 |
 |
|
|
|
|
| אורן בר קרא את הספר האחרון בסדרת הארי פוטר ומזקק את הלקחים הרוחניים: על מוות ולידה מחדש, איסוף חלקי הנשמה, שמאניזם ובריאת מציאות. אין ספוילרים
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אורן בר
28/8/2007 12:02 |
|
|
|
|
|
|
|
סדרת הספרים על המכשף הארי פוטר היא תיבת קסמים, שבה אפשר למצוא תובנות על הטרנספורמציה האלכימית של האדם, התעלותו וגילוי מחדש של העומק המצוי בו.
 |
| אחד משלנו |
|
היטלר מדבר: על הדמיון בין העם הגרמני לעם היהודי, על סמלים משותפים ועל מועל היד בתנ''ך. אורן בר, שחלק ממשפחתו נספה בשואה, מספר כיצד הפך את עורו של הצורר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
בספר האחרון שבסדרה ("הארי פוטר ואוצרות המוות") יש חכמה המצויה בכתבים של המזרח והמערב כאחד. משפטים בודדים ורעיונות בספר מזכירים גם טכניקות מעולם השאמאניזם. אביא דוגמאות אחדות, מבלי לחשוף (כפי יכולתי) פרטים העלולים לפגום בחדוות הקריאה של הספר, של הסמלים והרעיונות הרוחניים העיקריים המנחים אותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
1. הפניקס
|
|
|
 |
|
|
|
בשרביטו של הארי פוטר, כמו בשרביטו של הלורד האפל, טמונה נוצה של הפניקס. הפניקס הוא עוף השמש או עוף החול, הנשרף וקם לתחייה מתוך אפרו הוא. הוא מסמל את סיום התפתחותה של הנשמה – הוא בונה קן שמשמש גם כמזבח שבו ימות, יישרף ויקום לתחייה. הוא עבר התמרה כה עמוקה עד שאין הוא תלוי עוד בגוף הפיזי כבסיס לקיומו. מי שהפך לפניקס השיג בעצם את אבן החכמים.
שורה של עופות מייצגים את התהליך האלכימי – העורב השחור (נסיגה מעולם החושים הפיזיים וכניסה לעולמה של הנשמה), הברבור הלבן (חווית העולם הפנימי ומפגש ראשון עם אור עדין), הטווס (המשך עליית התת מודע אל המודע – חוויה של צבעים משתנים), השקנאי והפניקס.
ככל שמדובר בהארי, השקנאי חשוב מאוד. השקנאי מתואר כמי שפוצע את החזה שלו עצמו במקורו כדי להזין את צאצאיו בדמו. בתחילת התהליך הרוחני נסוג האלכימאי מן החוץ פנימה – העורב השחור; אחר כך הוא נדרש גם לפעולה מתמסרת – השקנאי. בתהליך ההקרבה וההתמסרות האלכימאי מזין את התפתחותו הרוחנית (הגוזלים) באמצעות כוחות נפשו (הדם). כך הוא בודק את כוחו הפנימי וגם מתעלה.
הנצרות קשרה את השקנאי לישו, שלפי אמונתם, מת למען חיי הרוח של מאמיניו והשקה אותם בדמו.
בית Ravenclaw) Raven – עורב) מקדש את החוכמה. אם אתה מבקש להיכנס למגורים של בית זה עליך לענות על שאלה, ואם אינך יודע את התשובה עליך להמתין עד שיגיע אדם אחר שיודע (כדי שתוכל ללמוד). המקש על הדלת הוא בצורת נשר. בשיטת הרונים הארמנית מזהים בין הנשר לבין הפניקס. כלומר, אנו מוצאים בבית הזה את התהליך הרוחני: הן העורב השחור (תחילת התהליך) והן הפניקס (סוף התהליך).
כשלוּנה והארי מבקשים להיכנס למגורים הם נשאלים: "מי קדם למי: הפניקס או האש?". לונה בחכמתה משיבה כי "בעצם, למעגל אין התחלה", וזו התשובה הנכונה.
