 |
 |
|
|
|
|
|
|
| חתמנו חוזה עם שדון ואנחנו חייבים לו משהו. עד שלא נסגור את העניין הזה איתו, החיים שלנו תקועים – לא משנה לכמה סדנאות נלך וכמה ספרים עוד נקרא. אמתי מגד מפרש את עוץ-לי גוץ-לי (זהו שמי) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אגדה ידועה מספרת לנו על טוחן עני המתרברב לפני המלך על כך שבתו יכולה להפוך קש לזהב. המלך, רודף הבצע, מושיב את בתו של הטוחן בחדר מלא בקש ומצווה עליה להפוך אותו לזהב עד שיאיר הבוקר. אם לא תצליח לעשות זאת, היא תוצא להורג.
בת הטוחן היפה אינה יודעת כיצד להפוך את הקש לזהב והיא פורצת בבכי. שדון קטן מופיע בלילה ומציע לה להפוך את הקש לזהב תמורת מתנה. היא מציעה לו את הענק שעל צווארה והוא מסכים. בבוקר הזהב מוכן והמלך, שהפך לרעב אף יותר למתכת היקרה, מושיב שוב את הנערה בחדר מלא בקש, גדול פי שניים, ומצווה עליה להפוך גם אותו לזהב עד הבוקר. הפעם מציעה הנערה לשדון את הטבעת שעל אצבעה. וגם הפעם, עד אור הבוקר, הזהב מוכן.
 |
| רצון בלתי רצוי |
הייתכן שבכל פעם שאנחנו מבקשים לעצמנו אהבה, הצלחה או עושר אנחנו בעת ובעונה אחת גם מבקשים לעצמנו בדיוק את ההפך? אמתי מגד בודק האם אנחנו אכן היוצרים של המציאות שלנו
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הנערה אמנם ענייה, חושב לעצמו המלך, אך מסוגלת להפוך אותי לעשיר. הוא מציע לה חתונה באם תשכיל להפוך גם את החדר השלישי המלא בקש, לזהב. כשהשדון מופיע הפעם, לנערה היפה אין כבר מה להציע. השדון מבקש ממנה שתבטיח לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה מחתונתה עם המלך. בלית ברירה היא מסכימה.
בבוקר הזהב מוכן והמלך והנערה מתחתנים. כעבור תשעה חודשים יולדת הנערה, המלכה, ילד קטן וחמוד והשדון מגיע באמצע הלילה לקחת אותו. המלכה מציעה לו את כל אוצרות הממלכה במקום הילד אך הוא אינו מוותר. היא פורצת בבכי והוא, מתוך רחמיו עליה, מבטיח לתת לה שהות של שלושה ימים. והיה אם תוך שלושת הימים הללו היא תדע את שמו, הוא יוותר על הילד. המלכה מונה בפניו את כל השמות שהיא מכירה, אך על כל אחד מהשמות השדון עונה "לא, זה לא שמי". המלכה אוספת כל שם אפשרי מרחבי הממלכה ומנסה את כולם בפני השדון, אך הוא ממשיך ועונה "לא, זה לא שמי".
ביום השלישי אחד השליחים של המלכה מספר לה שהוא ראה שדון אחד מקפץ ושר בהרים ותוך כדי שירה צועק את שמו, רומפלשטילצקין, או בעברית: עוץ לי גוץ לי. כשהשדון מגיע באותו יום לקחת את הילד המלכה אומרת לו את שמו והוא מרוב זעם רוקע את רגלו בקרקע ונקרע לשניים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חתונה בין האגו למהות
|
|
|
 |
|
|
|
ברצוני להציע כאן פירוש לאגדה הזאת. פירוש מתוך תפיסה רוחנית. כלל ידוע בפירוש אגדות (וגם חלומות) הוא שעלינו לראות את כל הדמויות שבאגדה כחלקים בתוכנו. מי הם אם כן הטוחן העני, בתו היפה, המלך רודף הבצע, השדון והתינוק החדש בתוכנו? אילו חלקים בתוכנו הם מייצגים?
אני רוצה להציע פרשנות על פיה הטוחן העני מסמל אותנו במצבנו הנוכחי. עניים. כלומר, לא ערים לאוצרות שבתוכנו. אבל יש לו לטוחן, כלומר לנו, בת יפה. מי היא הבת? זוהי המהות שלנו. כלומר, זהו גרעין של משהו אמיתי, נכון ועדין מאוד שנמצא בתוכנו. כן, בעיני, טועים המפרשים והמפרשות הפמיניסטיים לראות את הנערה היפה או הנסיכה כמייצגת את חוסר האונים וחולשתן של הנשים בחברה הפטריארכלית. הנערה אינה סמל לנשים מדוכאות. היא סמל למהות המדוכאה. המהות שנמצאת בכל אחד מאיתנו. שבויה בתוך מגדל או בתוך ארמון מכוסה בדרדרים, כך שאף אחד לא יכול להשיגה או אף לגשת אליה.
הנערה, כמו המהות שלנו, שברירית ועדינה ומתקשה לשרוד בתוך עולם מאיים וגס, עולם מלא באגואים ובמלכים רודפי בצע. אז כן, לפי הפירוש הזה המלך מייצג את האגו בתוכנו, את תפיסת האני השגויה שלנו. ולאגו אין חיים משלו. הוא תלוי לחלוטין באיך שהוא מתקבל, איך שהוא נראה לעיניים החיצוניות. האגו חי על ליטופים. הוא חי כדי להיראות. ואכן, כיוון שאין לו דבר משל עצמו, כל מה שיש לו מושאל, הוא זקוק
לזהב, והרבה, כדי להרגיש שהוא מישהו.
