 |
/images/archive/gallery/510/063.jpg אירינה אוסוסקין
אלדד מאסטרו  |
|
|
|
|
| כל אחד יכול לאמץ את התמונה הזו לחייו, וללמוד כיצד להחזיר אותה למקומה כאשר היא מתהפכת. אירינה אוסוסקין, מפתחת 'פיזיקה משפחתית', מציגה מודל פשוט לחיים של התפתחות. פרק ראשון בסדרה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אירינה אוסוסקין
29/10/2007 15:26 |
אירינה אוסוסקין
29/10/2007 15:26 |
|
|
|
|
|
|
|
אחי ואני פיתחנו שיטת ריפוי ייחודית שאינה שייכת לתחום הריפוי הקונבנציונאלי, אלא לתחום החשיבה. סוג הריפוי שלנו מתרחש בחשיבה - איננו נוגעים במטופלים או משוחחים עמם. אנחנו גם לא שואלים שאלות, כפי שמקובל, כי זה לא נותן לנו מידע שמסייע לנו בתהליך הריפוי. ההפך, קל לנו יותר לעזור לאנשים בלי לשמוע יותר מדי פרטים על חייהם.
שימוש בחשיבה - זהו המאפיין המרכזי בתהליך ההתפתחות שפיזיקה משפחתית, השיטה שפיתחתי יחד עם אחי, מתארת. אנשים תמיד "חושבים" אולם מרבית הזמן זו אינה חשיבה מתפתחת, אלא חשיבה שמעייפת את המוח ואינה מובילה לתוצאות. אני מזמינה אתכם לעבור יחד איתי חוויה מסוימת, שבה הראש דומיננטי, לא הבטן, ותהליך החשיבה הוא מבוקר ומתפתח. במפגש הזה אדבר על הצורך לבחור תמונה מסוימת שאותה רוצים להשיג - תמונה לחיים שמתייחסת אל הבית, אל העסק או אל כל דרך התפתחות בתחום כזה
או אחר בחייכם.
הצורך לבחור תמונה מבטא רצון טבעי של האדם להתפתח, אולם נוכחתי לדעת שלא הרבה אנשים באמת בוחרים בתמונה מסוימת ורוצים להשיג אותה. בספרי פיזיקה משפחתית הצגתי עשרות תמונות שמורכבות מסמלים ומילות מפתח, שבאמצעותן אנשים יוכלו לבנות את החשיבה שלהם ויהיו מסוגלים בבוא העת לראות 'תמונה' משלהם. אני רוצה להדגיש שתמונה לא ניתן להבין - תמונה מעבירה מידע. יש לעשות הבחנה בין ראייה להבנה. ראיית התמונה זו היכולת לקלוט דברים בלי להבין אותם, כי להבין זה תהליך קשה וממושך שדורש עיבוד מורכב של מידע. לכן קודם כל חשוב להגיע ליכולת לראות.
החיים של כולנו מאוד דינאמיים ואנחנו עסוקים רוב הזמן בענייני השגרה היומיומית. השאלה היא, האם מעבר לכל העיסוקים הללו קיימת תמונה שאנו רואים? האם בכלל קיים אצלנו הצורך לראות תמונה, והאם אנו מסוגלים לבחור בתמונה כלשהי?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חייבים לבחור תמונה
|
|
|
 |
|
|
|
פיזיקה משפחתית מוצגת באמצעות תמונות, עניין שעלול לעתים להרתיע אנשים, אולם מבחינתי, זו הדרך היחידה לתאר תהליך שאינו נראה לעין. בספרי 'עקרונות' אנשים מתוודעים להרבה סמלים, ציורים ומושגי יסוד, כל זאת על מנת שבסופו תתגלה להם תמונה אחת המתארת תהליך מחשבתי במודל של בית. מבחינתי זוהי תמונה אוניברסאלית שמתאימה לכל אדם. זו התמונה שאני בחרתי כתמונה כוללת לחיים. אני הבנתי שאם לא בוחרים בתמונה כלשהי, החיים מתנהלים בקצב איטי מדי, ללא כיוון.
כמרפאים אנו נפגשים עם אנשים שנמצאים בתקיעות כלשהי, הנובעת מסיבות שונות. כבר לפני שנים רבות הבנתי שהסיבות השכיחות ביותר קשורות לתהליכים המתרחשים בבית. זה המקום שבו רוב האנשים לא פועלים בצורה נכונה, לא מנהלים את החשיבה ומידרדרים לסיטואציות קשות. משום כך, בחרתי להתמקד במערכת המשפחתית כמודל להתפתחות.
אני מציגה את המודל כתמונה מוחשית שרואים, אינני מבקשת שאנשים יבינו או ירדו לעומק העניין. המודל מבוסס על ציור של משולש, שמקודקודו העליון יוצא חץ. החץ מסמל כיוון התפתחות כלפי מעלה. זה הכיוון שלרוב חסר בבית או בעסקים, וזה מה שיוצר לאנשים קושי. בקודקוד המשולש אפשר לשים כל דבר - ילדים, רעיונות, מטרות או אפילו מרק ירקות - זהו מודל כללי. אם רוצים להכין מרק טעים, צריך לבחור שיהיה טעים, אלא שבדרך כלל לא בוחרים, סתם מכינים מרק ומי שרעב אוכל. לא מכניסים לתהליך ההכנה את ההתכוונות כלפי מעלה. אנשים אינם יודעים שהבחירה, הפשוטה לכאורה, להכין מרק טעים, "מחזיקה" את התמונה במציאות.
