 |
/images/archive/gallery/817/801.jpg צא מזה.
Jeremy Noble, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| נכנסת לתוך הראי ואינך מסוגל לראות את האמת, לראות מדוע העולם הוא מקום כה מוטרף, מבולבל ואומלל. עליך להשתחרר מעצמך ולהצטרף אלי, למקום שבו אני נמצא. אינני יכול לפסוע עבורך אל מחוץ לראי, מכיוון שאתה הוא זה שבפנים. הזמנה מהמורה הרוחני בארי לונג
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האמת היא עכשיו. היא אינה משתנה. העולם הוא מקום של שינויים בלתי פוסקים, אבל רק לכאורה. כדי לראות את האמת שאיננה משתנה עלי להתבונן, קודם כול, בעולם המשתנה ללא הרף. לשם כך נדרשת יציבות. יציבות המגיעה רק לאחר שחייתי וחוויתי די בעולם, לאחר שאהבתי וסבלתי די, לאחר שהצלחתי ונכשלתי די; כך שכבר אינני נסחף אחר האטרקציות החולפות של העולם.
 |
| פשרה היא אומללות |
|
כאשר אתה אמיתי עם עצמך, בעיותיך נעלמות. האין זו העצה המופלאה והמעשית ביותר שניתנה לך אי פעם? בארי לונג מזכיר לך מי היית רוצה להיות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
מכיוון שהאמת לעולם אינה משתנה, השתקפותה בעולם הינה הדבר שאינו משתנה בו. ומהו? מהו בדיוק אותו הדבר היום כפי שהיה מאז ומעולם? גלה את התשובה בעצמך.
אבל קודם כול, התבונן בראי האמת. כי למרות שהראי עצמו אינו האמת, הוא תמיד משקף את האמת. ראי האמת הוא העולם המשתנה ללא הרף. כאשר אתה מתבונן בו אתה רואה דברים שבאים והולכים, אבל אינך שם לב לתמונה הגדולה - למה שאינו משתנה. בדומה לראי שבאמבטיה. כאשר אני מתמקד רק בפרטים המשתקפים, כמו דמותי בראי, או הפצעון שעל פני, בוודאי שאינני מתבונן בתמונה המלאה, באמת המלאה.
אם כן, מהי האמת שבראי? אומר לך בעוד רגע, ואתה תכיר בכך מיד ברגע שאומר זאת. אבל כעת, חשוב שתראה איך דעתך מוסחת על ידי הפרטים: דמותך שבראי, הפצעונים, המחשבות.
האמת שבראי היא שהכול הפוך בו. שמאל זה ימין, אחורה זה קדימה. זהו הדבר שאינו משתנה לעולם. דבר בראי אינו כפי שהוא במציאות. זוהי האמת שבמראות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
השינוי שלא מגיע
|
|
|
 |
|
|
|
ובכן, מה בדיוק אותו הדבר היום כפי שתמיד היה בעולמנו? הכול בעולמנו בא והולך, כפי שתמיד הכול בא והלך מאז גן עדן המיתולוגי - פרט לדבר אחד שלא השתנה; אני ממשיך לסבול.
זו האמת שבעולם. בכל פעם שאני מוצא לנכון, אני ממשיך לפרוק על האדמה ועל כל מי שמסביבי את מצבי הרוח הקודרים שלי, את הספקנות והעוינות שלי, את קוצר הרוח, המרירות, האכזבה, התסכול, האשמה, הכעס, הפחד והצער שבי. כאשר אני מתבונן בראי העולם, אני כל כך מרוצה מלהיות אומלל שאני מסרב להפסיק את הביטוי העצמי האנוכי הזה; וכך אני ממשיך לסרב לקחת אחריות על עצמי.
אני נכסף לגאולה מן האומללות ומחוסר האחריות שלי, אבל כל החיפושים
אחר תודעה נשגבת, כל התורות ונוכחותם של אינספור מאסטרים חכמים, קדושים, פילוסופים ומומחים - לא שינו דבר ושמץ של דבר. אני עדיין נכסף להתמלא. אני עדיין מחפש אחר האמת, מחכה לעידן החדש, למשיח, לשינוי יסודי שלעולם לא מגיע.
מה יעשה את הטריק? אולי אוכל ללמוד לפרק את עצמי לחלקיקים נפשיים ולשלוח אותם למקום אחר ביקום. אבל מה אעשה אם אגלה, כשאגיע לשם, שהסבל שלי התגלם מחדש ביחד איתי - ממש כפי שקורה בעולם הזה ובגוף הזה? אולי אוכל ללמוד מעשי כשפים, או ללכת על גחלים לוחשות. אבל האם זה ישנה משהו? לא, עדיין פחד טמיר יעלה בי באמצע הלילה.
