 |
/images/archive/gallery/799/334.jpg
Mark Skipper, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| ככל שהאדם עולה גבוה יותר בסולם הרוחני, כך יש לו יותר חופש בחירה. וככל שיש לו יותר חופש בחירה, הוא יותר ויותר דומה לבורא. טור קבלה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חוכמת הקבלה קובעת שהאדם אינו חופשי כלל. הוא לא בחר לאיזו משפחה להיוולד, וגם לא את מגוון התכונות והכישורים שקיבל עם לידתו. גם כשהוא גדֵל, הוא מושפע באופן מוחלט מהוריו, ממוריו ומהאנשים השונים שהוא פוגש בחייו. ואם לא די בכל זאת, אז גם כלי התקשורת והחברה שסובבת אותו משפיעה עליו: מה ללבוש, מי להיות, למה לשאוף, איך לחשוב, מה לאכול, את מי לאהוב, מה נכון ומה לא.
אפילו אידיאלים של יופי או כיעור, קודים של התנהגות ודיבור, כולם נקבעים עבורו על ידי החברה. למעשה, האדם אינו בוחר כיצד לחיות את חייו, אלא פשוט מבצע אותם. הוא מנווט אותם על פי מערכת חסרת פשרות של חוקים שאחרים קבעו עבורו ומשתדל ללא הפסקה לרַצות את החברה שסביבו.
אז איך בכל זאת אפשר לצאת מהכלוב הזה? רק על ידי התעלות לדרגה עליונה יותר של קיום.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מפסיקים לברוח
|
|
|
 |
|
|
|
על פי הקבלה מקורה האמיתי של "תרבות הפנאי" המפוארת שפיתחנו הינו בבריחה מהתמודדות עם השאלה הקיומית המפעמת עמוק בתוכנו "לשם מה אני חי?"
אנחנו מעמיסים על עצמנו אינספור פעילויות, בולעים בשקיקה טונות של אינפורמציה שלא נחוצה לנו, בוהים שעות ארוכות במסך הטלוויזיה, גולשים באינטרנט, צופים בסרטים, מבקרים בהצגות, ומה לא והכול כדי להסיח את דעתנו ולהימנע מהתמודדות עם השאלה אודות מהות החיים.
זוהי גם הסיבה שאנשים רבים חוששים "להישאר לבד עם עצמם", ללא טלוויזיה, רדיו, עיתון, או משהו אחר שיעסיק את מוחם וליבם, שמא ייאלצו להתמודד פתאום עם אותה שאלה קיומית. הקבלה מסבירה שזה לא חייב להיות כך. שינוי קטן יכול לגרום לחיים שלנו להיראות לגמרי אחרת – כמו חופשה מתמשכת וחסרת גבולות, שההנאה ממנה רק הולכת וגוברת מרגע לרגע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך גורמים לשינוי? מתחילים לחשוב
|
|
|
|
|
|
|
ראשית, צריך להבין שמהות האדם היא הרצון ליהנות. שנית, עלינו לדעת שככל שרצונותיו ליהנות גדולים יותר, כך האדם המחזיק בהם מפותח יותר, כי לצורך הגשמתם מוחו צריך להיות מפותח ומתוחכם יותר.
במאמרו "המחשבה היא תולדה מהרצון" כותב בעל הסולם ש"לדבר שיש לו (לאדם) רצון - בזה הוא מהרהר, ולא יהרהר בדבר שאינו לרצונו. היינו לדוגמא, מיום המיתה לא יהרהר אף פעם, אלא להפך, שהוא תמיד יהרהר בנצחיותו מטעם שכך הוא רוצה".
על פי בעל הסולם, מחשבות האדם הן תמיד תולדה מרצונותיו. הן מכוונות להשגת הדבר הרצוי ושום דבר מעבר לכך. עם זאת, למחשבה יש תפקיד מיוחד. בעזרתה יכול האדם להרחיב ולהגדיל את רצונותיו. כאשר האדם הוגה שוב ושוב בעניין מסוים, הרצון לאותו עניין גדל בהשוואה לרצונות אחרים. לכן מחשבה מתמדת על רצון קטן לגלות את החופש האמיתי - להבין לשם מה אנו חיים - יש ביכולתה להפוך אותו לרצון לגדול; גדול עד כדי שיצמח, יגבר ויעלה על כל הרצונות האחרים.