פיזיקה משפחתית במהותה זו אמנות המפגש. כל מפגש בין אנשים הוא אירוע שאין להתייחס אליו כדבר מובן מאליו. בין אם מדובר במפגש שגרתי או לא, יש צורך תמיד להיות בהתכוונות מסוימת. תמיד מתרחשים דברים לא צפויים, לטוב ולרע, וזה בכלל לא פשוט ליצור מפגש מוצלח. במפגשים שלי עם אנשים, המודל הזה עובד בראשי כתמונה. בקצב ההתרחשויות במפגש אין לי זמן להבין, אבל אני דואגת שהכיוון יהיה כל הזמן כלפי מעלה. זו תמונה מחשבתית שעובדת עבורי בכל סיטואציה, בכל סוגי המפגשים, בכל המקומות - בבית, במסעדה, בחנות או ברחוב. התמונה הזו מאפשרת לי לדבר עם כל אדם בשאיפה לשמור על הכיוון כלפי מעלה - כיוון להתפתחות שמעלה את רמת המפגש. חשוב להבין שיש בסך הכל שני כיוונים: כלפי מעלה להתפתחות, או כלפי מטה להידרדרות. אין משהו באמצע.
במהלך עבודתי כמרפאה הבנתי שאצל רוב האנשים התמונה הזו לא קיימת בראש, לא ברור שתהליך התפתחות דורש קשר בין שני אנשים (בסיס המשולש) ונדרשת בחירה מה רוצים להציב למעלה (קודקוד המשולש) - איזה רעיון, מטרה או דמות. להביא ילדים לעולם זה קל, אבל כדי לאפשר להם התפתחות, יש צורך להבטיח את מקומם בקודקוד, או במילים אחרות, לדאוג שהכיוון להתפתחות ישמר, ובעיקר להבין שאיש לא יעשה זאת במקומנו.
כשמתרגלים לראות בפשטות תמונה, מזהים מהר יותר היכן ומתי היא מתהפכת. למשל, ילד שצורח בלילה מעיד שהתמונה התהפכה. במקרה כזה, הופכים בחזרה את התמונה - בחשיבה - והסיטואציה משתנה. כיצד זה עובד? כמו קסם, כל עוד לא מגלים היסוס ולא שואלים יותר מדי שאלות, אלא נותנים אמון בתמונה שבחרנו לראות.
שנים רבות עבדתי כדי להגיע לתמונה אחת של מודל אחד, כי חשבתי שלא ייתכן שאנשים נולדו לסבל. כמרפאה, אני חייבת לעזור לאנשים שמגיעים אלי, להוציא אותם מהמצוקה והסבל שהם חווים. אני עושה זאת בזכות היכולת שלי לקחת מרחק ולהפוך את התמונה - להפוך את הכיוון מהידרדרות להתפתחות. ברגע של מפגש, לא חשוב מי אנחנו או מה יש לנו, חשוב לוודא שכיוון ההתפתחות מופנה כלפי מעלה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/842/517.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
להפוך את התמונה
|
|
|
|
|
|
|
ברוב הבתים שביקרתי, ראיתי שאנשים לא יודעים כיצד לבנות אווירה שמאפשרת התפתחות מחשבתית. מודל הבית שפיתחתי דומה לבית פשוט שילדים מציירים, אני רק מוסיפה ציור של ספירלה - כסמל שמייצג תהליך התפתחות בכיוון כלפי מעלה. את הספירלה הזו "מחזיקים" שני אנשים, זוג פונקציונאלי ביחס למטרה כלשהי. אנשים לא יודעים שצריך לבחור בתהליך הזה ו"להחזיק" את התמונה שנבחרה בחשיבה, אחרת היא "נופלת" והחיים הופכים להיות מאד קשים. כל אחד יכול לאמץ את התמונה הזו לחייו, וללמוד כיצד להחזיר אותה למקומה כאשר היא מתהפכת.
הכניסה לתהליך מחשבתי אינה חופשית, כפי שנדמה. מי שמגיב או מתעצבן בצורה חריפה מאבד את מקומו בחשיבה, ברגע. הכניסה לתהליך דורשת היכרות עם עקרונות מסוימים, ממש כפי שהנהיגה בכביש דורשת היכרות של חוקי התנועה, ועד שלא לומדים לא מקבלים רישיון. אני בחרתי להזמין אנשים להיכנס לתחום החשיבה דרך לימוד של שלושה עקרונות בלבד. אם משהו מתהפך - ילד בוכה, בעל חולה, כסף לא נכנס לבנק וכדומה - חשוב להפוך את התמונה, בלי לרצות להבין מה קרה, כי החיים מורכבים מדי. יש תתי-תהליכים שקשה לזהות ובוודאי להבין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון התומך
|
|
|
|
|
|
|
שלושת העקרונות של פיזיקה משפחתית הם הבסיס לבניית החיים, כאשר המרכזי מביניהם הוא עקרון התומך שפועל כמטה קסם. רוב האנשים שפגשתי לא תומכים, כי הם לא נמצאים ברמת החשיבה שאני מתארת. זוגות מביאים ילד לעולם ולא יודעים לתמוך בהתפתחות שלו. הם הופכים להיות הורים, אבל בחשיבה הם נשארים ילדים קטנים, שכל הזמן מכוונים לעצמם, מחפשים מי יתמוך בהם. 'עקרון התומך' עוזר להפוך את התמונה במהירות. אני משתמשת בעקרון הזה בכל מפגש, בסיטואציות השונות של החיים, ועל כך ארחיב בהמשך.
בפעם הבאה: זיהו הפרטנר הנכון למימוש התמונה בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
אירינה אוסוסקין פיתחה יחד עם אחיה בוריס גמבורג את שיטת "אירה" לריפוי והתפתחות והגו את הידע 'פיזיקה משפחתית' המופץ באמצעות ספרי לימוד בארץ ובעולם. לאתר של אירינה אוסוסקין
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