אז מה השתבש בקיום? מה לכל הרוחות קרה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני האמת שמחוץ לראי
|
|
|
|
|
|
|
נכנסת לתוך הראי. ובראי אינך מסוגל לראות את האמת, לראות מדוע העולם הוא מקום כה מוטרף, מבולבל ואומלל. הטעות היא שכלל אינך אמור להיות שם. אתה עצמך הוא הפגם בזכוכית. נוכחותך מעוותת את ההשתקפות. ברגע שתוציא את עצמך מהראי השתקפות העולם תשתנה מיד. התודעה תותמר.
אתה חייב לצאת מהראי. אבל איך?
דבר ראשון, עליך לדעת מה אתה עושה. כל שביכולתי לעשות הוא לתאר בפניך איך זה להיות תקוע בראי. אתה הוא זה שצריך לגלות אם יש אמת בדבריי.
כאשר אתה מתבונן סביבך בראי, הכול בתנועה, הכל בא והולך. אתה הדמות הקבועה היחידה. לכן אינך יכול לסמוך על דבר. כתוצאה מכך אתה מתחיל להסס, לאבד את הביטחון ולהתבלבל. ככל שההיסוס והבלבול גוברים, כך אתה שוקע עמוק יותר בראי, מחפש מאחז שיחזיק מעמד; אבל הכל בא והולך, אפילו תהילה, כישלון או הצלחה. אתה מנסה להיאחז בדברים, אבל כגודל המאמץ כך גודל הפגיעה כאשר הם חומקים מידיך. הפגיעה גורמת לך להרגיש חשוף ולכן אתה מכסה את עצמך במעטה של קשיחות, או חולשה. הלחץ גובר. איכשהו, אתה חש שאינך במקום, ולפעמים אתה רואה בצלילות אכזרית שאינך אלא צל של עצמך. אתה ממשיך לנסות להיאחז בעולם המראה ודוחק את כל הפגיעות והאכזבות עמוק אל תוכך, עמוק מתחת למודעותך. אבל המתח הבלתי מודע תוסס ולוחץ בתוכך, דוחף אותך לתחרות שאפתנית ועיוורת, סחור, סחור, במעגל הקסמים של עולם המראות. ההתמודדות עם בית המשוגעים הזה משכיחה ממך את סבלך, אבל אינך מסוגל באמת לסלוח לעצמך.
אני האמת מחוץ לראי. אתה מעדיף לקרוא לאמת שהנני "העצמי הנעלה", במטרה להצדיק את חוסר יכולתך להיות מי שאתה, במקום שאתה. אין עצמי נעלה וגם אין עצמי נחות. רק העצמי שבראי קיים ואני - המתבונן בו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השתחרר מעצמך והצטרף אלי
|
|
|
|
|
|
|
הנני תבונה. השתקפות תבונתי - גופי - נמצאת בראי, בעולם. אבל אני נמצא מעבר לזמן ולעולם, מכיוון שאינני נאחז בהשתקפותי הבאה והולכת.
עליך להשתחרר מעצמך ולהצטרף אלי, למקום שבו אני נמצא. אינני יכול לפסוע עבורך אל מחוץ לראי, מכיוון שאתה הוא זה שבפנים. כמורה האמת, אינני יכול אלא לאשר עבורך את האמת שתמיד ידעת: שכל דבר בעולם שאתה חושב עליו או מתבונן בו אינו אמת.
אני גם חייב להזהיר אותך מתעתועי האשליה שהראי יוצר. סביר להניח שכאשר תנסה לפלס את דרכך החוצה תחפש תמיכה. אם תאחז בדברים הקרובים אליך ביותר, במחשבות, בספקות ובפחדים, תאבד את יציבותך ותהפוך לרעוע כמותם. במקרה כזה, קרוב לוודאי שתחפש תמיכה יציבה יותר במקום אחר, אולי בתורות אחרות שיאפשרו לך עוד זמן, עוד השתקפויות, עוד חלומות. אחוז ספקות, ייתכן שתנסה לחסום בפני עצמך את הדרך החוצה ותנסה להרוס את האמת שהנני. סביר להניח שתנסה להגן על עמדותיך, על סבלך, ותחשוב שגם אני בראי. מתוך ספק ופחד, תנסה בכל מאודך לגרור את האמת - את גאולתך - למטה אל תוך הראי, אל תוך האשליה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האמת החיה
|
|
|
|
|
|
|
ישנה אמת אחת בלבד; להיות היכן שאתה. והיכן אתה? במקום בו נמצא גופך.
זה כל כך פשוט, עד שהמוח במצבו הנוכחי, המסובך באופן כרוני, מתקשה להבין זאת. המוח הפך עד כדי כך מפוצל ועמוס בבעיות, שלאמת – לאמת החיה, או לחיי אמת – אין כל משמעות עבורו. וכאשר המוח מנסה באמת לגלות את האמת הוא נתקע בתוך הנחות היסוד הדתיות או המדעיות של עצמו ומתפצל, מתבלבל ומבלבל אפילו יותר מקודם.
