודים בודהיסטים כ-17 שנה ומורה למדיטציה בעמותת "תובנה". בני הזוג גרים עם ילדיהם ביישוב כליל.
ב- 23-24 בנובמבר דסי וערן ינחו סדנה בשם "שערי לידה", בה המשתתפים יוכלו לברר עם עצמם איזו סוג לידה מתאימה להם ולקבל כלים עוצמתיים להריון, ללידה ולהורות. פרטים נוספים ניתן לקבל במייל
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