וחתונה חייבת להתרחש בין האגו ובין המהות. ככה זה. כדי לשרוד בעולם הזה חייבת המהות את האגו, את האישיות. וכדי להתפתח, לגלות את עצמו, להתחבר לאמיתי, חייבת האישיות את המהות.
אבל אז נכנס אל התמונה שדון. מיהו השדון? השדון הוא גורם זר. הכרחי אבל זר. אנחנו חייבים את שירותיו בתחילת הדרך, אבל נהיה חייבים להיפטר ממנו בהמשך. לחתונה הזאת שלנו הוא לא יוכל להצטרף.
מכיוון שאנחנו חווים את עצמנו כעניים, כחסרי כל, כתלויים בחסדי הסביבה, גם במצבנו כנערה היפה וגם במצבנו כמלך רודף בצע, אנחנו זקוקים לשדון שיעשה עבורנו קסמים. ואנחנו חותמים איתו חוזה. בתמורה לקסמים שלך אנחנו ניתן לך את היקר לנו מכל, את הנשמה שלנו, את הילד שעומד להיוולד בתוכנו. ועל החוזה הזה אנחנו חותמים באמצע הלילה. בחשכה. מתוך חוסר תודעה מוחלט.
לא פלא שאיננו זוכרים כלל שחתמנו עליו. לא פלא שבעת הפירעון אנחנו מוצאים את עצמנו המומים. מיהם האישונים הללו בחיינו? מיהם הרומפלשטילצקינים של חיינו, העוץ לי גוץ לים? עם מי אנחנו חתמנו חוזה?
זאת בדיוק השאלה הגדולה. איננו ערים להם. איננו יודעים מיהם או מהם. כשהחיים שלנו אינם זורמים בדיוק בכיוון שרצינו, איננו מבינים מדוע. איננו זוכרים שחתמנו חוזה. איננו זוכרים שמשהו בתוכנו חייב משהו למישהו, מחוץ לנו או בתוכנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נאדה. נישט. שום דבר. משהו שם תקוע
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו רוצים אהבה בחיינו והיא לא מגיעה. מדוע? מכיוון שיש לנו חוזה. מכיוון שחתמנו חוזה בלתי מודע אם איזה שדון ואנחנו חייבים לו משהו. אנחנו חייבים לשלם. ואנחנו משלמים, ללא כל מודעות וללא כל הבנה. אנחנו רוצים יחסים יותר טובים עם הורינו, עם ילדינו, עם הבוס שלנו, אבל זה לא קורה. מדוע זה לא קורה? מכיוון שחתמנו חוזה עם רומפלשטילצקין. ואנחנו איננו ערים לו. אנחנו רוצים, מתים כבר, להרוויח יותר כסף, להכניס שפע לתוך חיינו, אבל איננו מצליחים. אנחנו הולכים לכל הסדנאות הנכונות. קוראים את כל הספרים הנכונים. ואפילו את "הסוד" כבר ראינו. אבל נאדה. נישט. שום דבר. משהו שם תקוע.
והוא תקוע מכיוון שאיננו ערים לחוזה שעדיין מתקיים בתוכנו. חוזה שעדיין מנהל את חיינו. חוזה שעומד להמשיך לנהל את חיינו כל עוד לא נקרא לו בשמו.
כן, זהו "הסוד" האמיתי. "הסוד" האמיתי הוא ביכולת שלנו למצוא ולקרוא בשמו המדויק של רומפלשטילצקין. בשמו המדויק של החוזה שלנו. מכיוון שכשאנו מזהים באופן ברור את רומפלשטילצקין וקוראים לו בשמו המדויק, אין לו יותר כוח עלינו והוא מתפרק.
לא די בכך שנקרא לו בשם קרוב, לא מספיק שנקרא לו בשם דומה. אנחנו חייבים לקרוא לו בשמו המדויק. אנחנו חייבים לזהות בדיוק עם איזה חלק בתוכנו או מחוצה לנו חתמנו חוזה. אנחנו חייבים לזהות במדויק ולקרוא בשם לסעיפי החוזה. להכיר אותו על בוריו. וכשאנו הופכים מודעים לחוזה ולסעיפיו באופן ברור, כשאנו חושפים את החוזה לאור – אז הוא מאבד סופית את כוחו עלינו. אז אנחנו יכולים להתחיל לגדל בתוכנו את מה שחפצנו, את המטרות הגבוהות שלנו, את העוצמה הפנימית שלנו, את הפרויקט שהוא הייעוד של חיינו, או אולי אף, אם כך אנו בוחרים, את נשמתנו. כיוון שכן, גם את הנשמה שלנו אנחנו צריכים לגדל.
כיצד מזהים באופן מדויק את רומפלשטילצקין? על כך בהמשך.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אמתי מגד
| /images/archive/gallery/417/575.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מטפל משפחתי, מרצה, מנחה, מדריך ומחבר הספרים ''משפחה כן בוחרים'' ו''פיות ומכשפות''. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