לא משנה עד כמה אתה שקוע בכל זמן שהוא במחשבות, משאלות, חלומות או דאגות, תמיד תתעורר ותחזור לתודעה הממשית החיה של גופך. למעשה, ניתן לומר שבכל הפעילויות הפסיכולוגיות שעסקת בהן אי פעם, לא הגעת לאף מקום ולא עשית דבר. אתה רק חשבת שעשית. הכול התרחש במוח, לא במציאות. (שוב תבחין בחוסר יכולתו של המוח לקלוט את דבריי, ובדחף שלו להתווכח או להתייחס לכך בביטול.)
הדרך היחידה לעקוף את בערותו של המוח היא לחיות את האמת. לחיות משמעו לעשות זאת, לא לחשוב זאת. אתה חייב לפשט את המוח, להחזירו לפשטותו הטבעית. עליך להפשיט אותו מבערותו הנרכשת (היקרה לו כל כך) ולהחזיר את התמימות - היותך אחד עם גופך - לקדמותה, לכאן ולעכשיו. במצב תמים זה של אחדות מחודשת, הכול פשוט נפלא, כמוך, כמו חייך, וכמו כל עולם הבעיות לכאורה הסובב אותך.
אתה בא אלי, אל המאסטר החי, כדי ללמוד איך לעשות זאת, ללמוד מחדש איך להיות. אתה בא אלי כדי לתרגל "להיות" - להיות פשוט, פשוט להיות במקום שאתה, במקום שגופך נמצא. איני יכול לעשות זאת עבורך. אני פשוט מראה לך איך.
אתה בא לגלות שרק "אני" אחד קיים. וזוהי אותה נוכחות אינטימית של הוויה שכל אחד מתייחס אליה כ"אני" – לא עצמי, לא הסבל שלי, לא העולם שסביבי, אלא הממשות החיה בכל גוף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התודעה יודעת ואוהבת
|
|
|
|
|
|
|
גופך הוא הצלב הגשמי שמשכת אליך במשבצת זו של חלל וזמן. הגוף מציין את מקומך הייחודי והבלתי ניתן לשינוי בקיום. זוהי הממשות ללא עוררין שאין ביכולתו של המוח לתפוס, שאין ביכולתו לממש. אבל התודעה שמאחורי המוח יכולה.
המוח תמיד מנסה להיות במקום אחר, או מישהו אחר – רוצה שינוי, רוצה לשפר, רוצה לרצות. בהיותו במקום בו הגוף נמצא, הוא הופך עד מהרה משועמם וחסר מנוחה. אבל התודעה שמאחורי המוח - התבונה שבו - יציבה, שלמה ומתענגת ללא הרף על האיחוד עם הגוף.
למעשה, זוהי התודעה שמאחורי המוח הממלאת עכשיו את גופך הפיזי בתחושה של שמחת חיים. תחושה זו אופיינית לכל היצורים על פני האדמה. רק הגבר והאישה בחרו לאבד איתה מגע. מכל הסוגים והמינים רק הם שכחו ועזבו את אותה נוכחות נבונה וזוהרת ללא הרף.
זוהי התודעה שיודעת ואוהבת, שמתענגת על החיים בגוף הגשמי, גם בשעה שהמוח מתייסר במחשבות דיכאוניות או אפילו שוקל התאבדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אתה בא אלי כדי להעיר את מוחך
|
|
|
|
|
|
|
אתה בא אלי כדי לחזור לגופך, למלא אותו תודעה, לתמיד. במילים אחרות, אתה בא כדי להעיר את מוחך.
הארת קבע של המוח הייתה פעם המצב הטבעי של כל גבר ואישה. המוח היה כלי פיזי מושלם. הוא שימש את תודעתם של הגבר והאישה ואת רצון האדמה. דבר לא סבל מפעילותו של המוח. היום הגולם קם על יוצרו. המשרת תפס את מקום האדון. והאדמה ויציריה נפלו קורבן לעיקשותו המטורפת וחסרת האחריות של המוח.
עקב הבערות של זמננו, או עקב המוח המתוחכם, הארה של קבע הפכה לאחת התופעות הנדירות ביותר עלי אדמות; תופעה הנתונה בסכנת הכחדה, שאינה שונה בהרבה מסכנת ההכחדה הפיזית (בידי המוח) המאיימת על מינים וזנים נדירים. ועל כך נאמר, מעטים הם מורי האמת החיים על פני האדמה.
הערת המתרגם: כדי להבהיר את הטרמינולוגיה של בארי לונג אני מוצא לנכון להוסיף משפט שנהג לומר שוב ושוב:
"ישנו רק אני אחד ביקום - והאני הזה נמצא בגוף היושב וקורא מילים אלה ברגע זה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| בארי לונג
| /images/archive/gallery/712/405.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתוך הספר The way in. תרגום: ניצן מיכאלי
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה רוחני אוסטרלי שמשנתו יונקת את עוצמתה מחיי היומיום | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
