 |
 |
|
|
|
|
| איך זה שעקרון הפלצבו עובד? למה כשאמא מנשקת לילד שלה את הפצע הכאב עובר? עומר בריגר-לדו מנסה להסביר לאבא שלה שיש רק כדור אחד שבאמת מרפא - אהבה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
עומר בריגר-לדו
27/6/2007 9:48 |
עומר בריגר-לדו
27/6/2007 9:48 |
|
|
|
|
|
|
|
"אבא, תירגע" אמרתי לו, "יש לך לחץ דם גבוה, אל תתרגש עכשיו".
"אני לא יכול להירגע כשאני שומע אותך מדברת ככה. אויש, אני ממש חייב לשבת רגע", הוא ענה, מוחה את מצחו בידו ומחפש כיסא גבוה מספיק כדי שיוכל לשבת עכשיו, אבל גם לקום אחר כך.
"אני באמת חייב ללמוד להירגע", אמר בקול לאה. "לא צריך לקחת הכל ללב".
תמיד כשאני מספרת לאבא שלי מה אני עושה, או על מקרה שקרה לי בקליניקה, אני מקבלת ממנו את אותה התגובה – "פחחחחחח".
באופן כללי הוא
קורא בלעג לכל תחומי הרפואה ההוליסטית "ריפוי במיפוי". אבא שלי מאמין בכדורים. יש לו את הכדור הכחול בבוקר, שניים צהובים בצהריים, ואחר כך שעתיים אחרי האוכל עוד אחד או שניים. ולפעמים, אם הוא מגזים עם הסוכר, עוד אחד בערב. ובכל זאת, הגוף כבר לא מה שהיה פעם. הרגליים כושלות, הלב כבר לא תמיד עומד בעומס, הגב כפוף, והשנים מראות את אותותיהן.
ואני תמיד, למרות שהוא צוחק, מתעקשת לפתוח איתו את הדיון הזה על הכוח היחיד, על הכדור הזה שבאמת מרפא. אהבה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
גרושים מתים מהר
|
|
|
 |
|
|
|
בכל השיטות ההוליסטיות שהתמחיתי בהן במהלך השנים, אני שמה לב שריפוי אמיתי תמיד קורה במקום שמאפשר אהבה. אני כמובן לא מדברת בהכרח על אהבה זוגית, אלא על כל סוג של אהבה ובעיקר, בעיקר, אהבה לעצמי.
אני מנסה להסביר לו דרך סיפורים, מקרים אמיתיים שהיה לי הכבוד להיות חלק בהם, על איך אנשים באים אלי לקליניקה עם פחד ויוצאים עם אהבה. אבל הכשל בכל הסיפור הזה, הוא שאין שום דבר שאני יכולה להגיד למטופלים שלי כדי לגרום להם לשנות את דעתם, אם הם מחליטים מסיבה כלשהיא, אולי כמו שהוא החליט, לחסום את הלב ולא לשנות את ההשקפה. ואז, אני כבר יודעת, הריפוי יתעכב.
הרי אני יכולה לספר לו אלף סיפורים על אהבה מרפאה. על ילד קטן (שהוא הפציינט הכי כן), שבא אל אמא בוכה, כי נהייה לו פצע, ואמא מנשקת את הפצע, וזה באמת כבר לא כואב יותר.
על סבתא שלי, אמא שלו, שמיד אחרי שבעלה – אבא שלו - נפטר, חלתה בסרטן השד. לאחר ניתוח שעברה לכריתת השד, הרופא שלה אמר שאמנם הסרטן לא נעצר והוא ממשיך לנגוס לה בגוף, אבל זה כנראה לא מה שיהרוג אותה. בדיעבד אפשר לומר שהוא צדק, מפני שהמחלות המשיכו לפקוד אותה עד שלבסוף ניצח אותה אירוע מוחי.
על עצמי, שאחרי שמצאתי לי אהבה חברה מאוד טובה שלי אמרה לי שנראיתי שונה, שניראה שאני גבוהה יותר, אולי כי הזדקפתי, ואחרת אמרה שאני פשוט קורנת.
ולבסוף עליו עצמו, שכשרצו הנסיבות והוא איבד את האהבה שלו, את היציבות שלו, פתאום הוא גם נפל ושבר את הגב, ואני לעולם לא אשכח איך רעדו לו הידיים במשך חודשים אחר כך. כשהוא חזר ומצא אהבה, באופן מפתיע נעלמו כל הסימפטומים האלה.
קשה להסביר את הקשר בין אהבה לבין בריאות הגוף, ועוד יותר קשה לבחון את הקשר הזה מבחינה מדעית. אמנם, הדבר ידוע שאנשים (למען האמת, המחקר הוא על גברים) בודדים (רווקים, גרושים או אלמנים) חיים פחות שנים מאלה הנשואים. וזה מצחיק, כי ניראה שזה עומד בסתירה לתחושה הכללית שאהבה ונישואין הולכים פחות ופחות ביחד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להכנס לגוב של וירוסים
|
|
|
|
|
|
|
אבל אני מאמינה שקל מאוד להרגיש את הקשר, שכל אחד מאיתנו יודע כמה האהבה מפריחה, מכיר את הניצוץ הזה בעיניים, את האופטימיות והתחושה שהכל אפשרי, כשהלב מלא.