השאלה שהארי ולונה נשאלו היא שאלה קשה לראש המערבי, הרגיל לחשוב על התפתחות בקווים ישרים. המיינד היה מותש בניסיון לפצח את הקושיה. טבעי שלונה ("הירח") הילדה "המוזרה" תדע לרבע את המעגל, או במקרה הזה לעגל את הקו הישר.
כשאוֹשוֹ חשב על אותה שאלה - מי קדם למי הביצה או התרנגולת - הוא אמר בפשטות: הביצה היא התרנגולת. כמה חכם.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/780/846.jpg
צילום: Derek Bakken , cc-by |
|
|
|
|
|
|
|
|
2. שפת האור
|
|
|
|
|
|
|
בספר מתוארת הסיטואציה הבאה: המסדרון שבו הולך הארי מתמוסס לפתע ונדמה שהוא עף בין צורות וצבעים משתנים עד שהסביבה שלו התמצקה והוא עמד על ראשה של גבעה.
האם הסופרת מכירה את "שפת האור" עמה עובדת שושלת של שאמאנים מוורה קרוז במכסיקו, ושמקורה בבני המאיה? זו שפה אותה מפיצים בעולם השאמאנית סטאר פאונטס (Starr Fuentes) ותלמידיה. שפת האור משתמשת בצבעים ובצורות גיאומטריות כדי לברוא מציאות. נדמה שהסופרת מתארת לנו משהו דומה -כיצד מציאות אחת מתפוגגת, הארי עף בין צורות וצבעים משתנים, עד שמציאות חדשה מתגבשת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3. Horcruxes – איסוף חלקי נשמה
|
|
|
|
|
|
|
בספר האחרון מחפש הארי אחרי החפצים שבהם הטמין לורד ווולדמורט את החלקים שפיצל מנשמתו. הלורד האפל פיצל את נשמתו בכוונה תחילה ופיזר אותה, וכדי להשמיד אותו על הארי להשמיד את ה"הורקרוקסים".
שמאנים יספרו לכם שהנשמה שלנו עלולה להתפזר. חלקים ממנה עלולים להעלם מאתנו, למשל, ברגע של טראומה ופאניקה. קיימות טכניקות שונות לאיסוף חלקי נשמה אבודים. טכניקה שהגיעה מספרד (שגם אותה למדה ומעבירה סטאר) וכוללת תנועות ידיים מסוימות פותחה על ידי נשים של יורדי ים. לעתים הבנים, האחים, בני הזוג והאבות לא שבו מן הים ואז חלק מנשמתה של האישה, שנותרה על החוף, אבדה. הנשים פתחו את הטכניקה כדי להשיב אליהן את חלק הנשמה שאבד. אולי מכאן ברובד עמוק ובלתי מודע גם בא הביטוי "נשמתה/נשמתו יצאה אליו/ה".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/816/179.jpg
לורד וולדמורט צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
4. כל אדם יוצר לעצמו מציאות
|
|
|
|
|
|
|
הארי ואחד הגיבורים החשובים בספר משוחחים. הארי שואל אותו, "האם זה אמיתי? או שזה קורה בראש שלי?" עונה לו הגיבור האחר -"בוודאי שזה קורה בתוך הראש שלך, הארי, אבל מדוע המשמעות היא שזה אינו אמיתי?".
כל אחד מאיתנו מביט על העולם ועל המתרחש בו ומשוכנע שזו האמת: שמה שהוא רואה הוא מה שיש. אכן, מבחינתו מה שהוא רואה הוא העולם. אולם האמת הנגלית לאדם תלויה לחלוטין בו, במסתכל, במה שהוא קולט ובאופן בו הוא מעכל את המידע הזורם. הוא עומד ומביט בעיניו שלו ובחושיו על סביבתו ומה שהוא קולט תואם לגמרי את מה שהוא יכול להכיל. מה שהוא מכיל הוא פועל יוצאשל דפוסיו, הרגליו, אמונותיו והתבניות שבהן הוא מחזיק. ככל שהוא מוותר על הרגלים ואמונות ומוכן לבחון דברים מחדש, כך יכולת הקליטה וההכלה שלו מתרחבת, והעולם שלו משתנה.