אם כך, כל שעל האדם לעשות כדי לשנות את חייו לטובה הוא להחליט שהוא מפסיק לברוח משאלת הקיום הטבעית שחבויה בו ("לשם מה אני חי?"), ולאפשר לה לפרוץ לחופשי. איך בדיוק? ככל שהשאלה על מהות החיים תהדהד במחשבתו של אדם והוא יהרהר בה, היא תתפתח. במקביל לכך, יגדל גם רצונו למצוא לה מענה. ברגע שהשאלה על הטעם בחיים מתעוררת בנו, התקדמותנו תלויה בבירורה המחשבתי בלבד. המענה עליה טומן בחובו את המפתח לחופש הנצחי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המנגנון שפועל מאחורי הקלעים
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו, כשברור מה צריך לעשות, השאלה הבאה היא: מה עוד יכול לעזור לנו בבירור אותה שאלה ולזרז בכך את התפתחותנו הרוחנית.
נתחיל דווקא במה שלא יעזור. ובכן, לא תעזור לנו שום פעולה חיצונית, לא עם הידיים ולא עם הרגליים. אז מה כן? הקריאה בספרי הקבלה מתוך רצון לגלות את העולם החופשי והעשיר שנמצא ממש כאן, רק שלעת עתה אנו לא מרגישים אותו.
איך בדיוק? המקובלים, אותם אלה שכבר קיבלו מענה על השאלה לשם מה חיים, מתארים בספריהם את הדרך שאותה הם עברו וכן את המצב המושלם שלנו, מצב שבו כבר קיבלנו את המענה לשאלתנו וזכינו לחופש המיוחל. כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע למצב זה, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת שנקראת "המאור המחזיר למוטב".
הארה זו מתחילה לכוון אותנו אט אט אל העולם הרוחני ומשמשת לנו כעין מדריך, כמו מנורה קטנה המאירה את דרכנו בחושך. כך, מתוך החשק לגלות את התשובה והמחשבה המתמדת על כך בזמן הלימוד, האור מתחיל לפעול עלינו ולמשוך אותנו לקראת המצב המושלם. כותב על כך בעל הסולם: "וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" (בעל הסולם, "קשר האדם אל הספירות").
כך האדם מתחיל לצמוח מבחינה רוחנית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארבעה שלבים בהתפתחות הרוחנית
|
|
|
|
|
|
|
המקובלים מדמים את תהליך התפתחותו הפנימית של האדם לארבע המדרגות שבטבע – דרגת ה"דומם", ה"צומח", ה"חי" וה"מדבר". כפי שמסביר בעל הסולם במאמרו " עניין דומם, צומח חי, מדבר", תהליך זה מתחיל מהדרגה הראשונה שבה אין לאדם חופש בחירה ורצונו הקטנטן לגלות את מהות החיים דומה לרצונו הקטן של הטבע הדומם - לשמור על תכונותיו הבסיסיות. התהליך מסתיים בדרגת ה"מדבר" שבה האדם רוכש שלמות וחופש נצחי ונדמה בתכונותיו ובמחשבותיו לבורא.
רק בדרגת ה"מדבר" האדם אינו תלוי ברצונות הסביבה, כמו אלה הנמצאים בדרגת ה"צומח" ומסוגל להרגיש כל אדם ואדם, לדאוג לאחרים ולעזור להם, בשונה מאלה הנמצאים בדרגת החי.
יוצא אם כן שככל שהאדם עולה גבוה יותר בסולם הרוחני, כך יש לו יותר חופש בחירה. וככל שיש לו יותר חופש בחירה, הוא יותר ויותר דומה לבורא.
כאשר האדם יוצא לאוויר העולם הרוחני, הוא מוצא את החופש האמיתי ומקבל מענה לשאלתו. שם הוא יכול לבנות לעצמו מקום חדש, ללא לחצים או ערכים שמוכתבים על ידי החברה או מערכות תקשורת ופרסום מתוחכמות שמפעילות עליו מניפולציות. שם הוא יכול לראשונה להיות אדם.
האדם שהגיע לדרגת המדבר, כלומר להשגה רוחנית, נעשה חופשי מפני שהוא יוצא לממד שבו הוא פוגש את הכוח העליון - מערכת חוקים שאינה מגבילה אותו, ונמצאת מעבר לזמן, למקום ולתנועה. היא מאפשרת לו להתפתח ולעצב את עצמו בדמות הבורא.
כדי להגיע אל החופש איננו צריכים לטפס על איזה הר, להרחיק עד קצה העולם ואפילו לא לברוח מהעולם הזה. כל שעלינו לעשות הוא לאפשר לשאלה הפנימית שבנו להתעורר ולהוביל אותנו לחיפוש אמיתי. אז תתגלה בפנינו הדרך אל החופש הנצחי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בבלוג קבלה היום תוכלו לקרוא ולצפות בשיעורי הקבלה הנערכים מדי בוקר בבית קבלה לעם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | בני ברוך היא אקדמיה לחכמת הקבלה הפועלת ללא כוונת רווח, שהוקמה ע"י הרב ד"ר מיכאל לייטמן. www.kab.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