הרעיון של הוליזם אומר שכדי להיות מאוזן מבחינה פיסיולוגית, כדאי לבחון גם את המצב הנפשי, המנטאלי, הרגשי, החברתי, או בכלל – את כל הרבדים הרלוונטיים, את כל המכלול שמרכיב את האדם.
אי אפשר לחיות בגוף בריא כשהמחשבות, הרגשות או הסביבה מאפשרים חולי.
בכמה מאות השנים האחרונות האנושות הצליחה לפתח כל מיניי קפסולות מצחיקות כאלה, שניראה שהן מצליחות לעכב או לגמד את השפעת הרבדים הלא פיסיולוגיים על הבריאות הפיסית, אבל זה רק בעין בלתי מזויינת.
כשמתקרבים ובוחנים את העניין יותר מקרוב, מגלים שאין שום טיפול רפואי שאין לו מחיר בריאותי – כלומר, אתה נהיה בריא כאן, וחולה שם. זה גם מעניין בעיני, אם באמת הרפואה המערבית היא כל כך אמפירית, איך תרופות משפיעות על חלק מהאנשים ועל חלק לא – במפתיע, ממש כמו כל סוג של ריפוי הוליסטי, ואיך מוסבר עיקרון הפלצבו, שאומר שגם בקבוצת ביקורת, שבה המתרפאים חושבים שהם מקבלים טיפול קונבנציונאלי אבל בעצם הם לא מקבלים כלום, אפשר בדרך כלל למצוא אחוזי ריפוי מרשימים.
אז מה זה הדבר הזה, שאנחנו מצליחים להפעיל רק כשעובדים עלינו, ואיך מזמינים אותו?
אנחנו לפעמים שוכחים, שהרפואה המערבית היא באמת המצאה חדשה יחסית, לא מוכרת מספיק, ושבאלפי השנים שקדמו להמצאת הרפואה המערבית, הריפוי היחיד שהיה מוכר הוא ריפוי הוליסטי. ריפוי שלא משאיר את המטופל פסיבי, כזה שמכריח אותך להאמין – אחרת הוא לא עובד.
הרפואה המערבית היא נהדרת. היא כמו כדור לשיכוך כאבים – עוזרת לנו להתגבר על הסימפטומים. והעניין הזה עם תופעות הלוואי של כדורים, זה לפעמים מחיר ששווה לשלם כי רפואה הוליסטית, אמיתית, לתמיד, דורשת חוסן ועבודה אמיצה על הסיבות והגורמים לה, ולא תמיד יש לנו את הזמן או את האומץ לבחור לעשות כן. לפעמים זה פשוט נעים, שמישהו יכול לקחת אחריות על המצב שלנו ולעזור לנו - גם אם לא להיפטר מהחור השחור שיש לנו בפנים, אז לפחות לעקר אותו, להחביא אותו, ולשמור אותו במקום שבו לא כולם רואים אותו ואנחנו יכולים לבחור, אם להתמודד איתו או לא.
אבל בימים האלה שאנחנו מרגישים שיש בתוכנו אהבה, ויכולים להמריא, לעשות הכל, זה כנראה לא רחוק מהמציאות האמפירית, שאנחנו נהיים קצת סופר אנשים ומוצאים לא רק יכולת להביט על חצי הכוס המלאה, אלא גם להכנס לתוך גוב של אריות - או של וירוסים - ולצאת ממנו ללא פגע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא אומרת לאבא כלום
|
|
|
|
|
|
|
אז מה אנחנו למדים מכל העניין הזה?
אני שמה לב בקליניקה, שהאהבה היא לא על סדר היום של רבים מהמבקרים שלי. הרבה חיים בזוגיות, או שהם הורים, או שיש להם את מי לאהוב אבל בשלב כלשהוא בחיים הם מתחילים לעבור על פניו ולא מקדישים לו מחשבה מיוחדת.
כשאני שואלת על זה, התשובות שאני מקבלת הרבה פעמים מרמזות על זה שכדי שהם יתנו אהבה למישהו, המישהו הזה צריך להיות ראוי לאהבה שלהם. אולי הוא צריך להיות נחמד, או מתחשב, או נעים, או חכם, או להתלבש אחרת או להיות קצת מישהו אחר.
ואני מציעה להם מחשבה חדשה – אם תהיו גדולים מספיק בשביל לאהוב, אתם בעצמכם תהיו אנשים יותר בריאים. לא רק שמי שתאהבו אותו ירוויח, ותוכלו להרגיש באמת שאתם עוזרים לו לחיות חיים יותר בריאים, אלא שאתם בעצמכם תחזקו את המערכת החיסונית שלכם ואת החוסן הפיסיולוגי.
אז בכל פעם שאני עם אבא שלי, והוא מוצא את עצמו צריך לשבת רגע, כדי לאפשר ללחץ הדם שלו לרדת, אני משתדלת להזכיר לו – במבט, בשיחה, בחיבוק, כמה אני באמת אוהבת אותו ומעריכה אותו. ובכל פעם מחדש אני לא אומרת לו כלום כשאני שמה לב שפתאום הוא נהיה נמרץ קצת יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
עומר בריגר-לדו היא הילרית, יוצרת ומלמדת סדנאות התפתחות רוחנית
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