פלונית אמרה לי "אני לא מאמינה שיש הילה". האם פירושו של דבר שאין הילות? פירושו שבשבילה המציאות אינה כוללת הילות. אולם, בשביל אחרים שרואים הילות המציאות כוללת הילות. פלונית נדהמה לדעת שיש מצלמה המצלמת הילות. אולי כשתראה תמונה שצולמה במצלמה כזו ("אובייקטיבית") תמונת העולם שלה תשתנה והאמת תהיה: "וואלה, יש הילות". המדענים תרים אחר חיים על כוכבים אחרים אולם הם גוזרים מהם החיים ממה שהם מכירים על כוכב ארץ. מי יודע, אולי הם נתקלו כבר באלפי תרבויות, אולם פשוט לא הצליחו לראות אותן כי הם חיפשו אורגניזם פיזי חי מן הסוג המוכר להם.
גם אם העולם הוא אשליה (מאיה), הוא לגמרי כאן. הוא פרי של מה שאנו רואים וקולטים בראש - כל אחד וראשו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5. המאסטר של המוות
|
|
|
|
|
|
|
דמות חשובה אומרת להארי שהוא המאסטר של המוות, כיון שהמאסטר האמיתי של המוות אינו מבקש לברוח ממנו. המאסטר מקבל את העובדה שהוא חייב למות והוא מבין שיש בעולם החי דברים גרועים מן המוות. במקום אחר שואלת אותה דמות את הארי: "האם אתה מרחם על המתים?" אז היא מוסיפה: "רחם על החיים, ומעל הכול, על אלה שחיים ללא אהבה".
זוכרים את השקנאי והפניקס מתחילת המאמר? מי שמתמסר ומוכן למסור את חייו הישנים מתוך אהבה, מתעלה ונולד מחדש משוחרר מן הכבלים של הפיזי. זיק האור האלוהי הטמון בו ניצת ללהבה גדולה והוא נולד מחדש כיון שהוא יודע וחי את מהותו הקדושה.
האל הנורדי אודין נתלה על עץ העולם (העץ עליו מצויים כל העולמות) במשך תשעה ימים ולילות ללא מזון וללא שתייה, דקור על ידי החנית שלו, והוא נפל מן העץ כאשר קבל לרשותו את הרונים שבהם טמונים סודות העולם. האל התמסר ואז קבל את סודות העולם. כפי שישו התמסר (וגם מוסמר) על הצלב (העץ) למען בניו ובנותיו. אודין העביר את הסודות הלאה, לבניו ובנותיו, אלינו. הרונים מוזכרים פעמים רבות בסדרת הספרים. הברק על מצחו של הארי, אותו ברק שהעניק לו הלורד וולדמורט במפגש עם הארי כשזה היה תינוק, הוא הרון "זיג" המסמל הארה. כשהארי מסיים את התהליך הרוחני שלו ניתן לוותר על הברק שעל המצח כיון שהסמל מוטמע בהארי והפך בשבילו למציאות פנימית גמורה.
לפעמים אפשר לוותר על השאלה האם המתים מתים ולנסות לבדוק אם החיים חיים. התהליך האלכימי מבקש מאתנו להשתחרר מן התפישות המקובעות שלנו כדי לחוות רבדים שיהפכו לחלק נפלא ובלתי נפרד מן המציאות של כל אחד מאיתנו. כשאנו מוותרים על התפישות המקובעות אנו מתים, כיון שאנו משתנים, ונולדים מחדש עם ראייה וקליטה רחבים יותר, יפים וזוהרים יותר - כמו הפניקס.
הקשיבו למשק כנפי הפניקס המחפש אתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
אורן בר הוא עורך דין העוסק בחקירת סמלים, דתות ומדיטציה. כתב את הספר "היטלר מדבר" בהוצאת גל.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
